צפו: שר האוצר, ישראל כץ, בריאיון לאולפן ynet
(צילום: אלי מנדלבאום, שחר גולדשטיין)
באיחור של תשעה חודשים תתכנס היום (שלישי) הממשלה לאשר את חלוקת המסגרת התקציבית בהיקף של 411 מיליארד שקל למשרדים השונים. לעובדה שלא מדובר באישור תקציב יש משמעות שאינה רק סמנטית.
ההתעקשות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשמור על חלון יציאה לבחירות לנוחיותו, לצד ההתעקשות של שר האוצר, ישראל כץ, לרמוס כל הליך דמוקרטי בדרך לחלוקת כספים, יצרה שעטנז מוזר שבו הממשלה תאשר הוצאה של 411 מיליארד שקל שתאושר גם בוועדת הכספים, אולם לא ברמת פירוט וללא הליך אמיתי של קביעת סדרי עדיפויות כפי שנהוג באישור התקציב.
בעוד שנהוג כי דיוני תקציב יתנהלו מול משרדי הממשלה ימים ושבועות לפני האישור בממשלה, הפעם מתוכנן דיון שיחל היום בצהריים וכל הנראה יסתיים בשעות הלילה. לוח הזמנים יכול כמובן להשתנות לאור ניסיון הימים האחרונים והקלות שבה נתניהו מזגזג.
באופן רשמי הממשלה תאשר מסגרת תקציבית של 411 מיליארד שקל, בפועל המציאות הרבה יותר מצומצמת. עד לרגע זה מסגרת ההוצאות של הממשלה עמדה על 400 מיליארד שקל בלבד (397 מיליארד שקל כמו בתקציב 2019 פלוס שלושה מיליארד שקל הצמדה למדד המחירים).
עד כה הוצאו לפי החשב הכללי 293 מיליארד שקל (20.6 מיליארד שקל מתוכם עבור החזר ריבית – סכום שבשנים הבאות כנראה יגדל משמעותית לאור הזינוק בגירעון), אולם אין כל פירוט מסודר של כמה כסף יצא בפועל ועל מה.
לכאורה, האישור כעת הוא רק עבור 11 מיליארד השקלים הנוספים, אולם באגף תקציבים התעקשו כי אין משמעות להציג רק 11 מיליארד שקל, שכן מבלי לדעת מה היו הסכומים העיקריים שקיבלו משרדי הממשלה, אין משמעות לתוספות. אלא שמצגות לחוד ומציאות לחוד: היכולת של הממשלה להשפיע על אותה מסגרת תקציבית היא אפסית.
חלוקת השלל המועט
לפי ההערכות של האוצר, נכון לשלב זה, חמישה מיליארד שקל מתוך ה-11 מיליארד יופנו להוצאות השוטפות של משרדי הממשלה. מכיוון שהממשלה משלמת בשיטת שוטף פלוס+45, ומערכת הבריאות משלמת אף לתקופה ארוכה יותר, בפועל הוצאות הממשלה במזומן ידועות עד סוף אוקטובר.
3 צפייה בגלריה
מערכת הביטחון שמרה על ריסון מתוך ציפייה כי תתוגמל בהמשך. שר הביטחון, בני גנץ
(צילום: AFP)
מתוך שישה מיליארד השקלים הנותרים נתניהו התחייב להעביר 3.3 מיליארד שקל למערכת הביטחון שבינתיים שמרה על ריסון בהוצאות השוטפות שלה השנה מתוך ציפייה כי תתוגמל בהמשך (עבור התייקרויות רכש, קיצוצים רוחביים שספגה בעבר, מימון המכשול התת-קרקעי מול עזה ועוד).
התוספת הנכבדת הזו מתוך המעט שנותר לחלק בין משרדי הממשלה רק מחדדת עוד יותר את המחלוקת העמוקה בין המשרדים על הגדלות הרמטכ"ל שניתנות לאנשי הקבע עם פרישתם ומגדילות את קצבאות הפנסיה - מחלוקת שעומדת על מיליארד שקל בשנה.
מלבד התוספת הנדיבה לביטחון, 1.2 מיליארד שקל אמורים לזרום כתמיכות לעמותות המתוקצבות על ידי המדינה ובאמצעות מנגנון זה גם לישיבות. מכיוון שנוהל שר האוצר מאפשר, בהיעדר תקציב, להעניק תמיכות בגובה של עד 70% מהתקציב שקיבלו בשנה שלפני כן, עמותות רבות נותרו ללא סיוע או עם סיוע חלקי בלבד.
בעוד הישיבות, בלחץ המפלגות החרדיות, קיבלו בחודשים שחלפו תקציבים נרחבים יותר על חשבון החודשים הבאים (מתוך ציפייה כי יאושר תקציב שישחרר להם כספים), עמותות אחרות קיבלו לכל היותר 70% ובמקרים רבים אף פחות מזה. מה שרק הקשה עליהן עוד יותר לאור הירידה בתרומות בעקבות משבר הקורונה והגדלת הפעילות של חלק גדול מהן.
לממשלה אמנם אין חובה לשלם את אותם סכומים לישיבות ולעמותות, אולם הסיכוי שדווקא אלו ייפגעו בצורה משמעותית לא גבוה, אם משיקולים פוליטיים ואם משיקולי נראות של הממשלה.
רק אתמול התרברב נתניהו כי הוא מגדיל את סכום התמיכה לעמותות וארגוני הגג המחלקים סלי מזון פי שלושה ל-18 מיליון שקל. נתניהו לא ציין באותה הודעה כי הסיבה שאותן עמותות וארגונים קורסים בחודשים האחרונים היא המשחקים שהוא בחר לעשות עם תקציב המדינה.
מי שהיטיבה לחדד את הבעיה היתה מנכ"לית מנהיגות אזרחית ליאור פינקל-פרל שאמרה אתמול בדיון בוועדה לביקורת המדינה בהתייחסה להתנהלות הנהלת האוצר כי "המגזר השלישי נפגע קשות מחוסר תקציב. מתחילת המשבר הקורונה נתנו כספי סיוע ספציפיים, אבל אי אפשר שלא להביא בחשבון שהתקציב ההמשכי פגע בארגונים שהם השותפים של הממשלה ופעמים אף זרוע ביצוע של שירותים ממשלתיים. כבר היום, לפי מחקרים שביצענו, אחת מתוך שלוש עמותות כבר הפסיקה פעילות והמשבר החברתי יהיה הרסני".
דיונים בכאילו
בפועל, הסכום שייוותר לישראל כץ לחלק עומד על כ-1.5 מיליארד שקל. סביר להניח שברגע האמת יצליח לחלץ עוד כמה מאות מיליונים למטרות שישרתו אותו בהמשך ויחד עם חשבונאות יצירתית יציג הישגים גדולים יותר, אבל בפועל, לניסיון לשתק את הממשלה ולמנוע אישור תקציב יש מחיר בדמות חופש מוגבל של חלוקת הכספים.
מבחינת כץ, התכנון המקורי היה לגבש את אותה תוכנית ולהתחיל לחלק את הכספים מיידית. אולם דווקא פקידיו, שחוטפים אש חדשות לבקרים מוועדת הכספים ובעיקר מחברי הליכוד (ומראש הממשלה), הם אלו שהתעקשו שאם מדובר במסגרת של "כמעט תקציב", תהליך האישור יהיה של "כמעט תקציב", כלומר הממשלה תאשר וכך גם ועדת כספים. זה מה שגרם לכץ להדיר את היועמ"ש של המשרד, אסי מסינג, מדיוני ההנהלה.
דיוני תקציב בממשלה בדרך כלל מתחילים בשעות הצהריים ומסתיימים בשעות הלילה המאוחרות או לפנות בוקר. במשרד האוצר לא יודעים עדיין מה אופי הדיון שיתקיים היום. מכיוון שיש כה מעט כסף לחלק בין כל כך הרבה משרדי ממשלה, ייתכן שהדיונים דווקא יהיו כואבים וקשים יותר. מאידך, ייתכן שכל אלו שדבקים לכיסאותיהם בחודשים האחרונים למרות התפקוד הלקוי של הממשלה, יסתפקו בתארים שבהם הם מחזיקים ויוותרו על הניסיון לקבל תוספת זעומה למשרדיהם השנה.
הבעיה רחוקה מלהסתיים
הדיון היום בממשלה ואישור התוספת של 11 מיליארד שקל מגיעים כחלק מפשרת האוזר. אולם חשוב לזכור כי אותה פשרה היא למעשה הנשמה מלאכותית של המשבר הפוליטי. בכל הנוגע למשק הישראלי, אפילו לא מדובר באקמול.
במסגרת הדיון שכינס אתמול יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, התריע ראש אגף מאקרו וכלכלה בבנק ישראל, עדי ברנדר, כי "הנקודה המרכזית בתקציב היא לתת את הוודאות למשק לשנת 2021. אנחנו בתקציב המשכי כבר כמעט שנתיים, וכאשר בסיס התקציב הוא 400 מיליארד שקל... לפי החוק האחרון שעבר בכנסת בנוגע לתקציב. בשנת 2021 יהיה לנו פער של 26 מיליארד שקל. החסם המרכזי כאשר אין אישור פורמלי של תקציב 2021, הוא פגיעה בעמותות וכו' שלא יכולות להיות בטוחות בתקציב שיקבלו".
החוק שאושר במסגרת אותה פשרה דוחה את קיצה של הכנסת הנוכחית לדצמבר, בהיעדר אישור תקציב. אם ישראל באמת תלך בסופו של דבר לבחירות, המדינה תיכנס לשנת 2021 ללא תקציב מאושר ועם תקציב המשכי מרוסן בצורה חסרת תקדים שכן הוא מבוסס על תקציב 2019 ונשען על סדרי עדיפויות שנקבעו בתחילת 2018.
בכל הנוגע לסדרי עדיפויות ודיון רציני על תקציב, זה אפילו לא נעשה ב-2018 שכן אז אושר התקציב בחופזה, בהתאם לצרכים הפוליטיים של נתניהו וכחלון שרצו לשמור על שקט תעשייתי לשנה נוספת.
הדיונים הרציניים האחרונים שהתקיימו בנוגע לתקציב היו בכלל בשנת 2017 (שכן אושר תקציב דו-שנתי - בניגוד לעמדת הדרגים המקצועיים ובעקבות התעקשותו של נתניהו). בחירות ללא אישור תקציב יכתירו את כץ כשר האוצר הכושל ביותר בשנים האחרונות, שגרם כנראה לנזק הגדול ביותר.
הדיונים על 11 מיליארד השקלים נעשו עד אתמול ללא ממונה על התקציבים לאור ההתפטרות של שאול מרידור, אולם יסתיימו היום בהובלת ממלא המקום יוגב גרדוס. גרדוס התחייב אתמול בוועדה לביקורת המדינה כי עם אישור הגדלת המסגרת התקציבית ל-2020 יחל אגף הקציבים לעבוד על תקציב 2021, אלא שכלל לא בטוח שזה מה שידרוש בסופו של דבר כץ, לאור הכוונות של מקבל ההחלטות האמיתי, נתניהו.
