תקופת הקורונה, הביאה לפתחנו אתגרים חדשים. במרבית הבתים בישראל מרגישים את התקופה, אם בשל יציאה לחל"ת, צמצום אחוזי משרה, עבודה במשרה מלאה בצמצום שכר או בפיטורים/אובדן יכולת להשתכר בענפי משק שלמים. מטרת המאמר היא לסייע למשפחות לעבור את המשבר הנוכחי, למרות שהדברים רלוונטיים גם לימי שגרה וגם לכל משבר אחר.
כל עסק או גוף ממשלתי (מתוקן) צריך תוכנית עבודה סדורה. גם במשפחות עוסקים רבות ב"תוכניות עבודה" גם אם לא קוראים לה כך. תחשבו על סדר היום השבועי/חודשי ותגלו שכל הזמן אנו בונים תוכניות עבודה: מי לוקח את הילדים, מי קונה מתנה ליום ההולדת, מי עושה קניות וכו'.
הדרך הנכונה לצלוח תקופת משבר כלכלי היא להתייחס למשק הבית כאל עסק ולבנות תוכנית עבודה, וכאן אפרוס בפניכם כללי אצבע בשלושה שלבים - שיכולים לסייע בקבלת החלטות חשובות בתקופה זו.
שלב ראשון - מיפוי ואיסוף מידע אודות המצב הקיים.
שלב שני - ניתוח המידע והצעת חלופות.
שלב שלישי - בחירת החלופה הטובה ביותר, והוצאתה לפועל.
שלב ראשון - איסוף מידע
נבחן מהם המקורות הכספיים שיש למשפחה ומה השימושים המרכזיים שאנו עושים בכסף שלנו. נבדוק מה ההכנסות וההוצאות ומה הנכסים המשפחתיים הקיימים.
נכין רישום של "ההכנסות" שיש לתא המשפחתי: הכנסה משכר עבודה/משכר דירה/מקצבאות שונות וכו'. במקביל נרשום "הוצאות". בסעיף זה כדאי לבדוק את פירוט כרטיסי האשראי, באתר הבנק ובתשלומים הממשלתיים והעירוניים השונים.
מידע אודות הנכסים שיש לנו - מהיכן נאסוף את המידע? אלה המקורות:
1. אתר הבנק (תעודת זהות בנקאית) - זהו דו"ח מרכז ובו סך הנכסים וגם ההתחייבויות שלנו.
2. אתר משרד האוצר (הר הביטוח) - ניתן להוציא דו"ח עדכני בחינם המרכז את ביטוחי החיים, הבריאות, הרכב והרכוש.
3. אתר המסלקה הפנסיונית - דו"ח בעלות של כ־20 ש"ח, המרכז את כל הנכסים שלנו בביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וביטוחי חיים.
שלב שני - ניתוח המידע
נעבור על ההוצאות שמצאנו. כבר ברישום של ההוצאות החודשיות, נמצא הוצאות שניתן לצמצם או לבטל, כשחלקן כבר צומצמו בשל הקורונה (מסעדות, הופעות, טיסות וכו').
סיכום ביניים יאפשר לנו לדעת כמה כסף צריכה המשפחה, ומה הפער בין הרצוי למצוי. גם הידיעה שיש פער שלילי - היא צעד בדרך לצלוח את התקופה או לסגור אותו. במרבית המשפחות אותן פגשתי, גם מידע בסיסי זה אינו ידוע למשפחה בצורה עדכנית.
דוגמה להכנסות והוצאות לפני ובתקופת הקורונה:
לאחר שאנו יודעים מה הפערים, אנו בדרך הנכונה. כעת עלינו להעריך מה משך הזמן בו נצטרך לכסות על הפער (כל אחד בהתאם לעיסוקו, גילו, מאפייני המשפחה וכו'). לדוגמה: אם מצאנו שהפער החודשי הוא 3,000 ש"ח ואנו מעריכים שרק בעוד שנה נחזור למעגל העבודה, הפער הוא 12 חודשים * 3,000 ש"ח. ככל שהפער משמעותי יותר, הצורך בתוכנית משמעותי יותר.
בשלב זה אנו יכולים להחליט לצמצם הוצאות/להגדיל מקורות הכנסה, ואז לבחון חלופות לביצוע.
השלב השלישי - בחינת חלופות והוצאתן לפועל
לאחר שצמצמנו הוצאות והגדלנו הכנסות (ככל שיכולנו), נפעל ליצירת מקורות למימון לתקופת המשבר. ישנם מספר כללי אצבע - בעזרתם נוכל לבחון מה העלות האמיתית של כל מקור כספי שישמש אותנו. אם אנחנו משאירים רזרבה למקרים בלתי צפויים, צריך לדעת מה אנו "מפסידים" בעת משיכת הכספים מכל מקור כספי.
סדר משיכת הכספים המומלץ הינו (לדוגמה):
- כספים נזילים מחשבון העו"ש.
- פיקדונות בנקאיים/תוכניות חיסכון - בהם צריך לבדוק האם יש "קנס משיכה".
- כספים נזילים מחשבונות ניירות ערך/פוליסות פיננסיות.
- קרן השתלמות *
- כספי פיצויים **
הציבור אינו מודע לכך שהנכסים הפנסיונים שברשותו, כגון: קרנות השתלמות, קופות גמל, ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה, יכולים להיות מקור מימוני גם מבלי לפדות אותם.
ניתן לקבל הלוואה בקרנות השתלמות על אחוז מהנכסים שברשותנו כתלות בגוף המוסדי ובכללים שלו. מקרנות פנסיה/ביטוחי מנהלים וקופות גמל ניתן לקבל הלוואות עד כ־30% מכספי התגמולים בלבד (לא הפיצויים). בכך אנו מייצרים מקור בתנאים שהם בדרך כלל עדיפים על האשראי הבנקאי או זה של כרטיסי/חברות האשראי השונות. לדוגמה: הלוואה למשך עד 7 שנים בתנאים שנעים בין ריבית P (פריים = 1.5%) ועד P+1.5%, בחלק מהגופים אפשרי גם כהלוואת בלון. לעומת אשראי בהלוואות בנקאיות שעל פי נתוני בנק ישראל עומד על P+3.5% או כזה של מסגרת האשראי הבנקאית או הלוואות מכרטיסי האשראי שעומדות על P+5% ואף גבוה בהרבה.
חשוב להדגיש – משיכת כספים מקופות גמל/פנסיה/מנהלים שלא כדין = 35% מס מהקרן!
* יש הוראות קורונה המאפשרות לבצע משיכה חלקית בגובה עד 7,500 ש"ח לחודש מכספי קרנות השתלמות גם שאינן נזילות, כתלות בירידה בשכר או ביציאה לחל"ת/פיטורין.
** משיכת כספי פיצויים יכולה לפגוע בהטבות מס בגיל פרישה ומקטינה בהכרח את הקצבה בגיל פרישה בכ־40%!
לצורך כך חשוב להיוועץ עם בעל רישיון רלוונטי בתחום הפנסיוני, כל אחד בהתאם לצרכיו ולמטרת הכספים. רצוי שלא לבצע פעולה ישירה וללא בחינת הבטי המס מכיוון שאנו עלולים לפגוע בקצבה העתידית ובהטבות מס בגיל פרישה.
הכותב: רועי סדן, מתכנן פיננסי ובעל רישיון סוכן פנסיוני וכללי. בעבר מנכ"ל "הראל פיננסים ניהול השקעות". עוסק בתכנון פיננסי וליווי משפחות בעולמות הפיננסים, ההשקעות והביטוח לניהול נכון של חסכונות המשפחה
