צפו: מה ישראל תרוויח מההסכם עם האמירויות
(צילום: אורי דוידוביץ)
לא רק איים מלאכותיים: משכורות גבוהות, טיסות מיוחדות במטוסי מנהלים, אבל גם דרישה קפדנית לחשאיות, שחייבה את מי שרצה לשמור על קשר מהבית להיכנס למימי המפרץ הפרסי עם טלפון מנוילן, ורק משם כשאיש לא שומע אותם מדברים עברית, לשוחח עם האישה והילדים הקטנים שנשארו מאחור בישראל. כך נראו החיים של הישראלים שבנו בעשור האחרון חלק משמעותי מהתשתית הביטחונית של איחוד האמירויות. אבל כל זה הולך כנראה להשתנות בקרוב מאוד.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
היחסים שביעבעו מתחת לפני השטח יוצאים לאור וחברות ישראליות רבות מצפות כעת שהסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות יפתח להן שוק חדש, בתחומי ההיי-טק, התעשייה והתיירות. זה מה שמצפה להן.
תעשיות ביטחוניות
מהניסיון של החברות הביטחוניות, העבודה באיחוד האמירויות אמנם לא הייתה בתנאים קלים אבל הניבה רווחים נאים לחברות ולמנהלים. חברת לוג'יק למשל, שניהל ראש אמ"ן לשעבר עמוס מלכא, חברה בת של AGT שהייתה בבעלות מתי כוכבי, צברה חוזים בסך שמונה מיליארד דולר עם מדינת המפרץ, למטוסי תצפית וביון, למערכת הגנת חופים ולמערכת הגנת גבולות. החברה גם בנתה מערכת שליטה לאומית לדובאי. אפילו מערך המצלמות החכמות ששימוש את משטרת דובאי במצוד אחרי מתנקשיו של איש חמאס מחמוד אל-מבחוח, שנטען שהיו אנשי המוסד, נבנו לפי ההערכות בידי ישראלים.
כסף רב זרם סביב הפרויקט לישראלים, וגם מנהלים לא בכירים הרוויחו אז 200 אלף דולר בשנה, סכומים שבדרך כלל משולמים רק לבכירים מאוד בתעשיות הביטחוניות המקומיות.
בכל תחילת שבוע היו ממריאים כ-50 ישראלים למדינה באזור, ושם, מבלי להחתים דרכוניהם, היו עוברים למטוס מנהלים סילוני גדול, שהיה מטיס אותם לדובאי בתנאי מחלקת עסקים - ומחזיר אותם לקראת סוף השבוע. "המוטו של החברה אז היה 'כסף זו לא בעיה'", מספר גורם שעבד אז בחברה.
גם יצרנית המל"טים אירונאוטיקס חתמה ב-2009 על עסקה למכירת מזל"טי האורביטר שלה לאבו דאבי וקידמה פרויקט ענק של הסבת מטוסים איטלקיים למל"ט בשווי חצי מיליארד דולר, תחת הכינוי "זאב הים". על בסיס העסקה המתוכננת אף השקיעו בחברה קרנות כמו ויולה, בראשית ו-KCPS.
אנשי אירונאוטיקס החלו לצאת להדרכות חשאיות למפעילי המל"טים באבו דאבי, תוך שימוש בדרכונים זרים, כאשר הם מציגים את עצמם לחיילים שמולם פעלו בשמות זרים כדי לטשטש את הקשר לישראל. המפקדים ידעו את האמת, אבל על הישראלים נאסר לשהות מחוץ לבסיסים שבהם עבדו, ולמלונות שבהם התגוררו. הבעיה הייתה שמשרד הביטחון לא אישר מעורבות ישראלית בפיתוח ובאספקת מל"ט הענק לנסיכות. הפרויקט נגנז ואירונאוטיקס עוד נותרה חייבת לנסיכות 18 מיליון דולר ששולמו לה כמקדמה. אולם האירועים לא מנעו מאירונאוטיקס לשוב לסיבוב נוסף בנסיכות לעסקה נוספת למל"טי האורביטר על סך כ-20 מיליון דולר.
העסקאות הבאות
בתעשיות הביטחוניות יש הרבה ציפיות מהסכם הנורמליזציה בין ישראל ואיחוד האמירויות, שיוכל לפתוח בפניהן את השוק במפרץ הפרסי באופן רשמי, בכפוף למדיניות היצוא שיקבע משרד הביטחון. על אף שאיחוד האמירויות משתמשת בציוד מערבי ונתונה בפני איומים דומים לאלה של ישראל מאיראן, קשה לראות בטווח הקרוב אישור למכירת חימוש או מל"טים ישראליים בהיקף נרחב לשבע הנסיכויות. במשרד הביטחון הפנימו את הלקח ממכירת מערכות נשק מתקדמות לטורקיה, שהפכה למדינה עוינת לישראל. בנוסף, עסקאות כאלה עשויות לעורר את חמתו של ממשל טראמפ, שושבין ההסכם, שלא מעוניין בתחרות לתעשיות הביטחוניות האמריקאיות, כיום הספקיות העיקריות של האמירויות.
מנגד, עסקאות כאלה ייתכנו בשיתוף עם האמריקאים. קשה לראות למשל מצב שבו איחוד האמירויות רוכשת מרפאל בקרוב את מערכת קלע דוד (שרביט קסמים) אבל לרפאל יש שותפה אמריקאית לפרויקט, חברת ריית'און, שכבר מכרה לאמירויות את מערכת הפטריוט שלה, וכעת תוכל אולי להציע לה לשדרג אותה באמצעות טיל הסטאנר, הגרסה האמריקאית של המיירט הישראלי.
כיוון אחר לשיתופי פעולה יכול להיות בתחומי המחקר והפיתוח, בתחומים רגישים פחות, כמו רחפנים ומערכות אבטחה. איחוד האמירויות נחשבת למתקדמת ביותר טכנולוגית מבין מדינות המפרץ, ובנתה בעצמה את רוב מערכות החללית "תקווה", ששוגרה בחודש שעבר בעזרת סוכנות החלל היפנית למאדים, בפרויקט שהושקעו בו 200 מיליון דולר. חלל עשוי להיות תחום נוסף לשת"פ, אולם נחשב לרגיש במיוחד במשרד הביטחון, שספק אם ישראל תתיר לתעשייה האווירית, לרפאל או ל-ISI שפועלות בתחום לפתח למשל לווייני ריגול קטנים עם האמירויות.
התעשייה האווירית ורפאל חתמו לפני חודשיים על הסכם שיתוף פעולה עם חברת הטכנולוגיה G42 מאבו דאבי בנושא המלחמה בקורונה. המיזם יתרכז בפיתוח ערכות בדיקה לנגיף, כשרפאל תסייע לו במערכות רובוטיות. לפי הפרסומים באמירויות, ההסכם החדש עם ישראל יאיץ את המיזם ויביא לו מימון נדיב מצד השלטונות באיחוד האמירויות.
התעשייה האווירית ורפאל חתמו על הסכם שיתוף פעולה עם חברת הטכנולוגיה G42 מאבו דאבי בנושא המלחמה בקורונה. המיזם יתרכז בפיתוח ערכות בדיקה לנגיף
בתעשייה האווירית מקווים גם לראות בארץ מטוסים של חברת התעופה אמירייטס (שמחזיקה צי של 270 מטוסי נוסעים, הרביעי בגודלו בעולם) מגיעים לטיפולי אחזקה בחטיבת התעופה שלה, ואולי אף להסבות יקרות מנוסעים למטען. במפרץ הפרסי כבר טסים כמה מטוסי מנהלים מתוצרת התעשייה האווירית שנרכשו ישירות מהחברה האמריקאית שמשווקת אותם. בתעשייה האווירית מפנטזים על הזמנות נוספות מהמפרץ, והגדלת הביקושים למטוסי מנהלים באזור, עם חתימת הסכמים דומים עם מדינות נוספות במפרץ.
ממעצמת נפט למעצמה כלכלית
איחוד האמירויות הערביות נחשבת היום לאחת המדינות המתקדמות בעולם. אם לפני שנים הוכרזו שבע האמירויות המרכיבות אותה כמעצמות נפט, הרי שאמנם האמירויות עודן עשירות מאוד בנפט, אולם מדינת המדבר הגדולה פי ארבעה לערך ממדינת ישראל - הפכה למעצמה כלכלית. זאת, בזכות שגשוג וקידמה, שהחלו כבר לפני כ-30 שנה. אלה הפכו אותה לחלוצה בתחומי הטכנולוגיה בזכות התנאים המצוינים לחברות הבינלאומיות הפועלות בה, התיירות המשגשגת ואפילו כמארחת מובילה - בעיקר בדובאי - של תחרויות ספורט מכניסות כסף רב, כמו אליפויות עולם בענפים רבים, יחד עם תחרויות ראווה בטניס, בהיאבקות ובג'ודו.
באמצע העשור השני של המאה ה-21 הופשרו אט-אט היחסים וב-2015 אף נפתחה נציגות כלכלית בבירה אבו דאבי, בלי פרסום כמעט. כעת מדברים על זינוק של ממש ביחסים הכלכליים ושר האוצר, ישראל כץ, אף מינה כבר בראשית השבוע צוות מיוחד שיעסוק בקידום היחסים הכלכליים בין ישראל ובין מי שבשנים האחרונות הפכה ללאס וגאס של המפרץ הפרסי, עם מועדוני פאר, מגרשי גולף, מרוצי סוסים במדבר, מסעדות פאר (רק בדובאי יש 250 מסעדות עם כוכבי מישלן) וקניונים מהגדולים והמפוארים בעולם, כולל הגדול ביותר בתבל, שבו יש 1,600 חנויות, כולל "רחובות" שלמים בכל נושא - תכשיטי זהב, נעליים, בגדים וכלי עישון.
תיירות
אין ספק שאיחוד האמירויות הולכת לקסום לתיירים הישראלים. במדינה שבה הטמפרטורה הממוצעת בקיץ היא 47 מעלות בצל יש חופי ים נהדרים, הוקמו אתרי נופש מקסימים, מתקני לונה פארק מהמובילים בעולם וכאמור מסעדות מכל מטעמי העולם. כמעצמת תיירות פתחה דובאי את השמיים וחברות התעופה המקומיות, אמירייטס ואיתיחאד, הפכו למובילות בעולם, עם מאות מטוסים מפוארים שטסים כמעט לכל פינה בעולם.
ייבוש הים והקמת מלונות פאר על אי שנבנה מול דובאי נעשו באמצעים החדישים ביותר תוך זמן קצר, הקניונים הגדולים בעולם מספקים חוויית שופינג ובילוי ברמה גבוהה וכל היתרונות הללו מצטרפים גם למחיר נוח מאוד שעלול להוות תחרות קשה לעיר אילת. בדובאי ובאבו דאבי יש מלונות פאר שבאילת אפשר רק לחלום עליהם וב-300 דולר, כ-1,000 שקל ללילה, ניתן לבלות במלון פאר בן חמישה כוכבים. חבילות שמכינים כבר עכשיו לדובאי יעלו כ-1,000 דולר לאדם לארבעה לילות במלון חמישה כוכבים כולל טיסה ובאילת חייבים כבר לחשב מסלול מחדש ולחשוב איך לשכנע את הישראלים שבארץ טוב יותר.
אם מדברים על מחירים לתייר הישראלי, הם די דומים למחירים בישראל. בגדים, נעליים, צעצועים וכלי מטבח יימכרו בדובאי במחיר דומה לזה שישולם בתל אביב. לעומת זאת, אפשר לרכוש תכשיטים יקרי ערך בדובאי במחיר נמוך בהרבה מאלה שיימצאו בחנות תכשיטים בישראל. שוקי הזהב באבו דאבי ובדובאי ודאי ימשכו ישראלים, בעיקר ישראליות, לא רק לבקר ולהסתכל בהם, אלא גם לקנות מציאה או שתיים.
אבל מעבר לביקור בדובאי, העובדה שאמירייטס ואיתיחאד הן חברות שמטוסיהן מגיעים לכל רחבי העולם, תוכל לסייע לעשיית עסקים בתחום טיולים מאורגנים של ישראלים באתרים שאליהם התקשו להגיע עד כה.
היי-טק
סטארט-אפ משותף - יש כבר כאלה הקיימים בסתר - הוא כבר שנים חלום רטוב של ישראלים ואנשי ההיי-טק באמירויות. עכשיו הוא יוכל לצאת לפועל בגלוי
אין ספק שלעשות עסקים בדובאי יהיה פשוט הרבה יותר מאשר לעשות עסקים בישראל. כדי להקים עסק בדובאי צריך בדיוק שבוע ימים, בלי הרבה ביורוקרטיה. רק עניין חשוב אחד צריך לקחת בחשבון. אחד השותפים לפחות חייב להיות אזרח מקומי. היי-טק היא מילת קסם באמירויות ואין ספק שתיפתח כאן אופציה לשיתופי פעולה ויחסי מסחר עם חברות ואנשי עסקים שרבים מהם מעריצים את ההיי-טק הישראלי. סטארט-אפ משותף - יש כבר כאלה הקיימים בסתר - הוא כבר שנים חלום רטוב של ישראלים ואנשי ההיי-טק באמירויות. עכשיו הוא יוכל לצאת לפועל בגלוי.
חקלאות
הטכנולוגיה המתקדמת של ישראל בתחום החקלאות כבר הגיעה לאמירויות לפני שנים. מי שמבקר שם יכול לגלות בפארק ירוק בלב המדבר טפטפות ומצידן התחתון לא נמחקה אפילו המילה נטפים. הן הגיעו לשם דרך ארץ שלישית. באבו דאבי הבירה כמהים לקשר בתחום החקלאי ובעבר כבר ביקר, בחשאיות מסוימת, נציג של הממשלה שם בתערוכה חקלאית בתל אביב.
"חמצן למגזר הכלכלי שבמשבר"
"אנחנו שמחים מאוד שהסכר נפרץ ותהיה לדעתי השקעה הדדית בהקמת סטארטאפים ושת"פ של פתיחת שווקים שמעולם לא הכרנו. אנחנו מדברים לפי ההערכות של משרד הכלכלה וגורמים אחרים על מאות מיליוני דולרים לדעתי זה יגיע למיליארדים", כך אמר היום ג'ון מדבד, מנכ"ל ourcrowd, פלטפורמת השקעות גלובלית מהמובילות בעולם ומשקיעה בישראל בהון סיכון, בריאיון לאולפן ynet בעקבות הסכם הנורמליזציה המסתמן עם איחוד האמירויות.
הוא התייחס להשפעה הכלכלית העצומה הצפויה על ההיי-טק בארץ. "השנה תהיה השקעה בארץ של כ-10 מיליארד דולר למרות הקורונה ואנחנו נערכים למצב שחלק מההשקעה הזאת תבוא מהמפרץ. הכסף הזה יגיע אלינו. יש בערך 300 אלף אנשי היי-טק שעובדים כאן, אבל זה כמו בצבא: לכל לוחם יש כמה תומכי לחימה - אותו דבר בהיי-טק. כל עובד מביא איתו עוד מקום עבודה, באוכל, בתחבורה, בביטוח וכדומה".
גם דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אופטימי. "אין לי ספק שאנחנו רואים פה מנוע ענקי לצמיחה של המגזר העסקי ולישראל בכלל", אמר בריאיון לאולפן ynet. "יש פה הזדמנות ל-win win, גם לנו וגם להם. אם עד לפני 10 שנים הם התבססו על מחצבים, בעיקר נפט, היום אתה רואה התפתחות אדירה בשירותים, סחורות ותיירות. אתה בוחן את התוכנית האסטרטגית שלהם, מבין מה הצרכים. הם מקבלים סחורות ושירותים בשווי של 60 מיליארד דולר ואני בטוח שאנחנו עם היכולות שלנו בתחום הביטחוני, הסייבר, החקלאות, אנחנו יכולים למצוא שפה משותפת".
לדבריו, מדובר בהזדמנות לקבל חמצן במשבר הקורונה. "עכשיו הרי בתוך השוק המקומי קשה לצאת מהמשבר", הוא אמר. "אין לנו הרבה כלים אמיתיים. הייצוא שלנו ירד. זו בדיוק ההזדמנות לאושש את המגזר הכלכלי. לנצל את הקשרים, להתחיל להגיע לקשרים, יש כמה חברות שעובדות כבר כמה שנים ואת הדבר הזה צריך לפתח".
פורסם לראשונה: 07:34, 18.08.20
