השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים עמד בשנת 2020 על 11,538 שקל, עלייה של 7% לעומת שנת 2019. כך לפני נתונים שפירסמה היום (חמישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). העלייה בשכר הממוצע נובעת בין היתר בשל משבר האבטלה החמור בעקבות מגפת הקורונה, אשר הוביל לפיטורים וליציאה לחל"ת של מאות אלפים, ביניהם רבים בעלי שכר נמוך מהממוצע במשק, אשר אינם נכללים בחישוב בשל כך.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בהקשר ישיר לכך, מהנתונים עוד עולה כי מספר משרות השכיר בשנת 2020 עמד על 3.369 מיליון משרות, ירידה של 10% לעומת 2019 (כ-375 אלף משרות), כאשר בענף שירותי האירוח והאוכל הייתה הירידה הגדולה ביותר - 40.9%. ענף האומנות, הבידור והפנאי ספג ירידה דרסטית גם הוא של 35.7%. זאת כמובן בשל משבר הקורונה, המגבלות הרבות ושלושת הסגרים שהיו בשנה האחרונה.
כזכור, בשל המשבר, העלייה בשכר הממוצע נצפתה מראש ולכן הכנסת אישרה בסוף השנה הצעת חוק לפיה השכר הממוצע לשנת 2021 יהיה זהה לזה שעודכן בחודש 2020, וכך לא יהיה צורך לייקר את תעריפי המים, החשמל ואת שכר המינימום בהתאם. במקביל, גם ההצמדה לשכר הח"כים, שהיה אמור לעלות גם הוא בהתאם לעלייה בשכר הממוצע, הוקפאה בחודש נובמבר האחרון.
נגיף הקורונה אכן השפיע משמעותית על העלייה בשכר הממוצע, אולם ככל הנראה לא מדובר בסיבה היחידה. מנתוני הלמ"ס עולה כי גם בשנים 2012-2019 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר בין 1.7% ל-3.6% בכל שנה. עם זאת, מה שללא ספק כן הושפע מהמשבר, הוא מספר משרות השכיר, אשר בין השנים 2011-2019 עלה בצורה עקבית בכ-2.6% בכל שנה, עד שכאמור נפל בשנת 2020 בכ-10%.
יחד עם זאת, בניגוד לענפים כמו שירותי האירוח והאוכל וענף האומנות, הבידור והפנאי, מהנתונים עולה גם כי ענפים אחרים במשק סבלו משמעותית פחות מהשפעות הנגיף, ביניהם המנהל המקומי, הציבורי והביטחון ושירותים חיוניים כמו בריאות, רווחה, חשמל, מים וביוב, אשר נותרו ללא שינוי במספר משרות השכירים לעומת 2019.
מהנתונים עוד עולה כי על אף שמשבר הקורונה השפיע גם עליו, תחום ההיי-טק נשאר אחד מהתחומים המרוויחים ביותר ושנפגעו הכי פחות מהמשבר. כך למשל, השכר הממוצע למשרת שכיר בתחום עמדה בשנת 2020 על 24,974 שקל, עלייה של 6.1% לעומת שנת 2019. מספר משרות השכיר בתחום ירד גם הוא בדומה לתחומים אחרים במשק, אולם ב-0.5% בלבד.
יש לציין כי השכר הממוצע המפורסם על ידי הלמ"ס מהווה ממוצע ארצי, ואינו לוקח בחשבון את פערי השכר הגבוהים בין המרכז והפריפריה.
נתון השכר הממוצע מבוסס על עיבוד חודשי לנתונים שמגיעים מדיווחי החברות למוסד לביטוח לאומי. בהסתמך על הדיווחים הללו, מחשבים בלמ"ס את מספר משרות השכיר באותו חודש ואת השכר הכולל ברוטו ששולם. לבסוף מחלקים את השכר הכולל ברוטו למספר המשרות ומגיעים לנתון השכר הממוצע.
לצד נתון השכר הממוצע קיים גם נתון השכר החציוני, שמייצג את השכר ש-50% מהשכירים מרוויחים יותר ממנו ו-50% מהשכירים מרווחים פחות ממנו. את הנתון הזה מפרסמת הלמ"ס פעם בשנה, במסגרת סקר הוצאות משקי בית.
מעדיפים חל"ת במקום לחזור לעבודה?
במקביל, ליאור יוסף, מנהל גיוס באתר שעוסק בכתיבת קו"ח וגיוס עובדים, דיבר הבוקר בריאיון לאולפן ynet על הקושי הגדול של מעסיקים רבים למצוא עובדים בתקופה זו. לטענתו, "בגלל שדמי האבטלה מובטחים להם עד יוני, אנשים מעדיפים להישאר בבית במקום ללכת לעבוד. הם בררנים, רוצים שכר יותר גבוה, תנאים יותר טובים או לעבוד קרוב לבית או מהבית".
מנהל גיוס בחברת השמה בריאיון: "אנשים לא רוצים לעבוד, המעסיקים חסרי אונים"
(צילום: משי בן עמי)
ומה אותן חברות עושות כדי לנסות למשוך אליהן עובדים? "חלק מהחברות הופכות את תהליך הגיוס לאונליין במקום להגיע למשרדים וחלקן מציעות גם מתנות. אתמול למשל, חברה הציעה לכל מי שיכנס אליה לפטופ ואייפון במתנה, אם הם יסכימו להיות שם תקופה מסוימת, זאת בנוסף למענקי כניסה בסך אלפי שקלים, ואנחנו לא מדברים פה על היי-טק ששם זה לפעמים מקובל, אלא תפקידים התחלתיים כמו מוקדים טלפונים או אנשי מכירות. ועדיין, אנשים מסרבים לחזור", אומר יוסף.
