כמעט 20 שנה לאחר אסון ורסאי, ועדיין לא הסתיים המיפוי של מבני הפלקל המסוכנים. כך עולה מדיון שערכה היום (ב') ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ'. הוועדה דנה בשאלה כיצד בכוונת מינהל התכנון לפעול על מנת למגר סופית את החשש מקריסה של מבנים כתוצאה מבנייה בשיטת הפלקל. את הדיון יזמו חברי הכנסת אופיר כץ וע'דיר כמאל מריח.
בפתח הדיון אמרה ח"כ חיימוביץ' כי "הבעיה העיקרית היא שקיפות, מידע זמין. אם אני הולכת לעשות חתונה באולם פלקל, אני רוצה לדעת שהוא כזה. אם אין מידע ולא מתבצעת ביקורת שנתית בכל הרשויות המקומיות על המבנים האלה, כי הם לא ממופים, איך אפשר לדעת שמונעים את האסון הבא? למה אין רשימה פומבית נגישה לכל אזרח?".
על כך אמר ח"כ איתן גינזבורג כי "יש הרבה בתי ספר שנבנו עם פלקל, וזה בסדר גמור אם עוקבים ורואים שאין שם שינויי בנייה מסוכנים. אבל המיפוי הוא קריטי כדי שיהיה מעקב וביקורת הנדסית".
רותי שוורץ חנוך, סמנכ"לית במינהל התכנון הסבירה כי "מטה הפלקל הוקם על פי החלטת ממשלה. תפקידו מעקב ובקרה אחר מבנים חשודים. העניין באחריות הרשויות המקומיות. היו 1,400 מבנים ברשימת המבנים החשודים, בינתיים ירדנו ל-900 חשודים. יש פרויקט של מיפוי, הבנו שאמינות הרשימה בספק. בחנו 120 בניינים חשודים, ומתוכם רק 12 התגלו כמבני פלקל".
שוורץ הוסיפה: "קיבלנו לפני שנה וחצי תקציב של 5 מיליון שקל למיפוי המבנים, והחלטנו לתעדף מבנים קולטי קהל שבבעלות הממשלה. את יתרת התקציב הועדנו למבנים קולטי קהל ברשויות המקומיות (בתי ספר וגנים). אנו בעיצומו של הפרויקט, שאת חלקו נצליח לסיים בחדשים הקרובים. תקציבית לא בטוח שנצליח להשלים את המיפוי של כל המבנים". על כך אמרה חיימוביץ': "הייתי רוצה להאמין ש-20 שנה אחרי האסון המחריד יש לכם מיפוי מלא".
"20 שנה לא קרה אסון כי ננקטו אמצעים"
ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים שנכח בדיון, ציין כי "20 שנה לא קרה אסון כי ננקטו אמצעים. השאלה אם לעשות פינוי בינוי לכל מבני הפלקל. יש 300 מבני פלקל ויש עשרות אלפי מבנים שלא ישרדו רעידת אדמה". חיימוביץ הוסיפה כי "הסוגיה של רעידות אדמה אקוטית, אבל דווקא בגלל שמדובר בכמות לא גדולה, אפשר וצריך להשתלט על זה. ברגע שרשות מקומית יודעת שיש מבני פלקל, מדי שנה היא עושה ביקורת. איפה האזרח אמור למצוא את רשימת מבני הפלקל? בחברות הביטוח?".
בתום הדיון הוחלט כי לוועדה יוצגו תוך חודש לוחות זמנים ברורים לסיום מיפוי מלא של מבנים הבנויים בשיטת הפלקל המצריכים תיקון, לרבות מבנים פרטיים, כולל תוכנית להנגשת המידע לציבור. "לא ייתכן שעברו 20 שנה מהאסון המחריד הזה, קיים מספר מוגבל של מבנים שמצריכים מיפוי ומעקב, הגיע הזמן להסדיר את הנושא הזה אחת ולתמיד", סיכמה חיימוביץ'.
נזכיר כי במאי 2001 קרסה תקרה שנבנתה בשיטת הפלקל בעת חתונה באולמי ורסאי בירושלים. באסון נספו 23 בני אדם. בסוף 2001 הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, בראשות נשיא בית המשפט המחוזי אז ורדימוס זיילר. הוועדה פרסמה ב-2002 מסקנות ביניים, ובהן המלצה לאסור על שימוש נוסף בפלקל שאינה עומדת בתקן הישראלי, ולבדוק את יציבות המבנים הרבים שנבנו בשיטה זו. בהחלטת ממשלה מינואר 2006 נאסר השימוש בפלקל בבנייה חדשה, והוחלט להקים מטה מקצועי הנדסי לטיפול במבנים שנבנו בשיטה זו, בראשות מנהל מינהל התכנון.
ביוני 2007 פורסם חוזר מנכ"ל משרד הפנים, שהטיל את האחריות לטיפול במבנים קיימים מפלקל על הרשויות המקומיות. חוזר המנכ"ל כלל הנחיות לרשויות לטיפול במבנים קיימים שנבנו בשיטה זו, כדי להביא אותם לרמת בטיחות סבירה. הודגש כי הסמכות המקצועית ברשות היא מהנדס העיר. ההנחיות מאפשרות למהנדס הרשות להורות לבעל המבנה לחזק את המבנה, לפנות או להרוס אותו.
