למרות משבר הקורונה שאינו קרוב לסיומו, ובעיית ביטחון המזון המעסיקה את כל העולם, ישראל מוותרת על התוספת למלאי החירום שאישרה בגל הראשון של התפרצות הנגיף. המלאי כולל גרעינים מיובאים מחו"ל (סויה, חמניות, לפתית ועוד), המשמשים מזון לבעלי חיים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בעיצומו של גל הקורונה הראשון, כשעלה חשש לבעיות אספקה וזמינות של גרעינים ברחבי העולם, הפיק משרד החקלאות מכרז מיוחד על 150 אלף טונות גרעינים מלבד מלאי החירום הרגיל, העומד על 180 אלף טונות. הממשלה נושאת בעלויות של מלאי החירום הכוללות, למשל, את האחסנה שלו. עלות הגרעינים באה מתקציבו של משרד החקלאות.
עליית מחירי הסחורות בעולם, הכוללות גם חיטה וגרעינים, מוסברת בין היתר בהצטיידות מסיבית של סין במלאי הזה. השבוע פורסם באתר בלומברג כי אפילו ירדן החלה לרכוש מלאים של תבואה מחשש למחסור אפשרי.
אף שמקובל לחשוב שישראל נהנית מעצמאות בכל הנוגע למשק החלב, והיא מספקת את כל תוצרת החלב ומוצריו לאזרחים, העובדות הן שרוב המזון לפרות, לעופות ואפילו לדגי הבריכות, מקורו בגרעינים המיובאים מחו"ל. זאת הסיבה שבגללה כולל מלאי החירום של המדינה, מלבד חיטה, סוכר ושאר מצרכי מזון, גם גרעינים למזון לבעלי חיים, שבלעדיהם הם לא יכולים להתקיים. עלות המזון לפרות היא מרכיב חשוב בנוסחת מחיר החלב ומוצריו, העופות והדגים.
"אם נמשיך בכיוון הזה נגיע לוועדות חקירה"
המדינה מחזיקה באופן קבוע כ-180 אלף טונות מלאי חירום שנרכשים באמצעות מכרזים שנתיים. בעיצומו של הגל הראשון הוציא משרד החקלאות מכרז נוסף על 150 אלף טונות שתוקפו היה עד ספטמבר ומאז לא הוארך. רק אתמול, בדיון בוועדה לביקורת המדינה, קרא יו"ר התאחדות מגדלי הבקר, ליאור שמחה, לקיים דיון רציני בביטחון המזון של ישראל ולחדול מלהסתמך על תוצרת חקלאית של מדינות זרות, מדיניות שעלולה להביא לידי חוסרים כבדים בעת משבר.
2 צפייה בגלריה
מתח ביקורת על המדיניות כבר בשנת 2015. מבקר המדינה לשעבר, יוסף שפירא
(צילום: עמית שאבי)
"אם ישראל תמשיך ללכת בכיוון הזה, סופנו להגיע חלילה לוועדות חקירה שיבדקו כיצד נקלעה המדינה למחסור שלא ידענו כדוגמתו ואיך לא נערכנו בהתאם", אמר. "אנחנו רואים מה קורה בכל המדינות בעולם, את ההיערכות הסינית ואת ההיערכות האמריקנית, את העולם הערבי והשוק האירופי. ואנחנו לא עושים כלום לטובת העניין".
בדו"ח שפירסם ב-2015 מבקר המדינה לשעבר, יוסף שפירא, הוא מתח ביקורת על העובדה שמדיניות האוצר הייתה להפחית את מלאי החירום. בתחילת משבר הקורונה גם פורסם שמלאי החירום במחסנים היה קטן מהכמות שנקבעה, ולפיכך נאלצה המדינה לצאת במכרזים כדי להגדילו.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "המשרד מנטר בצורה קבועה את שוק התבואות העולמי כדי לבדוק שינויי מגמות עולמיים, ובמיוחד במדינות שמהן ישראל מייבאת את עיקר התבואות שלה. אם המשרד יחליט שיש צורך בהגדלת המלאי, אזי נידרש לתוספת תקציב לצורך מימון האחסון.
"על פי מעקב המשרד, לא ניכרת השפעה משמעותית על הסחר העולמי בגרעינים, בנוסף, הרשות הלאומית בחירום המליצה שאין צורך להמשיך את הגדלת המלאים ויש להחזיר את המלאי למצב שלפני התפרצות הקורונה. בכל שבוע מתקיימת הערכת מצב בראשות מנכ"ל המשרד עם בכירי המשרד, ושאלת הגדלת מלאי הגרעינים נבחנת. אם המשרד יחליט שיש צורך בהגדלת המלאי, נידרש לתקציב תוספתי לצורך מימון האחסון".
