תזכורת: מנהל רשות המיסים ערן יעקב באולפן ynet
(צילום: חגי דקל)
רשות המיסים העבירה עד כה מענקים בגובה 3.8 מיליארד שקל לעצמאים ולעסקים. כך עולה ממידע עדכני שהגיע לידי כלכליסט. ניתוח הנתונים מראה כיצד השתנו המענקים שניתנו לעצמאים שנפגעו ממשבר הקורונה. מענקים אלה ניתנו רק לעסקים שספגו ירידה של מעל 25% במחזור העסקאות שלהם, בשונה ממענקי תמרוץ ההעסקה שניתנו בלחץ בעלי רשתות הקמעונאות ומתעלמים מהירידה במחזורים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הפעימה הראשונה של המענקים ניתנה לעצמאים שהכנסותיהם השנתיות החייבות במס עומדות על 240 אלף שקל או 340 אלף שקל לזוג. מענקים אלה ניתנו ל-230 אלף איש והסתכמו בכ-900 מיליון שקל.
בפעימה השנייה, בעקבות לחץ של ארגוני העצמאים, קפצה התקרה לגובה הכנסות שנתיות של מיליון שקל. כתוצאה, ניתנו בפעימה זו מענקים ל-335 אלף איש, בגובה של 1.8 מיליארד שקל.
ככל הנראה, במשרד האוצר הבינו כי אם ישמרו על תנאים נוקשים, לא יגיעו לסכום שהוקצה לטובת המענקים: 2.8 מיליארד שקל. כך למשל, שכירים בעלי שליטה בחברות היו זכאים למענקים רק בפעימה השנייה, לאור המורכבות שבבחינת הזכאות שלהם.
אולם כאשר בוחנים את גובה המענק הממוצע - 3,900 שקל בפעימה הראשונה ו-5,400 שקל בפעימה השנייה - קשה שלא לתהות אם היה נכון להקפיץ את תקרת ההכנסות. כדי להגיע להכנסה חייבת של מיליון שקל בשנה, עצמאי צריך להכניס 83 אלף שקל בחודש לפני מס - ומי שמרוויח סכומים כאלה יכול לספוג ירידה של 25% יותר בקלות מעצמאים שלא מגיעים לסכומים אלה.
לכך יש להוסיף אינספור סיפורים על עצמאים ועסקים קטנים שפשטו את הרגל, שרק מחזקים את התהייה שמא ההחלטה להעלות את התקרה פגעה בחלק מהעצמאים.
לתת יותר או לתת ליותר?
ברשות המיסים שקלו להעלות את רף הירידה במחזור המזכה במענק ל-50% מעל הכנסה שנתית של כ-700 אלף שקל. אלא שלחצים פוליטיים וחשש מביקורת, בעיקר מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר לשעבר משה כחלון, עשו את שלהם ובסוף לא נקבעה מדרגה נוקשה יותר.
ייתכן שהחלטה כזו הייתה עוזרת לחלק מהעצמאים שקרסו להישאר עם הראש מעל המים. אם המדינה הייתה שומרת על אותם תנאים בשתי הפעימות, כך שרק הזכאים מהפעימה הראשונה היו מקבלים את הפעימה השנייה, המענק הממוצע היה גדל מ-5,400 שקל ל-7,900 שקל.
לפי נתוני רשות המיסים, כ-380 אלף עצמאים קיבלו מענקים עד כה, מתוך כחצי מיליון ישראלים עצמאים. מצד אחד, העובדה שרוב העצמאים קיבלו מענקים יכולה להעיד על הצלחה של תוכנית חלוקת הכספים. מהצד השני, מדובר באינדיקציה נוספת לעוצמת המכה שספג המשק בעקבות החלטות שקיבלה הממשלה במהלך משבר הקורונה. רק אתמול התייחס יוגב גרדוס, נציג אגף תקציבים בוועדת הכספים, לבדיקה שערכה קרן המטבע העולמית ושממנה עולה כי הצעדים שאותם נקטה ממשלת ישראל היו החריפים ביותר מבין מדינות ה-OECD, מלבד ניו זילנד. צעדים אלה אחראים במידה רבה לעומק ולהיקף הפגיעה.
כמו כן, כ-120 אלף עצמאים לא קיבלו שום מענק מהמדינה. חלק מכיוון שהכנסותיהם לא נפגעו וחלקם משום שנפלו בין הכיסאות. דוגמה בולטת לכך היא החלטת הרשות להסתמך על דו"חות 2018, שכן עצמאים רבים עדיין לא הגישו את דו"חות 2019. הבעיה היא שלהוציא מקרים שבהם העסק נפתח ב-2018, מי שהפסיד ב-2018 אך הרוויח ב-2019 לא זכאי כלל למענק אף שנפגע ממשבר הקרונה השנה, ביחס לשנה שעברה.
גם לוחות הזמנים להגשת בקשה למענק עלולים להוות בעיה עבור חלק מהעצמאים. הפעימה הראשונה החלה ב-2 באפריל עם פרק זמן של 70 יום להגשת בקשה, שיסתיים ביום רביעי הבא. הפעימה השנייה החלה ב-6 במאי וניתן להגיש בקשה במסגרתה רק עד 12 ביולי. לדברי נשיאת לשכת רואי החשבון איריס שטרק אתמול בוועדת הכספים, יש להאריך את מועדי הגשת הבקשות עבור עצמאים שהחלו לפעול רק ב-2018 ולכן נדרשו להגיש דו"ח עבור 2019. לדברי שטרק, עבורם, התהליך מורכב יותר ודורש זמן רב יותר.
הפעימה השלישית, שהחלה ב־12 במאי, מורכבת יותר. המענק שניתן בפעימה זו נועד, לפחות תיאורטית, להשתתף בהוצאות הקבועות של עצמאים ועסקים והוא הרחיב משמעותית את תנאי הזכאות לחברות עם מחזור של עד 20 מיליון שקל.
בדיקה מחמירה יותר
עבור עצמאים מדובר בפעימה שלישית מצומצמת, שהסתכמה בממוצע בפחות מ-1,500 שקל לעצמאי. עבור עסקים גדולים יותר, המענק ניתן לפי מודל מורכב שמתייחס להוצאות שנחסכו ויכול להגיע עד 400 אלף שקל.
בניגוד לפעימות הקודמות, שאישור עבורן ניתן דרך אתר רשות המיסים באופן אוטומטי, את הפעימה השלישית בוחנים ברשות באופן פרטני. לכן, מבין 60 אלף בקשות שהוגשו - מתוכן 13 אלף רק בשבוע שעבר - אושרו עד כה 41 אלף בקשות. עבור אלו חולקו עד כה 780 מיליון שקל, כ-19 אלף שקל בממוצע לכל עסק או עצמאי. ברשות המיסים מעריכים כי פוטנציאל הזכאות עומד על 200 אלף חברות, שעומדות בתנאי הרף של מחזור עסקים של עד 20 מיליון שקל. עם זאת, לא כולן חוו ירידה של 25% במחזור העסקים, ולכן לא כולן יהיו זכאיות.
דרוש עוד זמן כדי לסכם את תוכנית המענקים, את היקפם ואת מידת היעילות שלהם עבור עסקים שנפגעו ממשבר הקורונה. אולם כבר עכשיו ניתן לקבוע, שמשרד האוצר חייב לבחון את הקריטריונים שנקבעו בחופזה ותחת לחץ פוליטי לאור התוצאות בשטח. זה הכרחי לקראת גל שני של קורונה, אם וכאשר יבוא.
