"לתפקיד שלנו יש משמעות, והמשמעות שלנו כבנק מרכזי היא לשמור על יציבות המערכת הפיננסית לטובת האזרחים. הפעולה שלנו היום הביאה לכך שהמשאבים הכלכליים העומדים לרשותינו יופנו בחודשים הקרובים למקומות הנכונים בכלכלה", כך אמר השבוע מארק קרני, נגיד הבנק המרכזי של אנגליה לאחר ההחלטה של הבנק להוריד את הריבית לראשונה מאז אוגוסט 2016, במסגרת סדרה של צעדי חירום שמטרתם לחסן את הכלכלה מפני פגיעת הקורונה.
הצעדים הללו מגיעים ברקע נתונים שהציגו קיפאון בצמיחה של כלכלת בריטניה בינואר, עוד לפני שהנגיף הגיע לאירופה, מה שעורר את החשש הכבד כי תתקשה להתמודד עם השלכות המגפה. מהלכים נוספים של קרני כוללים תוכנית מימון מיוחדת לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים שמטרתה לעודד בנקים להציע אשראי זול לחברות.
ההחלטה של בריטניה, שהגיעה כשבוע לאחר החלטה דומה בארה"ב, עוררה שאלה מהותית לגבי הכלים העומדים בפני הבנקים המרכזיים בעולם על מנת להתמודד עם המשבר הכלכלי החמור.
בינתיים, הבנק האירופי המרכזי (ECB) בראשות הנשיאה כריטסין לגארד הותיר אתמול (ה') את הריבית בשיעור אפסי, אך הודיע על שורה של צעדי הקלה כדי להתמודד עם השפעת נגיף הקורונה. החלטת הריבית, בשילוב עם הודעתו של טראמפ שהחליט להטיל מגבלות על נסיעה לארה"ב מכמה מהמדינות באירופה - גרר את הבורסות האירופיות ליום המסחר הגרוע ביותר שלהן אי פעם.
צפו: הבורסות מתרסקות בצל הקורונה - ראיון עם הכלכלן שלמה מעוז באולפן ynet
(צילום: חגי דקל)
מה בכל זאת צריכים בבנקים לעשות כדי לייצב את הכלכלה, מדוע חשוב לדאוג שהמשבר לא יהפוך לפיננסי ומה, אם בכלל, כדאי לנו לעשות עם תיק ההשקעות בימים סוערים אלו? על דברים אלו וגם על התופעה החריגה באג"ח הממשלתיות בישראל דיברנו בפרק ה-93 של פודקאסט מנועי הכסף עם הכלכלן הראשי של פסגות אורי גרינפלד.
