מיחה במשק עמדה ברבעון הרביעי של 2019 על שיעור שנתי של 4.2%. כך עולה מהאומדן השני לרבעון שמפרסמת היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר בתיקון של האומדן הראשון שפרסמה הלמ"ס בחודש שעבר ולפיו הצמיחה ברבעון הרביעי עמדה על 4.8%.
הצמיחה ברבעון הרביעי הגיעה לאחר עליות בתוצר הלאומי הגולמי (תמ"ג) של 4% ברבעון השלישי, 1.2% ברבעון השני ו-5% ברבעון הראשון של 2019. בשנה כולה עמדה הצמיחה על 3.5%.
מדובר בנתון שגבוה מזה שנרשם ב-2018, אז התוצר הלאומי הגולמי (תמ"ג) עלה ב-3.4%, אך נמוך מזה שנרשם בשנת 2017, אז נרשמה עלייה של 3.6% בתוצר.
לפי הנתונים, קצב הגידול ב-2019 היה גבוה יחסית לקצב הגידול הממוצע במדינות ה-OECD, שעלה ב-1.7%. קצב גידול התמ"ג לנפש בישראל עמד על 1.6% לאחר עלייה של 1.4% ב-2018 ושל 1.6% ב-2017. גם הצמיחה לנפש היתה גבוהה מהממוצע במדינות המפותחות, שעמדה על 1.1%, וזאת על אף הגידול המהיר יחסית של האוכלוסייה בישראל.
הצמיחה אשתקד הושפעה בעיקר מזינוק ברכישות כלי רכב ברבעון הראשון, לפני כניסת המיסוי הירוק לתוקף בתחילת הרבעון השני, וכן מעלייה משמעותית נוספת ברכישות כלי רכב ברבעון הרביעי.
עוד מלמדים הנתונים, כי ההכנסה הפרטית הפנויה לנפש בניכוי עליית מחירי הצריכה הפרטית, עלתה ב-2019 ב-3.2% לאחר עלייה של 4.9% ב-2018 וירידה של 5% ב-2017.שיעור החיסכון הפרטי הנקי הגיע ל-18.1% מההכנסה הפרטית הפנויה בהשוואה ל-17.2% ב-2018 ול-14.8% ב-2017.
עלייה של 10.7% לנפש ברכישות כלי רכב
במקביל, ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-3.9%, לאחר עליות של 3.7% בשנת 2018 ושל 3.4% בשנת 2017, וההוצאה לצריכה פרטית לנפש עלתה ב-1.9%, לאחר עלייה של 1.7% בשנת 2018 ועליה של 1.4% בשנת 2017.
ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימא לנפש עלתה ב-4.1% לאחר עלייה של 3.4% ב-2018 וירידה של 9.3% ב-2017. נתון זה כולל עלייה של 10.7% לנפש ברכישות כלי רכב, בעוד שרכישות ריהוט, תכשיטים, שעונים ואחר ירדו ב-1.8% לנפש ורכישות ציוד – מקררים, מזגנים, מכונות כביסה וכד' ירדו ב-1.3% לנפש.
כלל הצריכה האינדיבידואלית לנפש, שכוללת את ההוצאה לצריכה הפרטית וההוצאה לצריכה הציבורית האינדיבידואלית (הוצאות המגזר הממשלתי על שירותי חינוך, בריאות ושירותים אחרים שנצרכים אישית על ידי משקי הבית) עלתה ב-2019 ב-1.9% לאחר עלייה של 1.8% בשנת 2018 ובהמשך לעלייה של 1.6% בשנת 2017. ההוצאה לצריכה סופית לנפש המורכבת מהצריכה האינדיבידואלית (87%) ומהצריכה הקולקטיבית (13%), עלתה ב-1.8% בשנת 2019.
גירעון המגזר הממשלתי הסתכם אשתקד ב-55.4 מיליארד שקל, המהווים 3.9% מהתוצר. זאת, בהשוואה ל- 3.6% מהתוצר בשנת 2018 ול-1.1% מהתוצר בשנת 2017. הגרעון בחשבון השוטף של המגזר הממשלתי שהסתכם ב- 45.1 מיליארד שקל (81% מהגרעון הכולל), שהם 3.2% מהתמ"ג (לעמת 2.9% מהתמ"ג ב-2018 ו-0.7% ב-2017).
העלייה בגירעון הממשלתי השוטף אשתקד היא בשל עלייה של 3.6% בהכנסות השוטפות לעומת עלייה של 4.7% בהוצאות השוטפות. להבדיל מנתוני האוצר, שכוללים רק את הגירעון הממשלתי, נתוני הלמ"ס כוללים את כל המגזר הממשלתי (כולל ביטוח לאומי, רשויות וכדומה).
קורונה? הישראלים פחות פסימיים לגבי מצבם הכלכלי
בתוך כך, מנתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מדד אמון הצרכנים עמד בחודש פברואר 2020 על שיעור שלילי של 6%, לעומת שיעור שלילי של 9% בחודש ינואר שקדם לו.
סקר אמון הצרכנים מתבצע מדי חודש בקרב בני 21 ומעלה ואוסף מידע על הערכות הצרכנים באשר לשינויים הצפויים במצב הכלכלי. המדד תחום בטווח שבין מינוס 100 לפלוס 100, כך שככל שערך המדד נמוך יותר, הדבר מעיד על פסימיות רבה יותר בציבור, וככל שהוא גבוה יותר - על אופטימיות רבה יותר. המשמעות של השיעור שלילי, הוא ההפרש בין שיעור הנשאלים שענו כי המצב הכלכלי שלהם ושל המשק ישתפר בעתיד, לבין אותו שיעור מבין הנשאלים שענו את התשובה ההפוכה.
בפילוח לפי מדדי המשנה שמרכיבים את המדד, הערכות הפרטים בנוגע לשינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה הן שליליות (4%-), אולם ציפיות הפרטים בנוגע לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה חיוביות מאז נובמבר 2015 ומעידות על אופטימיות זהירה (5% בפברואר, לעומת 7% בחודש ינואר).
עוד מלמדים הנתונים, כי הפסימיות בקרב מי שאינם מועסקים גדולה יותר בהשוואה למועסקים, עם ערך מדד שלילי של 9% ו-4% בהתאמה. גם בקרב חסרי תעודת בגרות עמד המדד על שיעור שלילי של 9%, בהשוואה לשיעור שלילי של 6% בקרב בעלי הכנסה תיכונית ולעומת 3% בקרב בעלי תעודה אקדמית. באוכלוסיה הערבית היה המדד על שיעור שלילי של 17% ומצביע על פסימיות רבה יותר משל קבוצת האוכלוסייה היהודית (4%-).
