המשא ומתן בין האוצר למעסיקים בסוגיית מימון ימי הבידוד של העובדים תקוע. המשמעות: עדיין אין הסכמה בין הצדדים לגבי מי אמור לממן אותם והאם הממשלה תהיה מוכנה לשלם חלק מהעלות שכבר עלתה למעסיקים שלושה מיליארד שקל. בינתיים, לפי החלטת בג"ץ, בעוד שמונה ימים יפקע המצב הנוכחי לפיו ימי הבידוד של העובדים הם על חשבון המעסיקים בלבד.
נכון להיום, יותר מ-100 אלף איש מצויים בבידוד, רבים מהם אנשים עובדים. עד ה-30 בספטמבר המעסיקים הם אלה שיממנו את ימי הבידוד - עלות כוללת של מיליארדי שקלים. אולם בהוראת בג"ץ, החל מה-1 באוקטובר היעדרות של עובד ממקום עבודתו בשל בידוד לא תיפול עוד רק על המעסיקים.
1 צפייה בגלריה
מימין: נשיא המגזר העסקי, דובי אמיתי ורון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים
(צילום: אוראל כהן, יריב כץ)
במדינות רבות בעולם המעסיקים מממנים כשליש מעלות יציאת עובדיהם לבידוד, בעוד שהממשלות מממנות כ-66%-70% מהעלות. בישראל העלות הוטלה עד כה רק על המעסיקים.
ההצעות שנבחנו בין האוצר למעסיקים הן חלוקת העלות שליש, שליש, שליש, בין הממשלה למעסיקים ולעובדים, או שהיומיים-שלושה הראשונים של הבידוד ימומנו על ידי העובדים מימי המחלה או החופשה שלהם, הם יקבלו את מלוא שכרם ויתר 12 ימי הבידוד יחולקו שווה בשווה בין הממשלה למעסיקים.
עובד שנדבק שלא במסגרת עבודתו, כמו עובד ששהה בחו"ל או בנופש בארץ, ייאלץ לממן את כל 14 ימי הבידוד ולא יקבל שכר עליהם. אם הנוסחה הזאת תתקבל לא יהיה כדאי לישראלים לצאת לחו"ל, שכן הם עלולים לקבל רק חצי משכורת אם יחזרו לישראל עם הכרח לשהות 14 ימים בבידוד על חשבונם.
במשרד האוצר אמרו היום, כי במגזר הפרטי דורשים פיצוי רטרואקטיבי על העלות שנפלה עליהם בגין הוצאתם של קרוב לחצי מיליון עובדים לבידוד מאז תחילת המשבר. באוצר הציעו שחלוקת העלות העתידית תהיה שליש לעובדים, שליש למעסיקים ושליש לממשלה. המעסיקים, לדברי אנשי האוצר, מסרבים להסדר הזה.
"אין שום הסכמות בסוגיית ימי הבידוד שכן, לא מדובר בסוגיה שבסיסה ביחסי עובד מעסיק. אין סיכום על מנגנוני הפיצוי וגם אין שום סיכום ביחס לבידוד כתוצאה מפעילות חברתית או תיירותית שאינה קשורה לעבודה ובידוד שמקורו בהפרת חובה חקוקה", אמר נשיא המגזר העסקי, דובי אמיתי.
לדבריו, "המדינה צריכה לקחת אחריות ולשאת בעלויות בגין החלטותיה בשל תפקידה בשמירה על בריאות הציבור ולא ייתכן שישיתו את העלויות הללו על גב המעסיקים והעובדים, לאחר שהמעסיקים שילמו למעלה משלושה מיליארד שקל בשמונת החודשים האחרונים. אנו רואים בעובדים נכס אסטרטגי חשוב לעסקים ונעשה ככל שיש בידנו לפעול למניעת פגיעה בעובדים. אולם, נעשה זאת תוך שמירה על המגזר העסקי ויכולתו לשרוד את המצב וחוסר הוודאות בעניין משך ההתמודדות".
עוד אמר אמיתי, כי "נשיאות המגזר העסקי מרכזת תחתיה את רובם המוחלט של המעסיקים במדינת ישראל וככל שהתאחדות התעשיינים מעוניינת לשאת בעלויות אלו על חשבון יתר המעסיקים בישראל, אין בהסכמתה זו כדי לחייב את המעסיקים בישראל והיא יותר ממוזמנת להשית את ההוצאות הללו על חבריה התעשיינים בלבד".
מהתאחדות התעשיינים נמסר, כי הייתה התקדמות במשא ומתן עם האוצר ויש עדיין לסגור מספר נקודות שבמחלוקת, כדי לגבש את הנוסחה הסופית.
רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, אמר כי "המעסיקים כבר שילמו 3.3 מיליארד שקל עבור מימון ימי הבידוד של עובדיהם, תוך כדי שהם מנהלים מלחמת הישרדות. אנחנו פועלים להשגת מתווה הוגן ואחראי שיגן על המעסיקים והעובדים".
יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, המייצגת עסקים יצרנים קטנים, יצא נגד הסכמת התאחדות התעשיינים למתווה המוצע לימי הבידוד: "השבעים ובעלי הכיסים המלאים לא יקבלו החלטות בעבורנו. המעסיקים הקטנים כורעים תחת הנטל, אין להם מאיפה לשלם את ימי הבידוד. העסקים מדממים, ההזמנות יורדות, הביקושים קטנים וימי הבידוד רק עולים. המדינה צריכה לשאת בכל הנטל. לא נסכים לשלם, גם לא על יום אחד".
בהתאחדות התעשיינים הוסיפו: "התאחדות התעשיינים היא זו שהגישה את הבג"ץ ונלחמה עליו בבית המשפט. עם כל הכבוד לניסיון של ארגונים נוספים לרכב על הנושא, אנחנו נמשיך להתנהל בצורה מקצועית תוך התמדה במטרתנו העיקרית - צמצום הנטל על המעסיקים והעובדים".
