שרי הממשלה היו אמורים להכריע היום (א') בנוגע להפחתת 10% משכר בעלי התפקידים הבכירים ביותר במגזר הציבורי, אלא שהסוגייה ירדה במפתיע מסדר היום של הממשלה. כעת קיימת אפשרות ששכר השרים, חברי הכנסת, השופטים, הרבנים הראשיים, בכירי הרשויות המקומיות, מבקר המדינה ונגיד בנק ישראל לא יופחת במקרה שבו יוכרזו בחירות והממשלה תהפוך לממשלת מעבר.
במשרדי האוצר וההשכלה הגבוהה לא ידעו להסביר מדוע שתי ההצעות של השר ישראל כץ והשר זאב אלקין, שאמורות היו לעלות לדיון, ירדו לפתע מסדר היום.
שר האוצר כץ אמר ל-ynet כי הוא לא יודע להסביר מדוע ההצעה ירדה. "אינני יודע", אמר בתגובה לפניית ynet. השר אלקין אמר ל-ynet כי "כמו שהחליטו פתאום לכלול את ההצעה שלי בסדר היום של הממשלה בלי להודיע לי מראש על כך, גם הורידו את הנושא מסדר היום. אין לי מושג מה התרחש בעניין הזה".
השר אלקין הוסיף כי "זאת הפעם הראשונה אי פעם שאני שומע שהאוצר לא רוצה לגבות יותר כסף, כי ההצעה שלי מבקשת להפחית שכר מכל המשתכרים מעל שכר חברי הכנסת, ולכן מדובר ביותר כסף לקופת המדינה מאשר לפי ההצעה של שר האוצר. זהו מקרה מוזר מאוד שהאוצר לא רוצה לגבות עוד כסף".
השר כץ אמר בתגובה כי "אני מופתע מהעיכוב באמצעות הערעור של השר אלקין, שמעכב את הנושא בתואנות שונות ומסיבות לא ענייניות. יש צורך חיוני במתן דוגמה אישית בתקופה זו כלפי כל מי שנפגעו בקורונה. אני באופן אישי קיצצתי 10% משכרי על ידי תרומות לארגונים נזקקים ואני מצפה מהממשלה לדחות את ערעורו של אלקין ולאפשר לי להעביר את החוק".
ממשרד ראש הממשלה נמסר ל-ynet כי הסיבה להורדת הנושא מסדר היום היא הערעור שהגיש השר אלקין על הצעת השר כץ. עם זאת, יש לציין כי הערעור של אלקין היה ידוע מראש וכי שתי ההצעות הופיעו בסדר היום של הממשלה, כך שלא מדובר היה בהפתעה. עוד נודע שראש הממשלה יבקש כעת משני השרים להיפגש ולדון בעניין כדי להביא הצעה אחת לאישור הממשלה.
גורמים במשרד האוצר אמרו ל-ynet בנוגע להורדת ההצעה מסדר היום, כי "נראה שיש שרים ובכירים שלא מתלהבים מההצעה שתפגע במשכורתם".
לפי שעה עברה בכנסת רק ההחלטה למנוע העלאה חריגה של כ-6,000 שקל בשכר חברי הכנסת ב-1 בינואר. העלייה אמורה הייתה להתבצע בשל זינוק בשכר הממוצע במשק דווקא משום שמאות אלפי בעלי שכר נמוך פוטרו או הוצאו לחל"ת בימי משבר הקורונה.
לפי ההצעה של כץ, יש להפחית 10% משכר השרים, חברי הכנסת, נשיא המדינה, מבקר המדינה, נגיד בנק ישראל, הרבנים הראשיים, השופטים ועוד בעלי תפקידים בכירים במגזר הציבורי. אלקין מנגד מציע להפחית 10% מהשכר לאלפי עובדי המדינה שמשתכרים מעל 40 אלף שקל בחודש ולא להסתפק ברשימה המצומצמת, כדבריו, שהציג שר האוצר. לדבריו, יש להפחית את השכר גם לאלה שאינם בעלי התפקידים הבכירים ביותר, ששכרם גבוה משכר חברי הכנסת, העומד כיום על מעל ל-45 אלף שקל ברוטו בחודש.
השר כץ מתנגד בתקיפות להצעתו של אלקין. החשש במשרד האוצר הוא שההסתדרות תמנע בכלל הורדת שכר במקרה כזה ותגן על עובדי המדינה הבכירים.
אלקין הסתייג ממש ברגע האחרון, כטענת משרד האוצר, בוועדת השרים לחקיקה, מהצעת שר האוצר. במקום חיסכון של 70 מיליון שקל בשנה, לפי הצעת שר האוצר, היה נוצר כך, לדברי אלקין בשיחה עם ynet, חיסכון שנתי של 700 מיליון שקל.
כבר לפני כשבעה שבועות הפיץ משרד האוצר את תזכיר החוק להפחתת שכר נושאי משרה להערות הציבור, בהתאם ליוזמת השר כץ והחלטת הממשלה. החוק הציע כי תתבצע הפחתה למשך 15 חודשים (במסגרת הוראת שעה מאוקטובר 2020 ועד דצמבר 2021) בשיעור של 10% בשכרם של נושאי משרה המוזכרים בחוק המוצע. זאת בשל משבר הקורונה והמצב הכלכלי שנוצר בעקבותיו, ועל מנת להשתתף בנטל הכלכלי המוטל על כלל הציבור בישראל. שווי ההפחתה לשנה מוערך כאמור ב-70 מיליון שקל.
על פי תזכיר החוק, ההפחתה צפויה לחול, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, על נשיא המדינה, ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, שרים, סגני שרים, שופטים, דיינים, מבקר המדינה, נגיד בנק ישראל ומשנהו, ראשי רשויות וסגניהם ורבני ערים. ההפחתה צפויה לחול על כ-1,000 נושאי משרה.
