מחירי הנפט צונחים: צפו בריאיון עם הכלכלן יניב חברון באולפן ynet
(אלי סגל)
הקורונה הגיעה גם לנפט: השפעות נגיף הקורונה הגיעו גם לתחום האנרגיה, כשמחיר הנפט צנח אתמול בכ-34% בתוך שבוע - מ-53 לכ-35 דולר, ואת ההשפעה נרגיש כולנו בכיס בקרוב.
המשבר שהחל במזרח הרחוק גרם לסין לצמצם את פעילות התעשייה שלה, כמו גם את רכש הדלקים. השילוב הזה, יחד עם הצמצום בתיירות העולמית שמלווה בירידה בביקוש לדלקים שונים, דירדר את מחיר חבית הנפט.
כדי להתמודד עם התופעה התכנסו המדינות הבכירות שמפיקות נפט, ובראשן ערב הסעודית ורוסיה, כדי לנסות ולרסן את הצניחה במחירי הדלקים על ידי הגבלת התפוקה היומית. אך השיחות התפוצצו, וכצעד מתריס ערב הסעודית החליטה להציף את השוק ולהגדיל את היצע הנפט בעולם. התרגיל עבד, ומחיר החבית המשיך בצניחה חופשית.
בגולדמן זאקס העריכו כי מחירי הנפט עלולים לרדת לרמה של 20 דולר לחבית. האנליסטים של הבנק ציינו אתמול כי הם "מאמינים שמלחמת מחירי הנפט של אופ"ק ורוסיה החלה באופן חד־משמעי בסוף השבוע הזה. התחזית שלנו לשוק הנפט חמורה עוד יותר מאשר בנובמבר 2014, אז התחילה מלחמת מחירים כזו בפעם האחרונה, שכן היא באה במקביל לקריסה המשמעותית בביקוש לנפט כתוצאה מנגיף הקורונה".
ההוזלות שבדרך
המלחמה הזו תגיע לארנק של הישראלים ממש בקרוב, לטוב ולרע. אם מחיר חבית נפט יישאר ברמה הזו עד סוף מארס, בתחילת אפריל ישלמו בעלי המכוניות כ-5.4 שקלים בלבד לליטר בנזין (אוקטן 95, בשירות עצמי), לעומת 5.92 שקלים כיום. לצערם של הנהגים, המדינה גובה כשני שליש מס מכל ליטר שנמכר בתחנות הדלק, ולכן גם קריסה של עשרות אחוזים במחיר הנפט (שהבנזין הוא תוצר זיקוק שלו) תתגלגל בצורה צנועה יותר לארנק.
תיאורטית המדינה יכולה לוותר על ההכנסות שלה ממסי דלק, אבל במציאות של "בור" בקופה הסיכוי שתרחיש כזה יתקיים אפסי. בשורה נוספת שצפויה בשבועות הקרובים היא ירידה בתעריפי הנסיעות באוטובוסים, ברכבת ובמוניות. בכל המקרים המכנה המשותף הוא ירידת מחירי הסולר, שמשמש את זרועות התחבורה הציבורית לתפעול יומיומי.
בהנחה שמחיר הנפט יישאר ברף הנמוך, ייתכן שכבר בשבועות הקרובים משתמשי התחבורה הציבורית ישלמו פחות. בטווח היותר ארוך, בשבועות הקרובים עשויה להירשם ירידה אפשרית במחירי הטיסות ובשלל המוצרים שמיובאים לישראל. שני המקרים קשורים לירידת מחירי הדלק הסילוני או מזוט וסולר שמשמשים את ענף הספנות, כך שתיאורטית מחירי המוצרים או החופשה הבאה שלכם צפויים להיות זולים יותר.
בשורה חיובית נוספת שאולי תגיע בטווח העוד יותר רחוק היא שהירידה במחירי הדלקים תוביל להוזלת תעריפי החשמל בתחילת 2021, מאחר שחברת החשמל תשלם פחות על הייצור. תרחיש כזה יוביל לירידה מקבילה של תעריפי המים, אולם בשלב זה קשה לאמוד את השיעור המדויק.
אבל לא הכל ורוד: חברות האנרגיה ספגו גם אתמול ירידות חדשות בשווי שלהן, וסדרות האג"ח שהונפקו כבר נסחרו בתשואות שמוגדרות על הנייר כ"אג"ח זבל". המשמעות: רבות מקרנות הפנסיה, ההשתלמות וקופות הגמל מושקעות בחברות האנרגיה, וככל שמצבן מורע כך מצטמצם סכום הכסף שמחכה לכל חוסך.
כשהגירעון בשמיים, הכנסות המדינה בדרך למטה
הצניחה במחירי הנפט בעולם היא הדבר האחרון שמשרדי הממשלה חיכו לו. מבדיקת "ידיעות אחרונות" עולה כי משרד האנרגיה מתרכז בשלב זה בייצוב משק האנרגיה המקומי, אבל משרד האוצר כבר מתחיל לחשב כמה הוא מפסיד מהסיפור הזה. מתוך תקציב שנתי ממוצע של כ-400 מיליארד שקל, ההכנסות ממיסוי דלקים מהוות כ-5% על בסיס קבוע.
ברגע שרוכשים פחות דלקים, וכשמחיר הבנזין עצמו צונח, הכנסות המדינה ממיסוי מע"מ יצנחו גם כן, וזאת דווקא בשנה פיננסית בה שומרים על הקופה הציבורית ומנסים לסתום את האוברדראפט הלאומי שנוצר בתקופה האחרונה.
בשורה רעה נוספת היא שהביקוש למכוניות פרטיות יגדל. נפילה במחירי הבנזין מקטינה את הוצאות השימוש החודשיות, ובמציאות של פקקי תנועה שהולכים וסותמים את הכבישים הביקוש למכוניות פרטיות אולי יגדיל נקודתית את הכנסות המדינה (המס על רכב חדש הוא 83%), אולם בטווח הארוך הוא יגדיל את זיהום האוויר שמקורו בתחבורה ויעמיס עוד יותר על הכבישים שמתפקעים ממכוניות כבר עכשיו.
בשלב זה קשה לראות מתי המאבק בין רוסיה לערב הסעודית ייגמר, ואיזו השפעה תהיה על המשק האמריקני דווקא בשנת בחירות. כך או כך, הירידות בבורסה אתמול היו החדות מאז 1997, ואם תוסיפו את הבהלה הבריאותית מהידבקות בקורונה - תקבלו פורים עצוב ופסח מלא קושיות לממשלת מעבר שמנהלת את המשבר משבת לשבת, בלי שאף אחד יכול להתחייב כמה סיוע יקבלו העסקים, שאין להם מושג איך לתכנן את הקיץ.
