בעלי זכויות במשק במושב בדרום זכו לאחרונה בתביעה שהגישו נגד החתן שלהם לשעבר, והוא ייאלץ לפנות את הבית שבנה שם עם גרושתו. עם זאת, הם יצטרכו לשלם לו כ-415 אלף שקל כהחזר על חלקו בהוצאות הבנייה. בפסק הדין שניתן בבית המשפט למשפחה בקריית גת קבעה השופטת פאני גילת כהן כי הסכמת ההורים שבני הזוג יתגוררו לצידם הייתה כפופה לכך שקשרי המשפחה ימשיכו. מרגע שפרץ הסכסוך החריף בין בתם לבין בעלה לא הייתה לו עוד זכות להישאר במקום.
בני הזוג התגוררו וגידלו את ילדיהם בבית הסמוך לבית הורי האישה במשך כעשור. ב-2015 הם נקלעו למשבר ביחסים שבעקבותיו האישה עזבה. אלא שבעלה סירב להתפנות והמשיך לגור במקום גם אחרי שהתגרשו, בניגוד מוחלט לרצון הוריה.
בתביעת פינוי שהגישו נגדו טענו ההורים כי אין לו כל זכויות בשטח. לדבריהם, ההסכמה שניתנה לו ולבתו לבנות ולהתגורר במקום הוגבלה ל-10 שנים, אחרי הערכה שהוויתור על דמי שכירות בתקופה זו יכסה את עלויות הבנייה.
הגרוש טען מנגד שההורים רצו שהוא ואשתו יגורו לצידם לצמיתות. לדבריו, הם אף הבטיחו למנות אותם ל"בנים ממשיכים" כדי שביום מן הימים יקבלו את הזכויות במשק ואף הגישו בקשה מתאימה בזמנו. לחילופין הוא טען שההורים נתנו לו רשות לגור בבית באופן קבוע, תוך שהכחיש את הגרסה שדובר על שכירות זמנית. לדבריו הוא מימן את הבנייה מכספים פרטיים, ואם יפונה הוא זכאי לפיצוי על ההוצאות והשבחת המשק.
ההורים השיבו שגם בהנחה שהתירו לבתם ולבעלה לגור בבית ללא הגבלה, הם רשאים לחזור בהם בעקבות הגירושים. בנוסף הם הכחישו שהבטיחו למנות אותם ל"בנים ממשיכים", וטענו כי הבקשה שהגישו בזמנו נועדה לאפשר לבני הזוג לקחת הלוואה ומכל מקום המינוי לא נרשם ולא אושר.
השופטת פאני גילת כהן קבעה כי מהראיות והעדויות עלה בבירור כי ההורים רצו שהחתן ובתם "יתקעו יתדות" בבית, אלא שהסכמה זו הייתה כפופה לכך שקשרי המשפחה ימשיכו.
במילים אחרות, כבעלי הזכויות בקרקע הם היו רשאים לחזור בהם עם שינוי הנסיבות שאירע לנוכח הגירושים והמאבק המשפטי החריף שניהלו בתם ובעלה. עוד ציינה השופטת כי ברור שבצל הסכסוך העמוק, המשך המגורים של החתן בסמוך לביתם פוגם בזכות היסוד שלהם ליהנות מקניינם.
השופטת הוסיפה כי הטענה למינוי "בן ממשיך" לא הוכחה, בפרט נוכח העובדה שהעברת הזכויות במשק כפופה להסכמת המושב ורשות מקרקעי ישראל – שאין חולק שלא ניתנה. גם אם היה איזשהו רעיון סביב האפשרות הזו בשיח "הפנים משפחתי", כתבה, הוא נותר בחלל האוויר ולא התממש.
עם זאת, השופטת התרשמה כי התובע אכן מימן חלק מהבנייה והוא זכאי לפיצוי מטעמי צדק. בהתחשב בנסיבות ובכך שהבית נבנה בתקופת הנישואים (כלומר, ממקורות משותפים לו ולגרושתו), סכום הפיצוי הוגבל למחצית מעלות הבנייה שהוערכה בכ-830 אלף שקל.
בסיכומו של דבר נקבע כי הבעל לשעבר יפנה את המשק בכפוף לתשלום של כ-415 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד ויקי שמעוני חיים
- ב"כ הנתבע: עו"ד אלי חביב
- עו"ד ראובן פרנקו עוסק בדיני מקרקעין ובנחלות במושבים ובקיבוצים
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
