דרמה במשק האנרגיה המקומי: משרד האנרגיה יוציא בשבועות הקרובים שימוע ציבורי לקראת החלטה שתבטל את החובה בהתקנות של מערכות גז בישול וחימום בבתים חדשים. כך נודע ל”כלכליסט”. השימוע ייעשה באמצעות שיתוף ציבור לרבות קבלת הערות מכמה מגזרים, ממשק האנרגיה דרך קבלנים, גופי תעשייה וגם אזרחים, כאשר הכוונה היא להשלים את השימועים בתוך כמה שבועות לקראת גיבוש החלטת ממשלה מחייבת בחצי הראשון של שנת 2021.
עיון בנוסח הסופי של עבודת המטה, שהגיעה לידי “כלכליסט”, מעלה שמשרד האנרגיה מעריך ש"החל מסוף שנת 2022 כל תוכניות הבנייה המוגשות לאישור יחויבו בבנייה כל- חשמלית", ומאחר ובניית בניין חדש אורכת בממוצע כ-36 חודש, המסקנה היא ש"משנת 2026 כלל המבנים החדשים במשק יבנו בהתאם לכללי בנייה כל-חשמלית", ואלו לוחות הזמנים שיכוונו אליהם.
ההחלטה של משרד האנרגיה צפויה לשנות מהותית את מבנה משק האנרגיה המקומי, עם השלכות רוחב שיגעו במספר מגזרים, והיא הגיעה לאחר גיבוש עבודת מטה שבוצעה בחצי שנה האחרונה. במסגרת הניתוח של משרד האנרגיה נבחנו התועלות הכספיות למשקי הבית ולכלל המשק, התועלות הסביבתיות, והיכולת של המשק לעבור לשימוש בחשמל גם מבחינת בישול, גם מבחינת חימום וגם מבחינת הסקת מים.
בנוגע למשקי הבית נמצא שצריכת האנרגיה לבישול במשק בית ממוצע התבססה על ביקוש של 13 מ"ק גז בישול בשנה, כמות השקולה אנרגטית לכ-400 קילוואט/שעה. לפיכך, המעבר לחשמל יביא לחסכון שנתי מיידי (במעבר לבישול בריכיים חשמליות) שנאמד בכ-360 שקל בשנה, וזאת תחת מחירי החשמל הנוכחיים בלבד.
לטענת משרד האנרגיה תעריפי החשמל ירשמו ירידות בשנים הקרובות שמקורם בהגדלת השימוש בחשמל סולארי והוויתור על תחנות כוח פחמיות, ולכן החיסכון השנתי בתחום הבישול רק ילך ויגדל.
כשמשקללים גם את תחום חימום המים (למקלחת) בגז בהשוואה לשימוש בחשמל מגיעים לחיסכון שנתי של כ-1,300 שקל בשנה, ואם מוסיפים הסקה (כלומר חימום בתים תת-רצפתי) יש להוסיף חיסכון שנתי שלישי של כ-3,600 שקל בשנה.
השורה התחתונה והכלכלית היא שמעבר לשימוש בחשמל לבדו יחסוך למשק לאורך זמן עד 1.75 מיליארד שקל, כאשר לטווח היותר קצר החיסכון הוא של כ-760 מיליון שקל רק ב-20 שנה הקרובות.
המעבר לשימוש בחשמל בבתים חדשים צפוי לעורר מספר רב של מתנגדים: לפי משרד האנרגיה כ-63% משוק הגז הוא לשימוש בישול והשאר הסקה וחימום. במשרד האנרגיה מצפים לגל התנגדויות מצד חברות הגז הפעילות במשק, ובראשן חברות השיווק הבולטות - פז גז, אמישראגז וסופרגז.
לפי נתוני רשות התחרות שוק גז הבישול מונה כ-2.4 מיליון לקוחות, ושוויו השנתי הוא מעל ל-2 מיליארד שקל בשנה, מהם כ-800 מיליון שקל בתחום הביתי, שאליו מכוון משרד האנרגיה.
הן רשות התחרות והן מבקר המדינה התריעו כמה פעמים בשנים האחרונות שמדובר בתחום לא תחרותי, שנשלט על ידי שלוש חברות - פז גז (27%) ללא גרעין שליטה כשהיו”ר הוא אברהם ביגר; אמישראגז (24%) בשליטת משפחת פורדיס; וסופר גז (24%) של קבוצת אלקו שבשליטת משפחת זלקינד.
לפי נתוני משרד האוצר, העלות העודפת לצרכני הגז הביתי שנובעת מחוסר התחרות נאמדת ב-400 מיליון שקל בשנה. למעשה, דו"ח מבקר המדינה שפורסם לפני כשלוש שנים מצא שזה שוק לא תחרותי, בעל מיעוט שחקנים, כאשר "פז גז, אמישראגז וסופרגז מספקים כ-75% מהכמות המיועדת ללקוחות ביתיים במערכות גז מרכזיות".
לפיכך, עצירה של בניית בניניים חדשים עם מערכות גז לבישול תקפיא את צמיחת השוק, ותוביל אותו בטווח הארוך לירידה קבועה בביקושים בסקטור הביתי.
עם זאת מבחינת חברות האנרגיה השונות רובן בעלות פעילות מגוונת, כך שהתחום שבו ייפגעו הוא רק בשיווק הגז הביתי, בשלב זה.
אלקו נכנסה לאחרונה לתחום אחרי שרכשה לפני כשנה את פעילות סופרגז בכ-770 מיליון שקל; סונול, שפתחה זרוע שיווקית משל עצמה; דור גז שהרחיבה פעילות ולאחרונה דלק ישראל שחידשה מאמצי שיווק בתחום. כל אלו צפויים להקים קול זעקה על תוכנית משרד האנרגיה, ולהתנגד אליה. מי שעוד עשוי להיפגע הוא מגזר תדלוק הרכב בגז בישול, שמכיל כיום כ-20 אלף מכוניות ועלול למצוא עצמו עוד כמה שנים עם מוצר במחסור.
הקבלנים ישמחו
מצד שני מי שיכולים לשאוב עידוד מהכוונה אלה קבלני הבניין. כאמור נכון להיום יש חובת התקנה של מערכות גז בישול בכל הבתים החדשים, כאשר בבתים באזורים גבוהים טופוגרפית (רמת הגולן, ירושלים) מקובל לחייב גם התקנת מערכות חימום רצפתיות. לפיכך, היכולת של הקבלן לבחור אם להציב מערכת גז או לא - יכולה להוזיל עבורו עלויות, לצמצם הליכי בנייה ולפטור אותו מקבלת אישורי בטיחות שונים עבור התקנת בלוני גז או צוברים תת קרקעיים שמשרתים כמה בניינים במקביל.
הקרטלים ייעלמו
במשרד האנרגיה מחדדים שככל שלא תוקם מערכת של גז בישול, הקבלנים יחוייבו בחיבורי חשמל גדולים יותר כדי לאפשר בישול וחימום מים כמו גם חימום רצפה מבלי שמערכות החשמל יקרסו. מי שעוד ירוויחו גם מהשארות גז הבישול כמוצר עבור בתים ישנים הם הלקוחות - במשרד האנרגיה מציינים שכל מלחמות הקרטלים השונים שנחקרו רבות בעשור האחרון צפויים להצטמצם ולהיעלם, רק כי הדרישה לגז בישול בבתים תקטן לאורך זמן.
תועלת נוספת שתירשם ברמה המשקית היא הצמצום בזיהום אוויר משריפת הגז לאורכה ורוחבה של המדינה, כמו גם תועלת עבור גופי הממשלה (קצא"א למשל) שאחראים על אכסון והולכה של גז. מדובר במוצר שבמחסור, עד לרמה שכל חורף המשק נאלץ לייבא כמויות גדולות ממנו כדי לעמוד בביקושים במגזר הביתי. מעבר לכך השימוש בחשמל יוריד את הביקושים במשק וייתר הקמת מערכות אכסון והובלה, הן מבחינה לוגיסטית והן מבחינה בטיחותית.
לגבי בתי הזיקוק הקיימים מדובר בתיקון שוק, מאחר שהמדינה מייבאת כאמור גז בישול, הורדת הביקוש אליו תייתר את הייבוא ותשאיר את בתי הזיקוק עם התפוקה הרגילה שהם מספקים למשק, כאשר שאר השחקנים יאלצו להתחרות על המגזרים שעדיין ישארו עם גז כדלק תפעולי, ובהם התעשיה והמלונאות.
גם שם המעבר לחשמל סולארי או גז טבעי יצמצם נתחי שוק, אבל במשרד האנרגיה מעדיפים בשלב הזה להתרכז בבניינים חדשים בלבד, ולסיים כאמור עם אישור החלטת הממשלה בתחום עד אמצע 2021.
