בין 2009 ל-2019, העלייה הגדולה ביותר (כמותית) בתקציב המדינה נרשמה דווקא בתחומי הבריאות והחינוך, כך עולה מנתוני דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות".
נזכיר כי תקציב 2019 - התקציב השנתי האחרון שאושר בישראל - עבר בממשלה לפני יותר משנתיים וחצי, ומאז הכנת תקציב חדש נדחתה שוב ושוב בשל המאבקים הפוליטיים בממשלה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הדו"ח הוכן לבקשת ח"כ ג'אבר עסאקלה, ומוצגים בו נתוני התקציב המקורי והמאושר בשנים 2009 ו-2019. המסמך מציג נתונים על כל סעיפי תקציב המדינה ומציין את התחומים שבהם חל הגידול התקציבי הגבוה ביותר בעשור האחרון ואת סעיפי התקציב עם שיעור השינוי הגבוה ביותר. יצויין שמדובר בעשור שבו כיהנו ארבע ממשלות בראשות בנימין נתניהו, כאשר בשנה האחרונה הכלולה בו היה התקציב מוקפא בשל שלוש מערכות בחירות רצופות - מה שכידוע הזיק במידה רבה לתקציבי המשרדים השונים.
מהנתונים מתברר כי בין השנים 2009 ל-2019 גדל התקציב המאושר ב-168 מיליארד שקל, עלייה של 50%. באותן שנים גדלה אוכלוסיית המדינה רק ב-21% והתוצר המקומי הגולמי גדל בשיעור גבוה יותר של 72.4%.
הגידול הכספי הנומינלי הגדול ביותר נרשם, בניגוד גמור לטענות של שרי החינוך לאורך השנים על "קיצוצים" בתקציב - במשרד החינוך. התוספת התקציבית שנרשמה בעשור הזה בחינוך הסתכמה ב-32.86 מיליארד שקל - שיעור גידול גבוה של 105.1%.
גם הטענות שנשמעו לאחרונה, בעיצומו של משבר הקורונה, על קיצוצים גדולים בתקציב הבריאות לאורך השנים, הופרכו כליל במחקר של הכנסת. בין השנים 2009 ל-2019 נרשם בתקציב משרד הבריאות גידול תקציבי של 21.73 מיליארד שקל, שיעור גידול של 127.8% - פי 6 לערך משיעור הגידול באוכלוסייה בשנים הללו.
משקל תקציב החינוך עלה בעשור הזה מ-9.3% מתקציב המדינה ב-2009 לכ-12.7% בשנת 2019. משקל תקציב הבריאות עלה מ-5.1% מתקציב המדינה ל-7.7% בשנת 2019, זינוק של יותר מ-50% במשקל מהתקציב.
גידול עצום של 1,610% נרשם בתקציב הפיתוח של הדיור הממשלתי, בין השאר בשל תוכניות הדיור של שר האוצר לשעבר, משה כחלון. גם תקציבי הגנת הסביבה והתחבורה גדלו במאות אחוזים.
יצויין, כי נתוני המחקר לא מתייחסים לשינויים המבניים השונים שחלו במשרדי הממשלה בעשור האחרון. כך, למשל, הועברו יחידות שלמות ממשרד הבינוי והשיכון וממשרד הפנים למשרד האוצר בתקופת כחלון, וכמו כן הוקמו והורחבו מטעמים פוליטיים משרדי ממשלה אחדים שהועברו אליהם אגפים שלמים ממשרדים קיימים.
5 צפייה בגלריה
משה כחלון. בתקופתו כשר אוצר תקציב הפיתוח של הדיור הממשלתי גדל משמעותית
(צילום: אבי מועלם)
בין התקציבים שגדלו מאוד, אך לא נחשבים לחיוניים כמו תקציבי החינוך והבריאות: תקציב הבחירות ומימון מפלגות זינק ב-212.2% עוד לפני הבחירות של שנת 2020. תקציב רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול עלה ב-179.1%.
לעומת זאת עלה תקציב משרד החוץ (ולמעשה בשל האינפלציה - ירד) ב-1.4% בלבד, תקציב מבקר המדינה עלה רק ב-27.3%, ותקציב הוועדה לאנרגיה אטומית אף ירד, דווקא בממשלות נתניהו, ב-1.4% במספרים מוחלטים.
תקציב התמיכות בענפי המשק (הסובסידיות למוצרי יסוד בעיקר) ירד ב-11.2%, מנגד, תקציבי קצבאות הביטוח הלאומי דווקא עלו ב-75%, והדבר מוכיח כי חלה עלייה בסיוע, לפי חוק, בתשלומי קצבאות לנתמכים, כמו מי שירדו אל מתחת לקו העוני, הבטחת הכנסה, תשלום דמי אבטלה (עוד לפני משבר הקורונה), קצבאות זקנה (בשל הזדקנות האוכלוסייה במהירות, בגין עליית תוחלת החיים בישראל) ועוד. זאת, למרות השחיקה המתמשכת בסכום הקצבאות לזקנה, ילדים ונכים.
5 צפייה בגלריה
ישראל כץ. עלייה של 275% נרשמה בתקציב הפיתוח של משרד התחבורה, לאורך העשור בו כיהן כץ כשר התחבורה
(צילום: אבי מועלם)
תקציב המשרד לביטחון פנים, שבו כלולה המשטרה, ירד במפתיע ב-20.3%. עלייה עצומה של 275% נרשמה בתקציב הפיתוח של משרד התחבורה, שנבע מהשקעת עשרות מיליארדי שקלים בהרחבת וסלילת כבישים ובהנחת מסילות ברזל לקווי רכבת חדשים, לאורך כל העשור שבו כיהן ישראל כץ, כיום שר האוצר, כשר התחבורה.
גידול עצום של 326% נרשם בתקציב המשרד להגנת הסביבה וגידול של 275% היה בהוצאות החירום האזרחיות, בעיקר בשל גידול רב בנושא המיגון והטיפול הדרוש לטובת תושבי עוטף עזה, לאחר ההתנתקות, ויישובי גבול הצפון, וכמו כן חל גידול רב במספר רשויות הפיקוח המתוקצבות.
ועוד נתון מעניין: בשנת 2009 היה משקל החזרי החוב של המדינה הגדול ביותר מסך התקציב, 33%, ובשנת 2019 היה אשכול השירותים החברתיים בעל המשקל הגדול ביותר, 37%. באותן שנים ירד משקל החזרי החוב מכלל התקציב מ-33% ל-27% בלבד, אולם, בעקבות משבר הקורונה צפוי מהפך מחודש וזינוק חסר תקדים במשקל החזרי החוב מתקציב המדינה, בתוך זמן קצר.
ח"כ ג'עבר עסאקלה, יוזם הדו"ח ממחלקת המחקר של הכנסת, הזמין אותו לאור הצעת חוק פקודת מס הכנסה שאותה הוא מתכוון להגיש, ולפיה כל אזרח יהיה רשאי להפריש 10% מהמיסים שהוא משלם לכל משרד ממשלתי שהוא יבחר. בהתייחסותו להצעת החוק אמר ח"כ עסאקלה כי "זכותו של כל אזרח להיות שותף בחלוקת המיסים שהוא משלם למדינה".
