שנים רבות זה היה אירוע חגיגי במיוחד. יום הגשת תקציב המדינה. ראשי הממשלה ושרי האוצר הכריזו בגאווה שהנה התקציב מוכן וכי הם מניחים את עשרות ספרי התקציב על שולחן הכנסת. נהוג היה להניח בחגיגיות את הספרים הכחולים בערימה על כל אחד מ-120 הדוכנים, שבחזית מושבו של כל שר וחבר כנסת במליאה. הדפדוף בספרים, שיצאו זה עתה מהדפוס, היה תמיד חוויה מיוחדת ותוכנם ריתק את נבחרי העם. "נאום התקציב" של שר האוצר נחשב תמיד באותם הימים לאחד החשובים בשנה.
בימים שבהם מתנהלת מדינת ישראל ללא תקציב והתקציב האחרון אושר בחודש מרץ 2018, ניתן רק להיזכר בערגה בימים טובים יותר, כאשר המדינה התנהלה באופן מסודר, עם תקציב חדש ומעודכן.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
48 ימים לפני ה-31 בדצמבר 2020, לא רק שאין תקציב מוכן לשנה הבאה, 2021, שאמור להיות מונח כחוק על שולחן הכנסת 60 יום לפני סוף שנת התקציב, אלא שאפילו תקציב שנת 2020 לא אושר עדיין בכנסת. וזאת לאחר 317 ימים של שנה נטולת תקציב ויותר מכך - שנת משבר קורונה, שהמדינה והעולם טרם ידעו דוגמתה.
25 ספרי תקציב המדינה הונחו ב-29 בינואר 1990 על שולחן הכנסת. כמה אירוני הוא שגם אז הייתה זאת ממשלת אחדות לאומית, שבה כיהן יצחק שמיר כראש הממשלה ושמעון פרס היה שר האוצר.
וכמה דומה היה המצב, שגם אז המדינה הייתה במצוקה כספית, כמו בימים האלה ממש, אולם לפני כמעט 31 שנה הסיבה לא הייתה מגיפה כלכלית, כי אם סיבה שמחה: היה זה בראשית גל העלייה הגדול מברית לשעבר ושר האוצר חיפש משאבים למימון קליטת הענק של מאות אלפי העולים שהיו צפויים להגיע.
שר האוצר שמעון פרס הכריז, כי "לא יוטל מס קליטה". ומה היה הפיתרון שנמצא? דומה מאד לימינו אלה: "אני בעד ליטול הלוואות בחו"ל עבור מימון העלייה", הכריז שר האוצר, וגילה שבאמתחתו עוד פתרון, שאכן יצא אל הפועל חודשים אחדים לאחר מכן: "אנחנו כבר במגעים עם הקונגרס האמריקני לתת לנו ערבות להלוואה של 400 מיליון דולר". בסופה של השנה הערבויות היו גדולות בהרבה.
את הפתרון הזה, אגב, לא ניסתה עדיין ממשלת ישראל, עם גירעון הענק הנוכחי שנושק ל-150 מיליארד שקל, שהוצאו על ידי הממשלה דרך המצאת ישראבלוף "הקופסאות", שאינן נכללות בחישובי התקציב עצמו.
בשנת 1990 היו גזירות, אך גם סוכריות
ובכמה הסתכם תקציב המדינה לפני יותר משלושה עשורים? 64 מיליארד שקל חדש, שטרות שהוכנסו למחזור חמש שנים קודם לכן, ב-4 בספטמבר 1985.
תזכורת: תקציב המדינה הלא ריאלי לשנת 2020 עומד כעת על 411 מיליארד שקל. התקציב דאז גדל רק ב-1.278 מיליארד שקל לעומת תקציב השנה הקודמת.
קברניטי המשק היום, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, ישראל כץ, הבטיחו כבר שכאשר יוגשו תקציבי המדינה לשנים 2020 ו-2021 לאישור הממשלה והכנסת, הם לא יכללו - חרף גירעון השיא אי פעם, שיגיע כנראה ל-14%-12% מהתוצר - מה שמכונה "גזירות" על הציבור.
דווקא בשנת 1990 היו גזירות, אך גם סוכריות. הגזירה שהעיקרית הייתה העלאת שיעור מס ערך באחוז אחד מוסף ל-16%, אולם בתמורה, הוקטנו שיעורי מס ההכנסה על עבודה שהוסיפו למשתכרים 2,000 עד 6,000 שקל ברוטו לחודש כ-120 עד 150 שקל. ההטבות האלה נמנעו מהמשתכרים יותר מ-6,000 שקל ברוטו, שנחשב אז שכר נאה מאוד. אגב, המשבר הכלכלי חייב כעבור שנה בלבד, ב-1991, את העלאת שיעור המע"מ בעוד 2% לשיעור של 18%.
תקציב הביטחון, שיוגדל כנראה בתקציב 2021 בכארבעה מיליארד שקל, כדרישת ראש הממשלה ומערכת הביטחון, לא גדל ולא קוצץ בשנת 1990, "למעט העברת כספים לצורך הטיפול באירועי האינתיפאדה הראשונה".
בשורת התקציב הייתה אז, מה שצריך להיות הדגל שתניף הממשלה גם בתקציב ל-2021: "יציאה מהמיתון וחידוש הצמיחה". המלצה לאדונים נתניהו, גנץ וכץ: העיפו נא מבט בתקציב שנת 1990. זה ודאי לא יזיק בעת הכנת התקציב החדש.