כבר ארבעה ימים שהעובדים עצמם מממנים הלכה למעשה את ימי הבידוד שלהם, כאשר הם נאלצים להיעדר ממקום עבודתם. לפני זמן קצר איים יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, כי ההסתדרות תנקוט "בכל האמצעים העומדים לרשותה" כדי למנוע פגיעה קשה בעובדים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בר דוד דורש למצוא פתרון בתוך שבעה ימים, שיסדיר את תשלום ימי הבידוד של העובדים. במכתב דחוף שהעביר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולשר האוצר, ישראל כץ, דורש יו"ר ההסתדרות למצוא פתרון מיידי לסוגייה.
בר דוד מציין בפנייתו, כי על פי פסיקת בג"ץ, החל מ-29 באוקטובר, לא קיים כל הסדר בנוגע לתשלום ימי הבידוד של העובדים במשק הישראלי ולכן "מדובר בהפקרת ציבור העובדים לאובדן פרנסה בגין ימי הבידוד. לא יתכן שבמהלכה של מגיפה עולמית, נותר ציבור העובדים ללא פתרון לסוגייה כה אקוטית".
לדברי בר דוד, "בהיעדר הסדרה, ההסתדרות שומרת על זכותה לנקוט בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה. לא אתן יד להפקרתם ולפגיעה בשכרם של כלל העובדים השכירים במדינת ישראל".
עוד כתב יו"ר ההסתדרות, כי "למרות שההסתדרות בראשותי פעלה ללא ליאות, בלוחות זמנים קצרים ביותר ובאינטנסיביות, למציאת פתרון למצב המשפטי שנוצר עקב פסיקת בג"ץ, מצויים העובדים כיום בפני מצב כאוטי ובהעדר הסדרה מוחלטת של סוגיה כבדת משקל ביחסי העבודה ובמשק הישראלי".
בג"ץ פסק כי לא ניתן להצהיר על עובד שחויב בבידוד כמצוי בימי מחלה והקציב עד ל-30 בספטמבר לצדדים - הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים - למצוא פתרון שיניח את דעת כל הצדדים בנושא. אולם הפלונטר החל עוד בסוף חודש ספטמבר, כאשר רק ביום האחרון, ה-30 בחודש, על פי פסיקת בג"ץ, חתמו הצדדים על הסכם, אך זה היה שנוי במחלוקת. על פי ההסכם, שני ימי הבידוד הראשונים יהיו על חשבון העובד והמימון בשאר הימים יתחלק 50%-50% בין הממשלה לבין המעסיקים.
הבעיה הייתה שנשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, ייצג רק חלק מארגוני המעסיקים, בעוד שארגונים אחרים, בהם נשיאות המגדר העסקי, התאחדות המלאכה והתעשייה, ארגוני העצמאים וכמו כן חברי כנסת התנגדו להסכם.
בג"ץ נענה לבקשה להאריך את המועד לכניסת הסכם חדש לתוקף עד ל-28 באוקטובר, לפני ארבעה ימים, אולם שוב ביום האחרון שהקציב בג"ץ להשגת ההסכם, חברי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת סרבו לאשר אותו.
ערב קודם לכן הבטיח שר האוצר כץ, ליו"ר ועדת המשנה של ועדת הכלכלה בכנסת, ח"כ קרן ברק, שהממשלה תישאר במימון של 75% מעלות הבידוד לעסקים שיש בהם עד 10 עובדים.
אולם, כאשר הגיעה למחרת הסוגיה לוועדת העבודה והרווחה, דרש יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, שהמדינה תממן את הבידוד לעסקים עד 23 עובדים. באוצר לא הסכימו לכך - והדיון הופסק, מבלי שנקבע לו מועד חדש.
מאז מתקיימים אמנם מגעים בין האוצר לוועדת הרווחה, אולם לפי שעה ללא תוצאות. רק תוצאה אחת ברורה כעת לכולם: העובדים מממנים כבר ארבעה ימים (יש גם מי שעובדים בשבת) את הבידוד שלו נדרשו על ידי המדינה. החשש הגדול הוא שחלק מהעובדים יפרו את הבידוד וילכו לעבודתם, כדי לא להפסיד מאות שקלים בכל יום של בידוד שיצטרכו לממן בעצמם.
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, מחזק את קריאתו של יו"ר ההסתדרות ומוסר כי "נשיאות המגזר העסקי מובילה את המאבק להסרת נטל מימון ימי הבידוד מעל גבי המעסיקים, אולם כפי שגם טענו בוועדה ובקמפיין מס ימי הבידוד, על המדינה לקחת אחריות על ההחלטות שהיא מקבלת למניעת התחלואה ולממן את השלכותיה ולא להטיל זאת על המעסיקים או העובדים.
"לאור העמדות הברורות שנשמעו בשבוע שעבר על יד יו"ר ועדת העבודה, ח"כ חיים כץ ושאר חברי הוועדה, ברור לכל כי הפתרון היחיד הוא מימון ימי הבידוד על ידי המדינה".
