תזכורת: ראיון עם בעלי לנדוור
(צילום: ירון ברנר, שחר גולדשטיין)
משרדי האוצר והבריאות עדיין מתווכחים על המועד שבו ייפתחו המסעדות ובתי הקפה לישיבה במקום - בסוף מאי או באמצע יוני. בעלי הרשתות עסוקים בינתיים בניסיון לשרוד, כשלרוב בקשותיהם להלוואות בערבות מדינה נדחות בטענה כי הענף "בסיכון גבוה", ואין להם יכולת לשלם את חובותיהם לספקים.
על פי ההערכות של איגוד המסעדנים, כ-10% מהמסעדות ובתי הקפה לא ייפתחו ביום שאחרי הקורונה בשל מצוקה תזרימית. מתווה ההלוואות למסעדנים שונה כמה פעמים בשבועות האחרונים, ועל פי הטענות של גורמים בענף, יותר ויותר זכיינים שפנו בשבועות האחרונים לקבלת הלוואה בנקאית נתקלו בתשובה שלילית מהבנקים. לפני כשבוע וחצי הובטח למסעדנים כי תיפתח קרן ייעודית לענף המזון, אך עד היום היא לא נפתחה ובאוצר עדיין בוחנים מסלול סיוע לענף.
זגזוגים לגבי ההלוואות
"בתוך שלושה שבועות המדינה שינתה את מסלול הסיוע לענף ארבע פעמים", אומר עופר קורן, מבעלי רשת קפה לנדוור. "היו המון זגזוגים גם לגבי גובה ההלוואה, וגם לגבי אופן ההגשה של בקשת ההלוואה. נכון לעכשיו, התנאים לבעלי עסקים עם מחזור של מתחת ל־20 מיליון שקל, כוללים הלוואה בשיעור מקסימלי של 16% מפדיון שנת 2019. בפועל, הבנקים מאפשרים לכל היותר 8% מהפדיון של 2019 למי שהם כן מאשרים, ומרבית הזכיינים נתקלים בסירוב. לפני שבועיים משרד האוצר הצהיר שיפתח מסלול סיוע ייעודי לתחום ההסעדה והבילוי שבו ערבות המדינה תהיה גבוהה מ־15%, עברו שבועיים ולא קרה עם זה כלום ושום דבר”.
לנדוור מפעילה 84 סניפים ועוד חמישה סניפים של קפה עלמה, שכולם מופעלים על ידי זכיינים. קורן אומר כי רוב הזכיינים של הרשת הגישו בקשה להלוואה כבר לפני חמישה שבועות, ורובם המכריע טרם נענה. מי שנענה נתקל בסירוב או שקיבל סכום נמוך משמעותית ממה שביקש. "כמעט כל הזכיינים שלנו הגישו בקשה לערבות מדינה”, אומר קורן. “רק 20% מהבקשות נידונו, ומתוכן חצי סורבו, ומתוך החצי שקיבלו, הרוב קיבלו תשובה של פחות מ-50% מהסכום שהובטח להם. יש לנו זכיינים באמת טובים שהבנקים סירבו להם להלוואות לגמרי. אני חושב שזו טרגדיה. אנחנו נמצאים בעסק תפעולי. סניף כפר סבא מרוויח, מפרנס את עצמו ואת העובדים שלו וסורב להלוואה”.
בשל המצב, לא בטוח שכל בעלי המסעדות יצליחו לפתוח אותן ביום שאחרי, והקושי הגדול, כך מעריכים, יתבטא בסגירה של בתי קפה קטנים. בימים האחרונים נסגר קפה שלונסקי ברעננה, שפעל 11 שנים ונחשב למוסד. בעלי המקום כתבו שלט ובו הודיעו: "החלטנו לסיים את פעילות קפה שלונסקי בעת הזו, במקומו הנוכחי. רוצים להודות מקרב לב לקהל לקוחותינו הקבועים, לכל מי שפקד אותנו ולצוות העובדים שליווה אותנו לאורך השנים”. בשבועות האחרונים נסגרו גם שלושה סניפים של ארומה תל אביב ולא מן הנמנע שזוהי רק הסנונית הראשונה.
רונן נימני, בעלי קבוצת קפה קפה המונה כ-300 סניפים, הפעיל בתקופת הקורונה 30 סניפים בלבד במתכונת של טייק אוויי. נימני, אחד ממובילי מאבק רשתות המסחר, טוען להפסדים של קרוב ל-20 מיליון שקל רק במטה של הקבוצה, לא כולל ההפסדים שצבר כל אחד מהסניפים. לדבריו, “כבר חודש וחצי אני רץ בכל משרדי הממשלה ומנסה להסביר את גודל האסון שינחת על הענף, אבל דבר אחד מהותי לא מבינים שם - יש את כולם ויש את ענף ההסעדה. אני מופסד היום 20-15 מיליון שקל, ולפי החישובים של האוצר אני אקבל רק 600 אלף. במתחם המסחרי צומת הפיל שבבעלותי, אני מופסד חצי מיליון שקל בחודש רק משכירויות שאני לא גובה מהשוכרים. אני מקבל כל יום הודעות מזכיינים שלי שכל בקשה להלוואה שהם מגישים מסורבת. הזכיינים החזקים שביקשו 700 אלף שקל, קיבלו 200 אלף שקל. אם הענף הזה לא יקבל כסף לפחות בהלוואות, לא נוכל לפתוח את הסניפים”.
טייק אוויי לא רלבנטי
זכיינים בענף המסעדות ובתי הקפה עצרו מאז תחילת המשבר צ’קים לספקים בגלל תזרים שלילי, ואם יידרשו מחר לפתוח את העסקים, יתקשו, לדבריהם, להזמין סחורה מהספקים כל עוד הם לא סוגרים את החובות מהחודשיים האחרונים. בשונה מענף האופנה, שבו המלאי מוחזק בחנויות או במרלו”גים, ובעלי הרשתות הם בעלי החנויות, ענף המסעדנות מושתת ברובו על זכיינים ואלה נדרשים כעת לרכוש את כל הסחורה מחדש. קושי נוסף הוא מספר העובדים הרב שמועסק בכל סניף של בית קפה או מסעדה, כמו עובדי מטבח, ברמנים ומלצרים.
“במסעדות ובבתי הקפה הטייק אוויי לא רלבנטי כמעט כי הם לא מבוססים על אנשים מזדמנים, לכן היכולת של בתי הקפה להעמיד מוצר של טייק אוויי היא יותר מצומצמת ביחס להמבורגרייה או פיצרייה”, אומר תומר מור, העומד בראש עמותת “מסעדנים חזקים יחד”. “עלויות התפעול שלהם גבוהות כך שלא משתלם להם להפעיל טייק אוויי. מי שעובד כיום בטייק אוויי זה אחוז קטן מהתעשייה, לא יותר מ-30% מהעסקים בתחום, וגם רמת הרווחיות לא גבוהה”.
יאיר מלכה, הבעלים של רשתות קפה גרג וביגה, אופטימי יותר. לדבריו, הוא נערך כבר לפתיחת המסעדות. “הרבה קניונים ייתנו לנו להתפרס ולקחת מקומות נוספים לישיבה”, הוא אומר. “הקניונים ובעלי הנכסים מבינים שצריך להניע את המערכת. היה לנו סיור עם משה רוזנבלום (מנכ”ל מליסרון, א”י) בקניון פתח תקווה, והוא הבטיח שייתנו למסעדות שטחים נוספים כדי ליצור ריחוק חברתי”.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: “משרד האוצר בוחן מסלול סיוע ייעודי לענפים שטרם קיבלו מענה מהקרן”.
