למרות התמיכה הציבורית והנשיא האוהד ביותר מזה שנים, איגודי העובדים האמריקנים שוב ספגו תבוסה צורבת, כאשר עובדי מחסני אמזון בבסמר, אלבמה, הצביעו בסוף השבוע שעבר נגד הצטרפותם לאיגוד הקמעונאות, הסיטונאות וכלבו.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
חברת אמזון וקבוצות עסקיות אחרות חגגו את ההחלטה שהתקבלה בהצבעה, שמראה לטענתם כי עובדי המחסנים קיבלו הזדמנות לשקול את היתרונות והחסרונות של חברות באיגוד עובדים - והעדיפו להשאיר את המצב כפי שהוא.
מהצד השני, פעילי איגודי העובדים טוענים כי ההצבעה ובכלל המאבק בין העובדים לענקית הקניות האמריקנית לא הוגנים, ומדגישים את הצורך בביצוע רפורמה כוללת בחוק העבודה האמריקני. הבית הלבן העביר בחודש שעבר חקיקה בנושא, חוק הגנת הזכות להתארגן, אך נראה שזו תיפסל בסנאט.
"תוצאות ההצבעה חושפות מערכת בחירות מקולקלת באיגוד", אמרה סלין מקניקולאס, יועצת עבודה במכון למדיניות כלכלית. "ברור שאם קובעי המדיניות לא יבצעו רפורמה במערכת דיני העבודה של מדינתנו, הם למעשה ישללו מהעובדים זכות משמעותית לאיחוד ולהסכמים קיבוציים".
האיגוד הקמעונאי מתלונן כי אמזון הציפה את המחסנים באלבמה בכרזות נגד איגודי עובדים, ואילצה רבים מהם להשתתף בפגישות חובה עם מנהלי המחסן, בהן המנהלים הביעו זלזול באיגודים. מעבר לכך, נשלחו לעובדים הודעות שהכשפישו את האיגוד. מארגני איגודי העובדים, לעומת זאת, נאלצו לתפוס עובדים מחוץ לשערי המחסן כדי להסביר להם את היתרונות באיגוד ולשכנע אותם להצביע בעדו.
גורמים באיגוד טענו כי הטקטיקה הלא הוגנת שבה נקטה אמזון הטתה את תוצאות ההצבעה, שבה רק קצת יותר ממחצית העובדים הזכאים הצביעו. האיגוד מסר כי "יש לבטל את תוצאות הבחירות מכיוון שהתנהלות המעסיק יצרה אווירה של בלבול, כפייה וחשש לנקמה בעובדים, ובכך הפריעה לחופש הבחירה של העובדים".
"החוק נותן למעסיקים יד חופשית מדי בנוגע להתערבותם והשפעתם על היכולת של העובדים לבחור להצטרף לאיגוד", אמר בנימין זאקס, פרופסור למשפט עבודה בבית הספר למשפטים בהרווארד. "הבחירה הזו צריכה להיות של העובדים, בלי קשר למעסיקים".
תומכי אמזון מציינים כי החברה שילמה 15.30 דולר לשעה בממוצע - יותר מפי שניים משכר המינימום באלבמה - והציעה שירותי בריאות והטבות אחרות. "ייצוג האיחוד הוא בחירה של העובדים", אמר דייוויד פרנץ', דובר התאחדות הקמעונאות הלאומית. "אך רבים מעדיפים באופן ברור לנצל הזדמנויות בשוק תחרותי המספק שכר חזק והטבות".
האיגודים האמריקנים מתמעטים בעשרות השנים האחרונות. שיעור העובדים המשתייכים לאיגודים הגיע לשיא של 34.8% בשנת 1954, על פי שירות המחקר בקונגרס האמריקני. בשנה שעברה חלקם של העובדים צנח ל-10.8%, מדווח משרד העבודה.
שיעור העובדים המאוגדים באמריקה הוא מהנמוכים בעולם: כ-10% באמריקה, כאמור, בהשוואה ל-90% באיסלנד, 67% בדנמרק, 28% בקנדה ו-17% בגרמניה. כך על פי ארגון העבודה הבינלאומי.
פעילי העבודה טוענים כי חברות נוהגות להעניש עובדים המנסים לארגן איגודים. גם כאשר עובדים מסכימים להתאגד, לעתים קרובות החברות מנהלות עמם משא ומתן בחוסר תום לב.
כלכלנים קושרים את הירידה במספר העובדים המאוגדים בארה"ב לפער ההולך וגדל בהכנסות בין האמריקנים העשירים לכל השאר. איגודים לא רק העלו שכר עבור חבריהם, הם גם לחצו למעשה על מעסיקים אחרים להציע שכר והטבות טובות יותר.
מחקר שנערך בשנת 2011 על ידי כלכלנים מאוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת וושינגטון מצא כי קריסת העבודה המאורגנת מהווה לפחות חמישית מהגידול באי השוויון בין 1973 ל-2007.
לאיגודי העובדים יש כעת גם תומך בבית הלבן. הנשיא ג'ו ביידן התחייב להגדיל את מספר איגודי העובדים בארה"ב לאחר שנים של ירידה במספר החברות המאוגדות. הוא אף הביע תמיכה בהתאגדות עובדים במהלך ההצבעה על האיגוד במחסן אמזון באלבמה.
השינוי בחוק שמוביל ביידן, ושהועבר כבר על ידי הבית הלבן, ישנה את חוקי הזכות לעבודה מאורגנת, הקיימים כיום ב-27 מדינות, ומונעים מאיגודים לגבות תשלום מעובדים המסרבים להצטרף - אך עדיין נהנים מחוזי איגודים.
המהלך ייתן למארגני האיגודים שליטה רבה יותר על ההצבעה של עובדים על הצטרפות לאיגודים, ויעצים את כוחה של המועצה הלאומית ליחסי עבודה כך שתוכל לקנוס חברות שאינן מצייתות לפקודות הדירקטוריון.
עם זאת, כעת נראה כי בסנאט חסרים 60 הקולות הדרושים כדי להשלים את המהלך. "המפלגה הדמוקרטית לא יכולה להעביר כרגע את החוק", אמר תומס ג'וגגן, עורך דין פרו-איגודי. "זה קורע לב".
גם ללא ניצחון בחקיקה, לדבריו, יכול ביידן להגביר את כוחם של האיגודים על ידי הנחיה של חוזים פדרליים לחברות עם הסכמים קיבוציים.
מייקל לינד, מייסד צוות החשיבה "אמריקה החדשה" והיסטוריון של הכלכלה האמריקנית, אמר כי האיגודים האמריקנים נבלמים כבר בדרך שבה הם נאלצים להתארגן - על בסיס חברה או סניף של חברה במקום מסויים, כמו במקרה של אמזון. באירופה, למשל, במדינות רבות נהוג כי ייצוג של איגודים מתקיים ברמת ענפים או מגזרים שלמים.
אדם ראיין, עובד טארגט במשרה חלקית בן 32 בווירג'יניה, שהקים קבוצה בשם Target Workers Unite בשנת 2019, מציין כי האיגודים התמקדו במשך שנים יותר במשא ומתן על חוזים ולא בשביתות הרדיקליות שארגנו לפני עשרות שנים.
"הרבה פעמים הסטריאוטיפים שהתאגידים משתמשים בהם כדי לגרום לאנשים לא לפנות לאיגודי עובדים מתמקדים בלשכנע את העובדים שאין טעם להכניס צד שלישי למשא ומתן שלהם, שלוקח להם כסף מהמשכורת ולא באמת עושה הרבה למען העובד כאשר הוא צריך אותם", אמר.
ריאן טוען כי על האיגודים לבצע רפורמה בעצמם "כדי לשנות את הגישה של אנשים כלפיהם, כדי שהציבור יבין שישנן אסטרטגיות שונות של ארגון עבודה".
