צפו: כיצד יושפעו מחירי הדירות ממשבר הקורונה?
(צילום: שחר גולדשטיין)
נדל"ן בימי קורונה: משרד המשפטים ממליץ לקדם הוראת שעה שתאפשר לחברות בנייה למסור דירה בעיכוב של חודשיים ללא פיצוי, אם מועד מסירת הדירה המקורי הנקוב בחוזה היה בימים שבין 15/3/20 ל-1/4/20, ימים שבהם הוטל סגר על המשק.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אם חברת הבנייה עיכבה את המסירה בחודשיים נוספים - כלומר בסך הכל עיכוב של ארבעה חודשים - היא תחויב לשלם לרוכשי הדירות למשך אותם חודשיים שכר דירה מופחת בשיעור של 50% מגובה שכר הדירה המקובל באזור שבו נמסרת הדירה.
המסמך גובש על ידי צוות שבראשו ארז קמיניץ המשנה ליועמ"ש וחברים בו גם נציגי משרד הבינוי והשיכון נציגי משרד האוצר; נציגת פרקליטות המדינה; ונציגת בנק ישראל. הצוות כונס במטרה לבחון את השלכות משבר הקורונה על התקשרויות שבין רוכשי דירות למוכרי דירות.
פיצוי רק לאחר ארבעה חודשים
על פי המלצת המשרד במקרים אלה פיצוי מוגבר בשיעור של 150% משכר דירה כפי שקובע חוק מכר דירות, יחול רק אם העיכוב ארוך מארבעה חודשי איחור (120 יום) לעומת המועד שנקוב בחוזה. כאשר מניין הימים לחישוב גובה הפיצוי יחל 60 יום (כלומר כחודשיים) לאחר המועד המקורי למסירת הדירה כפי שכתוב בחוזה.
מצד שני, ההסדר שמציע משרד המשפטים כולל גם הקלות על הרוכשים. ההצעה היא כי כל התשלומים שחלים עליהם על פי החוזה ידחו - בהתאם לדחייה במועד המסירה, וכמובן שהתשלום אחרון יגבה רק עם מסירת הדירה בפועל.
ההמלצה של המשרד היא כי אם שני הצדדים לחוזה, חברת הבנייה ולקוחותיה, יקבלו את ההסדר, הם לא יוכלו לתבוע זה את זה בבית המשפט.
"אין כל הצדקה למנגנון הרתעה במצב כזה"
כאמור, בחוק המכר דירות נקבע פיצוי בגובה 150% משכר דירה על עיכוב במסירת דירה. על פי החוק חברת הבנייה מחויבת לשלם את הפיצוי על עיכוב של יותר מ-60 יום לעומת מועד המסירה בחוזה. עיכוב של עד 60 יום אינו מחייב בפיצוי, עיכוב של 61 יום ומעלה מחייב פיצוי על כל ימי האיחור מהיום הראשון.
הצוות מסביר כי אין שום הגיון להטיל פיצוי שהוא מעין עונש ונועד להרתיע חברות בנייה כאשר ממילא הנסיבות שהובילו לעיכובים אינם בשליטת חברות הבנייה. "אין כל משמעות ואף אין כל הצדקה להיגיון ההרתעה שעליו מושתת המנגנון בחוק, שכן אם נסיבות שאינן בשליטת הקבלן הן שגרמו לעיכוב, אין כל הצדקה בקביעת תמריץ עונשי מוגבר למניעת עיכוב".
במסמך שהפיץ משרד המשפטים יש הכרה בנסיבות שהובילו לעיכובים. על פי המסמך על אף שתקנות החירום אפשרו לענף הבנייה לפעול כרגיל, מחסור בפועלים, עיכובים במתן אישורים על ידי רשויות מקומיות, ועוד הפריעו למהלך העבודה הרגיל. "קשיים אלה עכבו ומעכבים מאוד השלמת פרויקטים רבים, ולמעשה הופכים את ההכרח לעמוד במועד המסירה החוזי לבלתי אפשרי", נכתב במסמך. משפט רב חשיבות שעוד ישמש את חברות הבנייה במאבקים משפטיים שעשויים לצוץ בעתיד הקרוב.
מהמסמך עולה כי כפי שנחשף בכלכליסט ובניגוד להמלצה הסופית, משרד הבינוי ומשרד האוצר המליצו על תקופה של 100 ימים (במקום 60 הקובעים בחוק) שבה הקבלן לא יחויב בפיצוי, אף לא בפיצוי חלקי כפי שהמליצה הוועדה בסופו של דבר. במסמך מוסבר כי בהליך החקיקה אפשר לבחון את הצעת האוצר ומשרד הבינוי, היתרון הגלום בה היא כי היא מציעה נוסחה פשוטה לחישוב, שמשמעותה הכלכלית דומה להצעת משרד המשפטים.
הקבלנים לא מרוצים: "גזר דין מוות לחברות"
בתגובה להמלצת משרד המשפטים, מסרה התאחדות הקבלנים בוני הארץ כי "המלצת משרד המשפטים כי קבלנים ישלמו קנס בשל איחור במסירת דירות כתוצאה מהקורונה מנותקת לחלוטין מהמציאות הקשה והמצב המשפטי. אם חלילה ההמלצה תתקבל זה יהיה גזר דין מוות לחברות קבלניות ואלפי קבלנים שיתמוטטו ויגררו אחריהם זעזוע קשה במערכת הפיננסית.
"אנו מצפים ששרי האוצר והשיכון יצילו את הענף הכי חשוב כיום לכלכלת ישראל וידחו את המלצות משרד המשפטים. נזכיר שהקורונה עוד לא עזבה אותנו ולצערנו אנו עדים להתחדשות המגיפה כך שברור שגם מבחינת העיתוי משרד המשפטים שגה כשמיהרו להוציא המלצתם. אנו ניאבק בכל הכוח על מנת להבטיח שאירוע הקורונה שמתגלגל וממשיך לא יוטל על הקבלנים".
