בשיתוף התאחדות בוני הארץ
שלוש שנים – זה הזמן הממוצע שלוקח לבנות דירה בישראל בשנת 2021. תוסיפו לזה חמש שנים נוספות של תהליכי תכנון, וקיבלתם ענף נדל"ן תקוע ומסורבל. יש הרבה סיבות לאיטיות בבנייה הישראלית, ואחרת המרכזיות ביניהן היא העובדה שמדובר בתעשייה שמרנית, עם שיטות עבודה מסורתיות, שלא השתנו במשך עשרות – ויש הטוענים אף מאות – שנים.
הבשורה הטובה היא שענף הבנייה מדביק לאחרונה את הקצב. שלא במפתיע, ישראל, כיאה לאומת הסטארט אפ, היא ממובילות התהליך. "ענף הבנייה עובד בטכנולוגיות מיושנות, הוא מאוד כאוטי וסובל מבעיות שכולנו מכירים: בעיות בטיחות, פריון נמוך, איחורים בלוח הזמנים, חומרים בעיתיים ומזהמים. אנחנו עוברים ליד אתרי בנייה ורואים אנשים תלויים על פיגומים, ולא ברור איך כל העסק הזה עובד", אומר צחי פלאטו, מנכ"ל קונטק – קהילה טכנולוגית שנולדה בשיתוף פעולה בין התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, משרד הבינוי והשיכון ומשרד הכלכלה. ביקרנו בקונטק. צפו בווידיאו בראש הכתבה.
החזון של הקהילה, אומר פלאטו, הוא להפוך את ישראל למוקד עולמי של טכנולוגיות בנייה, או בשם הרשמי: קונסטרקשן־טק. "זה לא משהו שנראה רק עוד עשר שנים. המהפכה הזו כבר מתרחשת. ומזל שזה קורה. אוכלוסיית ישראל תכפיל את עצמה בשנים הקרובות, ואם נמשיך בשיטת שאנחנו עובדים איתן היום שום דבר לא יקרה. השינוי הזה הוא הכרח".
לפחות לפי המספרים, אכן קורה כאן תהליך רציני. קהילת קונטק החלה את דרכה עם עשרים סטארטאפים, והיום, ארבע וחצי שנים אחרי, הקהילה היא מונה יותר ממאתיים סטארטאפים, שנוגעים לכל שרשרת הבנייה - מהתכנון והביצוע ועד ניהול הבניין. הסטארטאפים שנכנסים לתוכנית המנטורינג של קונטק זוכיםלליווי של חצי שנה, שבו צמודים אליו מנטורים אשר עוזרים לפתח את המוצר ויוצרים ליזמים קשרים בעולם הבנייה בארץ ובחו"ל כדי שיוכלו לזהות מה הם צרכי השוק המדויקים, להשלים את פיתוח הטכנולוגיה, לנסות אותה בשטח – ולהביאה לשלב המסחרי.
טכנולוגיה המאפשרת להפעיל מנופים מהקרקע
אחד המוקדים העיקריים באתרי הבנייה שעלול ליצור ליקויים וכשלים הוא המנוף. כן, ממש לא פשוט לעבוד שעות ארוכות בגבהים מטורפים, כשלפעמים יש גם רוחות מטלטלות. "המנוף יוצר באתר הבנייה צוואר בקבוק, שמשפיע על הבטיחות ועל יעילות העבודה", מסביר היזם ליאור אביטן, מנכ"ל ומייסד אולטרוויז (Ultrawis), שמפתחת טכנולוגיה המאפשרת להפעיל מנופים מהקרקע ולנהל את אתר הבנייה בצורה חכמה.
אביטן, שהגיע מתחום התעופה הצבאית, לקח פטנטים וידע מתחום קסדות טייסי קרב וראיית לילה של מסוקים והתאים אותם לענף הבנייה, כך שהמנוף יופעל מקוקפיט קרקעי משוכלל. המערכת של אולטרוויז משלבת חיישנים, בינה מלאכותית, עיבוד תמונה ומציאות מדומה, ומאפשרת לראות את כל אתר הבנייה 360 מעלות בזמן אמת. התוצאה, לטענתו, היא חיסכון של מיליוני שקלים בכל פרויקט בנייה.
"אנחנו בשלב הפיילוט השני של המערכת עם אחת מחברות הבנייה בארץ, והיעילות מגיעה ל־120 אחוז יותר מאשר מנוף רגיל. השאיפה שלנו היא שכל המנופאים בארץ ובעולם יעבדו מהקרקע. עם הטכנולוגיות שיש היום אין צורך במשמרות ארוכות, בתנאים לא הגיוניים, בתוך המנוף, בגובה של 120 מטר ויותר. המנופאים מבלים כיום שעות ארוכות בתא, ללא יכולת לרדת למטה. כיוון שאין להם גם ראות טובה של האתר הם עסוקים בעיקר בתיאומים בקשר מול השטח. אנחנו מאפשרים עלייה משמעותית בתפוקה".
רובוט אוטונומי ליישום חומרי גמר על קירות ותקרות
עוד מרכיב שמייקר, מסרבל ומאריך את העבודה באתרי בנייה הוא יישום חומרי גמר. "מדובר בעבודה שצריכה להיות מדויקת, איכותית ואחידה. קשה לעשות אותה בגבהים ועל תקרות", מסביר נדב שורוק, ששותף בחברת אוקיבו (Okibo) עם גיא גרמן. השניים פיתחו רובוט אוטונומי ליישום חומרי גמר על קירות ותקרות. המוצר הראשון של החברה מבצע גימורים על לוחות גבס. "המטרה שלנו היא לפתור שורה של בעיות: מחסור וזמינות של עובדים, רמת דיוק, בטיחות בעבודה ודיגיטליזציה. כבר בשלב הראשון של הפרויקט מקבלים מנהלי העבודה קבצים דיגיטליים, שממחישים כמה זמן תיארך העבודה ומה כמות החומרים המדויקת שצריך להשתמש בה".
החיבור עם קונטק, מספר שורוק, נעשה כבר בימים הראשונים של הקמת החברה. "נפגשנו עם הצוות שעזר לנו להבין את האקו־סיסטם של התחום וחיבר אותנו לקבלנים ומשקיעים. צירפו אותנו לאירועים שבהם נחשפנו, בארץ ובחו"ל. ברגע זה אנחנו עובדים עם מודל חדש באתר בנייה בגרמניה".
אוטומציה של מלאכת המודד
עוד חברה שפיתחה רובוט אוטונומי שמסייע בניהול וביצוע של פרויקטי תשתית היא סיברובוטיקס (Civ Robotics). מייסדי החברה, תום ישורון וליאב מולר, מהנדסים אזרחיים שהכירו במהלך לימודיהם בטכניון, מספרים כי זיהו צורך באוטומציה של מלאכת המודד בניהול וביצוע פרויקטי תשתית.
"כיום, בכל פרויקט בנייה המודדים הם אלו שאחראים לסמן לקבלני המשנה את מיקום הקואורדינאטות בהן יש להתקין או לבנות את האלמנט הנדרש. מדובר במלאכה איטית, שדורשת כוח אדם מיומן, ועלותה כאחוז מעלות הפרויקט. הרובוט הקרקעי, שנקרא CivDot, מבצע את מלאכת הסימון בצורה אוטונומית ומהימנה", הם מספרים.
מערכת מארזים חכמים
גם חברת Samson Logic מסייעת בכל מה שקשור ליעילות והוזלה של חומרי הבנייה. החברה פיתחה מערכת מארזים חכמים, שמספקת את כל חומרי הבנייה בהתאם לקצב ההתקדמות באתר. המארזים מותאמים לכושר ההנפה של העגורן באתר, ומותאמים להנפה בטיחותית ואחסנה מודולרית לגובה.
"החברה שלנו באה לשים סוף לאלתורים ולבעיות הבטיחות והיעילות באתרי הבנייה", מספר היזם שי פרופס, מנכ"ל ומייסד שותף בחברה. "השאיפה שלנו היא שכל אתרי הבנייה ישתמשו במארזים שלנו, חיישנים יעקבו אחרי חומרי הבנייה ויוכלו לתת תמונה מלאה של מה שקורה בשטח, ולא נראה יותר חומרים שוכבים בבלגן. קונטק מלווים את החברה מראשיתה. הם אלה שנתנו לנו את הכלים לקחת את השיטה הזו וליישם אותה בפועל. פגשנו את המנטורים הטובים בתחום, הקהילה נתנה לנו טיפים, ופתחה לנו קשרים ודלתות לכל הפרטנרים האפשריים".
טכנולוגיה מבוססת רחפנים שמבצעת סקירה
גם ענף התשתיות והפרויקטים המורכבים סובל מכשלים ובעיות רבות. אחד הסטארטאפים שמספק פתרונות בתחום הוא מנם אפליקיישנס (Manam Applications). "החברה הוקמה לפני שש שנים, והיא נותנת מענה לתחום של סקירות בהנדסה אזרחית", מספר המנכ"ל והמייסד גלעד שלוש, "לפני כמה שנים נתקלנו בבעיה משמעותית בתחום סקירת הגשרים. מדובר בעבודה מורכבת, שכרוכה במתקני הרמה כמו סנפלינג, וגם בעצירות שגורמות לפקקי תנועה. פיתחנו טכנולוגיה מבוססת רחפנים שמבצעת סקירה של כל הגשר ונותנת מענה מלא של המהנדס האזרחי".
קהילת קונטק משחקת תפקיד מרכזי בטיפוח הסטארט־אפים הללו, ורבים אחרים, בתחומי הבנייה. "המטרה שלנו היא לעזור לסטארטאפים האלו כמה שיותר. יש לנו תוכנית מנטורים, שבה אנחנו מדייקים עם הסטארטאפים את המוצר שלהם", מסבירה שי שכטר, מנהלת קהילת קונטק, "עיקר העשייה שלנו היא בחיבורים, אנחנו סוג של צינור מקשר. יש אצלנו הרבה אירועי תעשייה שמובילים לנטוורקינג, שיתופי פעולה והשקעות. אנחנו רואים חיבורים מדהימים וההצלחה היא כבירה".
בשיתוף התאחדות בוני הארץ
פורסם לראשונה: 23:40, 18.05.21