משבר התעסוקה: מאז פרוץ מגפת הקורונה לפני כחצי שנה, ישראלים רבים הפכו מובטלים והחלו במרדף אחר העבודה הבאה כדי למצוא לעצמם תעסוקה, שקט נפשי ופרנסה. הבאנו ב- ynet מדי שבוע את סיפורי הקשיים בחיי האבטלה של הישראלים ששיתפו בין היתר על החששות שיגיעו אולי לפת לחם.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אחת מהמובטלות ששוחחנו איתה הייתה עיינה גולן חודיר (43), שסיפרה על חייה כמובטלת ועל הקשיים שמלווים אותה שכללו, חששות, חרדות ואף לילות קשים של דאגה. היום, לאחר חצי שנה של אבטלה קבלה עיינה את הבשורות המשמחות כי היא התקבלה לעבודה חדשה.
"הייתי מובטלת חצי שנה לאחר שעבדתי בניהול צוותים ופרויקטים כחמש שנים", מספרת גולן חודיר. "אני זוכרת שאמרו לי שאני מפוטרת. זה היה אחרי עבודה מאומצת של פרויקט חדש עם חברת תעופה ואחרי שחודשים עמלתי ללמוד את הלקוח ומה הוא מחפש, זומנתי לשיחה שבה אמרו לי שיחסינו הסתיימו. כל ניסיון להעביר אותי לתפקיד אחר לא צלח וכך מצאתי את עצמי מובטלת קורונה ביום אחד. פתאום אין לי עבודה. מהיום למחר הייתי בבית. זו הייתה הרגשה מאוד קשה בטח ובטח לוורקוהולית (מכורה לעבודה - נ.פ) כמוני".
"הגיע שלב שטיפסתי על הקירות"
בחודשים הראשונים להיותה מבוטלת, ניצלה גולן חודיר כדי לעשות דברים שתמיד דחתה - לראות סדרות, לקרוא ספרים ולהתקרב לשני ילדיה. אך בשלב מסוים, לדבריה, זה נעשה קשה משציפתה. "הגיע שלב שטיפסתי על הקירות. היה שיעמום טוטאלי ודאגה של מה יהיה. כל חוקי המשחק השתנו.
"הייתי בלחץ והיו לילות שלא ישנתי מרוב דאגה והם היו לא פשוטים בכלל. כל מהלך החיים שלי השתנה. הייתי ערה בשעות לא שעות וישנה בשעות לא שעות. בעיקר חששתי איך חוזרים לשגרה עם כל כך הרבה זמן שהייתי בבית. ההרגשה שלי הייתה שאצטרך שוב לשייף את המיומנויות שלי כמו שריר שאם לא משתמשים בו, הוא מתנוון".
למרות הקושי, גולן חודיר החלה לחפש עבודה מיד בתום הסגר הראשון אך נתקלה בקשיים שאותם היא מקבילה לרכבת הרים. "שלחתי מאות קורות חיים. היה לי מאוד חשוב למצוא משהו שאני אוהבת לעשות וזה ניהול פרויקטים, ומצד שני חשבתי לעצמי שאני צריכה אולי להתפשר כי אני זקוקה גם לפרנסה וגם לתחושה שאני יעילה", היא מתארת. "קראו לי לראיונות עבודה ולא חזרו אליי. בהרבה משרות שמתפרסמות באתרים, לא באמת מחפשים עובדים. קיבלתי הרבה 'לא' ממעסיקים שקראו לי לראיונות אבל גם יש כאלה שאחרי הריאיון לא טרחו להגיד את התשובה. היה לי מאוד חשוב למצוא עבודה בתחום שחיפשתי ואם חלפו כמה ימים מהראיון ולא חזרו אליי, הייתי מתקשרת".
"לא האמנתי שהתקבלתי עד שלא קיבלתי הסכם"
למרות הטלטלות הרבות שעברה בחיפוש העבודה, גולן חודיר לא התייאשה ולפני מספר ימים היא קיבלה את הבשורה המשמחת שהיא התקבלה. "כשהתקשרו אליי ואמרו לי שהתקבלתי, לא האמנתי לזה עד שלא קיבלתי הסכם", היא משתפת. "זו חברה מדהימה ובאותו הרגע הייתי בסוג של דיסוננס כי ציפיתי לקבל טלפון ממנהלת משאבי אנוש שתגיד לי שלא התקבלתי. הדיסוננס היה כל כך גדול שנשמעתי קצת אדישה בתגובה שלי. ישבתי על הכורסה במרפסת ואחרי השוק הראשוני אמרתי לעצמי 'וואו התקבלתי, אני אשכרה התקבלתי'. הטלפון הראשון היה לבן זוג שלי ובצרחות הודעתי לו שהתקבלתי".
תזכורת: החברות שמגייסות דווקא עכשיו
(צילום: שחר גולדשטיין)
"היום הראשון בעבודה היה אתמול", מספרת גולן חודיר. "מאוד התרגשתי וקבלת הפנים הייתה מאוד חמה ונעימה מכולם. מרוב אדרנלין אתמול, הלכתי לישון נורא מאוחר. לא יכולתי להירדם מרוב התרגשות. חשוב לי להגיד שהייתי מאוד מכוונת מטרה במה שאני מחפשת והתקבלתי למקום שהוא מעל ומעבר לציפיות שלי. חווית העובד במקום הזה ניכרת בכל דבר ומאוד שמחה להיות שם. אני מאמינה שכשאנחנו מדייקים את הבקשות שלנו ליקום, הוא מסדר את זה. לא תמיד בדרך שחשבנו עליה אבל מסדר את זה. שכשכף רגלי דרכה בחברה אני ידעתי שאתקבל ואין לי איך להסביר את זה".
הטיפ של עיינה: "תמיד תשמעו אופטימיים"
"אני רוצה שאנשים יבינו שבשיחה הראשונית עם המעסיק צריך תמיד להישמע אופטימי, מחויך", מבקשת גולן חודיר להעביר את מסקנותיה למובטלים. "וזה לא משנה אם עברת באותו יום עשר שיחות כאלה וזה לא משנה באיזה מצב רוח קמת הבוקר. אין אפשרות לעשות את הרושם הראשוני הזה שוב. זו הנקודה שהמעסיק מחליט אם להמשיך איתך או לא. אם הייתי ממשיכה ללכת עם כל התשובות השליליות שקיבלתי ממעסיקים על הגב, אני בטוחה שבשלב מסוים זה היה מתחיל להשפיע עליי לרעה וזה מבחינתי עוד ענן שצריך להזיז עם היד ופשוט להמשיך הלאה בלי להסתכל אחורה".
"יותר מדי אנשים ויתרו שניה לפני ההצלחה", היא מבקשת להעביר מסר. "לא לוותר ואם צריך, תכתבו על פתק את התשובה השלילית ותזרקו לפח. היו ימים שהתייאשתי ולא שלחתי קורות חיים והייתי בחופשה מלחפש ולא היו לי את האנרגיות אבל למחרת הייתי קמה עם אנרגיה אחרת. אין דרך אחרת חוץ מעקביות ואפילו עקשנות. אל תתביישו ואם התראיינתם לשלבים מתקדמים במשרה שאתם רוצים, לא להתבייש, תרימו טלפון למעסיק. זה מראה למעסיק שגם אתם מעוניינים במשרה. תהיו עם האצבע על הדופק כל הזמן".
