למה להקל אם אפשר להקשות? חוק ההסדרים הבטיח הקלות לעסקים, שדרוג בחינוך, חיזוק הבריאות, פיתוח תשתיות ודיגיטציה. אבל בהיעדר תקציב הוא מוקפא והממשלה נכשלת בקידום הרפורמות במנותק ממנו. אלה הרפורמות שנקברו עם חוק ההסדרים.
רישוי עסקים: הבירוקרטיה מנצחת את המשבר
הרפורמה להקלה ברישוי עסקים: אמורה הייתה להקל משמעותית את הרגולציה הממשלתית בתחום רישוי העסקים ולהפחית את הבירוקרטיה שהמהווה חסם מרכזי לפתיחת עסקים וגם מעלה את יוקר המחיה בישראל. הרפורמה שאינה מקודמת אמורה לאפשר לעסקים להצהיר כי הם פועלים על פי מתווים קבועים וידועים מראש ולקבל רשיון במהירות, במקום המצב הקיים שבו הם נדרשים לקבל אישורים מראש מרגולטורים שונים כמו מכבי אש, המשרד להגנת הסביבה או משרד הבריאות ופנים איתם לרשות המקומית שמעניקה את הרישיון. התהליך כיום נמשך כשנה.
על הנייר, גיבוש המפרטים מקודם בממשלה, אולם בקצב איטי מאוד, כאשר כל רגולטור מתקשה לשחרר אחיזה בתהליך. במקביל, מוקפאות גם הרפורמות לאיזון ושיפור מערך הרגולציה ברשות הכבאות וההצלה, וכן איחוד הרגולציה בתחום הגנת סביבה – שאמור להקל על עסקים שחייבים להחזיק ביותר מהיתר אחד.
חינוך: בלי הכשרות מקצועיות
העצמת השדרה הניהולית של מערכת החינוך: מדובר במתן אישור להקמת הוועדה לבדיקת העברת העצמאות והסמכויות למנהלים של מוסדות חינוך. התוכנית הכלכלית היתה אמורה לתת למהלך זה תוקף של החלטת ממשלה. לכאורה, שר החינוך יואב גלנט היה יכול להקים את הוועדה גם בלי אישור זה אבל הוא בחר לא לעשות זאת – כך שהמהלך תקוע עם חוק ההסדרים.
צמצום הפגיעה במעונות יום לפעוטות: במסגרת רפורמה זו, המדינה אמורה לתת פטור מהיתר לשימוש חורג למעונות יום קטנים שפועלים בבתי מגורים. מטרתה היא למנוע סגירה של מעונות יום בייחוד בתקופת ההפסדים של הקורונה בשל העלויות הגדולות של הוצאת היתר לשימוש חורג וכן למנוע עליית מחירים. ההצעה מחייבת שינוי בחוק התכנון והבנייה ולכן לא יצאה לפועל, מה שגורם לקושי גדול למעונות.
שיפור ההון האנושי: מהלך שנועד להתאים את תחום ההכשרות המקצועיות בישראל לצרכים העדכניים של שוק העבודה. תחום זה נחשב כיום מנוון מאוד, מה שיוצר מחסור בעובדים מיומנים לא אקדמאים בתחומים כמו תעשיה ובנייה. הרפורמה מיועדת לתגבר את ההכשרה המקצועית הלא אקדמאית ולכוון אותה למקצועות מבוקשים ובעלי שכר גבוה. כן היא מיועדת ליצור קשר ומחויבות בין הכשרות למעסיקים. את הרפורמה היה אמור להוביל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה. לכאורה היא יכלה להיות כבר בשיאה. בשל משבר הקורונה יועדו 700 מיליון שקל ליישום הרפורמה במסגרת קופסאות התקציב, אבל שר האוצר ישראל כץ מונע את העברת רוב הכסף, מכיוון שהוא מעונין שחלק מההכשרות יתבצעו על ידי מטה שיוקם באוצר. התוצאה היא שלמרות האבטלה העצומה אין כמעט פעילות של הכשרה מקצועית בישראל.
חיזוק מערך השירות האזרחי של מתנדבות ומתנדבים חרדים ובני מיעוטים: מטרת הרפורמה בתחום זה היא לאפשר מתן הכשרות מקצועיות במסגרות השרות האזרחי של חרדים וערבים ובכך להרחיב את השתתפותם של מגזרים אלה במעגל התעסוקה. כך, גם השירות האזרחי יהיה למכשיר לקידום מקצועי, תוך הפיכתו לאטרקטיבי יותר. ביצוע המהלך מחייב תיקוני חקיקה ולכן לא ניתן להוציאו לפועל בלי העברת חוק ההסדרים.
נדל"ן: הסבת המשרדים למגורים תחכה
עידוד הליכי התחדשות עירונית: מדובר ברפורמה שבה ישנה הורדה של שיעור ההסכמה הדרושה במיזמים הקשורים להתחדשות עירונית מ־80% ל־67%. מהלך זה צפוי להאיץ תוכניות של הריסה ובנייה מחדש וזאת תוך שינוי שיעור היטלי ההשבחה המשולמים במיזמים אלה. בענף הנדל"ן יש המתנה דרוכה לרפורמה זו, אלא שהיא תקועה עם חוק ההסדרים. גם המצב הנוכחי במשרד השיכון שפועל בימים אלה בלי שר אמיתי – לא תורם לקידומה של הרפורמה באופן שניתן יהיה להוציאה סוף סוף לפועל.
האצת והפחתת רגולציה בענף הבנייה: רפורמה שמקדמת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ואמורה לאפשר לרשויות המקומיות להסב שטחי משרדים מתוכננים למגורים; מדובר בעד 50% מכל תוכנית לטובת הקמת דירות מגורים קטנות בשטח של עד 80 מ"ר וכן לשימושים ציבוריים שונים, כמו גני ילדים, בתי"ס ומתנ"סים. בפועל, ממילא בשוק לא תלו תקוות גדולות במהלך הזה: גם אם הביקוש לשטחי תעסוקה יצלול בעקבות התפשטות הקורונה, עם הגבלת הפעילות המסחרית ומעבר של עובדים רבים למתכונת של עבודה מהבית, העיריות יתקשו לוותר על הארנונה הגדולה שהן גובות משטחי התעסוקה שבתחומן, ארנונה שגבוהה פי 5 מהארנונה למגורים.
פיננסים: הייעוץ נשאר תקוע בעבר
הסרת מגבלות על ייעוץ פנסיוני דיגיטלי: מטרת הרפורמה היא לאפשר לבנקים לתת ייעוץ פנסיוני ללקוחותיהם טלפונית או באמצעים דיגיטליים אחרים, ולא רק במפגש פיזי בין הלקוח ליועץ. המערכת הבנקאית התקדמה בצורה ניכרת בשנים האחרונות במתן שירותים בנקאיים באמצעים דיגיטליים, אולם בכל הקשור לייעוץ הפנסיוני, היא לא יכלה להתקדם לאמצעים דיגיטליים בשל מגבלה בחוק. "האיסור הקבוע בחוק פוגע ביכולתם של לקוחות היועצים הבנקאיים לקבל ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי באופן דיגיטלי, מתקדם ונוח", נכתב בטיוטת חוק ההסדרים.
יוקר המחיה: היבוא החופשי עוד רחוק
מעבר לתמיכה ישירה בחקלאות: הרפורמה מתייחסת ליבוא חופשי של תוצרת חקלאית מחו"ל תוך ביטול מכסים והגנות על תוצרת הארץ תמורת תמיכה שנתית ישירה בחקלאים. על פי המסתמן, הרפורמה לא תיכלל בחוק ההסדרים וגם אם היא תוזכר בו – היא לא תיושם מיידית. זאת, בשל היעדר הסכמות בין החקלאים ומשרד החקלאות לבין משרד האוצר. המחלוקת המרכזית בנושא היא על גובה הפיצוי שיינתן לחקלאים עם ביטולם המוחלט של המכסים וההגנות על תוצרת חקלאית מקומית.
התוכנית לעידוד התחרות והפחתת יוקר המחייה של מוצרי הצריכה: רפורמת יבוא מוצרים שחייבים בתקן ישראלי, ובין היתר מוצרי חשמל וצעצועים, אמורה להוריד כליל את הבדיקות שמחויב היבואן לעשות במכון התקנים, להקל על היבוא באופן משמעותי ולהפחית את יוקר המוצרים שמושפע גם מכמות הבדיקות. הרפורמה אמורה היתה לעבור במסגרת חוק ההסדרים ואם היתה נכנסת לתוקף, החל מינואר 2021 חובת הבדיקות במכון התקנים היתה מתבטלת ברובה, והיבוא היה מתבסס על הצהרת היבואן בלבד. 20% מהמוצרים בלבד היו נדרשים לבדיקות של מכון התקנים. מדובר ברפורמה חשובה להורדת יוקר המחיה ואשר הייתה מקלה על הבירוקרטיה הסבוכה והבדיקות הרבות והיקרות של מכון התקנים.
דיגיטציה: בלי החתימה האלקטורנית
התוכנית להאצת השירותים הדיגיטליים לציבור ולקידום הלמידה הדיגיטלית: בליבת התוכנית מהלכים שאמורים לשפר את השירות לאזרח. היא כוללת הרחבה משמעותית של אפשרויות התשלום הדיגיטליות לרשויות המדינה תוך הקצאת משאבים לכך; תשתית לחתימה אלקטרונית ואימות של מסמכים ציבוריים באופן דיגיטלי ומאידך, פיתוח של ערוצים למתן שירות ומענה לאוכלוסיות חסרות באמצעים או באוריינות דיגיטלית. אחד המהלכים שכלולים בתוכנית מדבר על קידום ועידוד של למידה מרחוק לקראת השתלבות בשוק התעסוקה, קידום הנושא במוסדות להשכלה גבוהה וכן, במערכת החינוך. בכוונת המדינה להשקיע כמה מאות מיליוני שקלים למען קידום התוכנית – אולם זו תקועה עמוק בתוך חוק ההסדרים.
תשתיות תחבורה: המטרו לא יתניע
הערכות לאומית לפיתוח מערכת מטרו במטרופולין גוש דן: מאז קום המדינה, ישראל עוד לא קידמה מערכת הסעת המונים מודרנית בכרך הכי צפוף שלה. מטרופולין דן מכיל 44% מתושבי המדינה, 50% מהעסקים פועלים בו וכ־50% ממוסדות ההשכלה הגבוהה בשטחו. כמות הנסיעות היומית שם היא 6 מיליון ביום, כחצי מכל המדינה, אבל רק 10% מהם בתחבורה ציבורית. בנק ישראל טוען בדו"חות שלו כי בכל שנה שבה אין מערכת כזו המשק ניזוק בכ־35 מיליארד שקל. אלא ששרת התחבורה מירי רגב לא מעוניינת לקדם את הפרויקט. רגב סבורה שמה שבונים עכשיו – קו ראשון, ועד שני קווים שיצטרפו אליו עד 2027 – יספיק. עמדתה נובעת אולי מכך שישראל כץ השתלט לה על המיזם מרחוק תוך הקמת מטה תשתיות. הפרויקט הזה הוא אחד הגדולים שנרשמו בישראל (140 ק"מ תת קרקעיים, ב־22 ערים, כ־150 מיליארד שקל). משרד האוצר לא רצה לקחת סיכונים ודחף אותו בחבילה אחת יחד עם כל ההסכמים הקואליציונים כדי שלא יטורפד. אלא שבלי החוק הזה ישראל תשאר פקוקה עד אמצע המאה.
קידום הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות: כשבוחנים את שלל הפרויקטים שהמדינה אמורה להקים בשנים הקרובות מקבלים מספרים מבהילים – פרויקט המטרו יעלה כ־150 מיליארד שקל, שני מתקני התפלה עוד כ־5 מיליארד שקל, קווי הרכבת הקלה בתל אביב כ־47 מיליארד שקל וקווי הרכבת הקלה החדשים בירושלים עוד כ־20 מיליארד שקל.
למדינה אין את מקורות המימון הללו, והיא חייבת את הגופים המוסדיים והבנקים שיעניקו מימון. הבנקים מוגבלים בשל תקנות הלימות ההון שמחיל בנק ישראל, ולכן המדינה רוצה לשכפל את קרנות הריט של הנדל"ן גם למיזמי תשתיות. מדובר בקרנות יעודיות שזוכות להטבות מס, כאשר חלק נסחרות בבורסה וניתן לחלק רווחים כדיבידנד. בלי הקרנות הללו הפרויקטים לא ייצאו לדרך, גם אם התכנון יהיה מושלם – פשוט לא יהיה כסף להוציא את הרכבות מהתחנה.
תשתיות תקשורת: הסתבכו בסיבים
קידום פריסה כלל ארצית של תשתיות תקשורת מתקדמות בישראל: הרפורמה מדברת על האצת התחרות בשוק התקשורת, תוך קידום פריסה כלל ארצית של תשתיות תקשורת מתקדמות בסיבים אופטיים ובאופן שיאפשר אינטרנט מהיר יותר. עם זאת, השלב הסופי של הרפורמה עדיין תקוע בכנסת, כחודשיים לאחר שאושר בממשלה. במסגרת מתווה הסיבים האופטיים, הוסרה מחברת בזק חובת הפריסה הכלל ארצית, בכפוף למגבלות. החברה פרסה סיבים לכ־60% ממשקי הבית אך עצרה מזה כמה שנים את חיבורם הממשי לבתים לאור חוסר הכדאיות הכלכלית לטענתה בפריסה כלל ארצית. לאחר אישור הממשלה חידשה בזק את הפרויקט, אך ודאות סופית תתקבל רק בדמות חקיקה, שלאחריה תבחר החברה את האזורים בהם תרצה להשלים את הפריסה. האזורים אותם לא תבחר יסובסדו על ידי קרן שתמומן מהכנסות חברות התקשורת.
בריאות: אין חבל הצלה לרפואה הציבורית
חיזוק הרפואה הציבורית והגברת התחרותיות והשוויוניות בהקצאת משאבי המדינה: מטרת הרפורמה, שגם היא תקועה בגלל אי אישור חוק ההסדרים, היא לעודד ולחזק את הרפואה הציבורית. לפי המתווה המוצע, המדינה תעניק רישיונות הפעלה לחדרי ניתוח או למרפאות פרטיות אך ורק באמצעות מכרז, כאשר הזוכה ייקבע לא בהתאם לגובה הסכום שיציע עבור אותו חדר אלא לפי שני קריטריונים שונים: שיעור השימוש (הקבוע) הגבוה שאותו חדר פרטי ישמש לרפואה הציבורית; שיעור ההנחה (הקבועה) הגבוה ביותר שיוצע לקופות החולים עבור אספקת שירותים במימון ציבורי.
הרחבת סל שירותי הבריאות וחיזוק האיתנות הפיננסית של קופות החולים: הרפורמה מבקשת להעניק תמריצים על אי חריגה ממגבלת הוצאה. עוד מבקשת הרפורמה להקים צוות ייעודי לבחינת סוגיית התחרות בין קופות החולים, הנחשבת רגישה ביותר. כמו כן, בכוחו של היועץ המשפטי לממשלה יהיה להגיש תביעה בשם קופת החולים נגד חבר בדירקטוריון שלה או נגד נושא משרה בשל נזק שנגרם לקופה כתוצאה ממעשיו ומחדליו. בנוסף ייקבעו מגבלות על הוצאות שיווק או פרסום לקופות שחורגות מהגירעון המותר להן.
הגדלת כוח האדם הרפואי וניצול מיטבי של משאבי ההכשרה במערכת הבריאות: הקמת ועדה בין משרדית שתגבש בתוך ארבעה חודשים מיום הקמתה תוכנית מפורטת והמלצות להגדלת מספר עובדי הרפואה במערכת הבריאות שמוכשרים מדי שנה. כיום מספר הרופאים בישראל נמוך מהממוצע במדינות ה־OECD ועומד על 3.1 רופאים לאלף נפש, לעומת 3.4 ב־OECD. הרפורמה מבקשת גם להעביר את האחריות על התמחויות ברפואה מההסתדרות הרפואית (הר"י) למשרד הבריאות או לגוף עצמאי.
הסדרת כללי ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים לשנים 2020–2024: מדובר באחת הרפורמות הגדולות של מערכת הבריאות בשנים האחרונות, והיא נוגעת ליחסי הגומלין שמתקיימים בין שני הגופים המרכזיים במערכת – בתי החולים וקופות החולים – מה שמכונה "קאפ", ולקביעת מחירי השירותים הרפואיים שנמצאים תחת פיקוח ממשלתי.
השתתפו בהכנת הכתבה: עמרי מילמן, שחר אילן, אדריאן פילוט, ליאור גוטמן, אורנה יפת, נעמי צורף, אביאור אבו, עמיר קורץ, נווית זומר, ענת רואה, עומר כביר, דרור מרמור ומאיר אורבך, כלכליסט
