חקלאי הקורונה: מגבלות הקורונה הקשו על חקלאים רבים בארץ אשר חששו שתוצרתם תושמד עקב אי-יכולתם של העובדים הזרים והפלסטינים להגיע לעבודה בישראל, מה שהביא לכך שכ-12 אלף איש התנדבו במהלך הקורונה במשקים חקלאיים ברחבי הארץ. עומר, חניך של מכינת פארן שהתנדב יחד עם חברים מהמכינה במטע כפר עציון, סיפר הבוקר (שלישי) בריאיון לאולפן ynet: "זיהינו את הצורך לבוא ולעזור לחקלאים בתקופה הקשה הזו. אנחנו גם נהנים כמובן, אבל גם לתת יד זה משהו חשוב עבורנו".
טליה, גם היא מתנדבת ממכינת פארן, הוסיפה: "כל החניכים של המכינה התפזרו בכל הארץ. אנחנו מתנדבים פעם בשבוע במסגרת המכינה, התנסנו הרבה בחקלאות ועכשיו ראינו את הסגר כהזדמנות. אנחנו עוזרים איפה שאפשר, זה גם כיף וגם תחושת סיפוק".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ירון רוזנטל, מרכז משק קיבוץ כפר עציון, סיפר: "עכשיו אנחנו לא בשלב של תוצרת, אנחנו עדיין בשלכת, אבל בתקופת קטיף האדמוניות והדובדבנים היו מאות מתנדבים. גם עכשיו הם חזרו לבוא לעשות עבודה לא פחות דחופה, להכין את המטעים לחורף".
רוזנטל הוסיף: "אנחנו חושבים שהקורונה היא אתגר מאוד גדול, אבל אנחנו לא הבעיה - אנחנו הפיתרון. כשעובדים בשטח הפתוח, בשדה, גם לומדים לאהוב את הארץ ולהתחבר לחקלאות וגם הסיכוי לתחלואה הוא מאוד קטן".
מנתוני משרד החקלאות עולה כי בשנת 2020 גדל היקף מספר שעות ההתנדבות בחקלאות ב-55%, מ-1.3 מיליון שעות ללמעלה מ-2 מיליון שעות.
במשרד החקלאות אומרים כי "מתנדבי הקורונה" הצילו משקים רבים. משרד החקלאות תמך במתנדבים בחקלאות בהיקף של למעלה מ-28 מיליון שקל, לעומת 16 מיליון שקל בשנה רגילה. התמיכה ניתנה ל-12 עמותות שונות שהפעילו 12 אלף מתנדבים זמניים ב-240 ישובים. זאת בהשוואה לשנה רגילה, שרק כ-1,500 מתנדבים קבועים חיים וישנים במשקים.
כאמור, בניגוד לעבר, המתנדבים של שנות האלפיים הם ישראלים, בעיקר צעירים שנותרו ללא עבודה ורצו לצאת לאוויר הפתוח ולסייע ללא התחייבות להמשך. חלקם אף הגיעו ליום-יומיים בלבד.
ד"ר אסף לוי, מנהל אגף גורמי ייצור במשרד החקלאות שמרכז את נושא המתנדבים, אמר ל-ynet: "בעקבות חלק מהמגבלות שהושמו בקורונה חקלאים רבים נקלעו למצוקה בגין מחסור בכוח אדם. כך נולדה היוזמה להיעזר במתנדבים. משרד החקלאות מזמין עוד צעירים מתנדבים להגיע ולהיות חלק מעבודת הכפיים והעזרה לחקלאות הישראלית, להתנסות".