צפו: יו"ר התאחדות האולמות באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
"אנחנו בצונאמי כלכלי שכנראה מישהו פספס ולא חשב עליו לעומק. אף אחד לא דיבר איתנו - לא משרד האוצר, לא משרד הבריאות, לא ראש הממשלה. לא הנחו אותי, לא הביאו לי צו, לא אמרו לי מה אני אמור לעשות. אנשים בכאוס מוחלט". כך אומר אביב שזירי, יו"ר התאחדות אולמות האירועים, באולפן ynet בעקבות ההנחיות החדשות לפיהן חל איסור על התקהלות של יותר מ-100 איש. המשמעות של ההנחיות היא, כמובן, ביטול המוני של אירועים - מהלך שישליך על העסקים שמנהלים את האירועים הללו.
שזירי מותח ביקורת על דבריו של מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, באולפן ynet, לפיהם המדינה נכנסת למשבר הקורונה "במצב טוב". "הוא מתעתע בכם, בציבור ובמיוחד בנו. סיוע של שמונה מיליארד זה נשמע גדול, פופוליסטי, מדהים. אבל הסכום הזה לא ניתן כמענק אלא כהלוואה", הוא אומר, "בהלוואה הזו אני לא מקבל מיליארד, אני מקבל אולי 500 אלף. כבעל עסק, היום יש לי חתונה שלא מתקיימת – זה 100 אלף בקירוב, אם לא 150 או 200. 100 היום, 100 מחר. עשרה ימים ואני במיליון שקל. זאת בעיה תזרימית - אין לי מיליון שקל. אני צריך לשלם לספקים ולעובדים הקבועים שלי, שכירויות של מאות אלפים, ארנונה, מס, למרות שכנראה שיקלו עלינו - עדיין יש לנו התחייבויות לספקים ואנחנו נפרדים ממיליון שקל בעשרת הימים הקרובים".
שזירי מתייחס להודעות של עיריות תל אביב וחולון לפיהן יעניקו הקלות בתשלום הארנונה לבעלי עסקים קטנים ובינוניים בעיר. בתל אביב ניתן יהיה לדחות את תשלומי הארנונה לחודשים מרץ-אפריל עד ל-1 במאי באותם תנאי תשלום; בחולון ראש העיר פנה למועצת העיר בבקשה לאשר את דחיית התשלומים גם כן.
לדבריו, "יש אירועים של 500 מוזמנים עם 300 שקל למנה - זה 150 אלף שקל. הסתיימה תקופת החורף, בחודשים דצמבר-ינואר- פברואר לא היו הרבה אירועים. מרץ אמור לפרוח ומיד לאחר מכן מגיעה תקופת העומר, אז אין אירועים במשך חודש שלם. עד 11 במאי אין לי הכנסות, איך אני אמור לשלם? יש פה כאוס מוחלט של מאות בעלי אולמות שלא יודעים מה לעשות. חצי מיליון שקל הלוואה, אם תינתן, תינתן בעוד תשעה ימים - מה אני אעשה בזמן הזה? זה לא מענק. צריך הקלות הרבה יותר חמורות ולהבין לאן הכניסו אותנו כי מה שקורה בחברת אלעל זה פרומו למה שיש פה. מיליארד שקל בשנה, 40 אלף עובדים - קח את זה מפה ותנסה לנהל את זה, כי אני לא יודע איך".
"הממשלה הנחיתה גרזן על הענף"
אמש עמדו כ-900 איש בלובי של היכל התרבות בראשון לציון וחיכו להודעה לגבי ההנחיות החדשות. מאות רכשו כרטיסים והיו אמורים לצפות במופע בידור של חנה לסלאו, אלי יצפאן ויעקב כהן. בעקבות הודעת ראש הממשלה, המופע בוטל. "הודענו לאנשים שהם חייבים להתפזר מהמקום", מספר מפיק האירוע רמי בז'ה, "ראיתי אנשים מבולבלים לגמרי. רובם הגדול יקבל את הכסף בחזרה, חלקם אולי יסכימו להשאיר את הכרטיס אצלם ויוכלו להיכנס למופע הבא. אבל זו רק דוגמא אחת. הממשלה הנחיתה גרזן על ראשי כל אלו ששייכים לתחום התרבות בישראל, ומדובר על כ-150 אלף איש. התחושה קשה. מה לא עברנו במדינה? היו ביטולי אירועים בעקבות רצח רבין, הפסקנו אירוע באמצע בעקבות מותו של פרס, ידענו הרבה קשיים ומלחמות, אירוע כזה עוד לא היה לנו".
המפיק רמי בז'ה: "30 שנה אני בענף, ידעתי אש וידעתי רעם, אבל ידענו מתי הקשיים אמורים להסתיים. זה מצב אופייני לעיתות מלחמה. הפעם אף אחד לא יודע מתי זה יסתיים, אין אופק. זה פיגוע המוני בענף"
בז'ה טוען שהוא לא רואה את האופק. "מיום חמישי האחרון אני רק מבטל אירועים ומופעים ומחזיר כרטיסים. 30 שנה אני בענף, ידעתי אש וידעתי רעם, אבל ידענו מתי הקשיים אמורים להסתיים. זה מצב אופייני לעיתות מלחמה. הפעם אף אחד לא יודע מתי זה יסתיים, אין אופק. זה פיגוע המוני בענף. ההוראה של כינוסים רק עד 100 איש, וגם לאירועים של 100 איש, אנשים יחששו להגיע".
"אני יכול להדגים בשלוש הפקות ענק שבוטלו", הוא ממשיך, "אירוע לייב בראשון לציון, שעבדו לקראתו כ-200 איש במשך ארבעה חודשים - בוטל. האירוע השנתי לזכרו של ספי ריבלין, פסטיבל ספי ריבלין לקומדיה, שלחנו הביתה את האנשים והחזרנו להם את הכסף. אירועי פורים שהתבטלו. אני נוכח בכל ישיבות החירום בנושא, ורואה את העיניים של הקולגות שלי מתרוצצות ימינה ושמאלה בחוסר אונים. בזאפה ביטלו את כל האירועים. אפוקליפסה עכשיו. מדובר באנשים, חלקם פרילנסרים, נותני שירותי הגברה וטכנאים וכמובן מפיקים ואמנים. מה הם יעשו?".
מה, באמת, אפשר לעשות?
בז'ה: "אני קורא לממשלה לסייע ולכל הרשויות לשלם לאמנים ולמפיקים. אנחנו נתחייב בכתב לקיים את המופעים במועד אחר. אני גם קורא לכל מנהלי חברות ההייטק וחברות הענק, שהזמינו את המופעים וחתמו על חוזים. הרי שריינתם תקציבים לטובת אירועים. אתם יכולים לנצל את הוראת השעה וכוח עליון לטובתכם ולא לשלם, אבל התרבות היא המורל של העם. אל תפילו אותנו. תשלמו את מה שהתחייבתם בחוזה - ואנחנו נקיים את המופעים כולם ברגע שאפשר. אני גם חושב שלא צריך לקיים את טקס הדלקת המשואות. אפשר לתת את הפרסים בבית הנשיא. בשביל מה אירוע כזה? קחו את הכסף ותקימו קרן, תושיטו לנו יד בדחיפות. אנחנו בסרט אימים".
"צריך לשמור על הבריאות, אבל אי אפשר לזרוק אותנו"
יובל הוד, בעלי אולם הטראסק בנמל תל אביב, מוצא את עצמו יושב בימים האחרונים בשקט של האולם הגדול ולא יודע מה יהיה. "כל הענף עובר תקופה לא קלה עוד מהחורף. היה חורף קשה. חיכינו לחודש מרץ, ידענו שהוא יפצה. כי באפריל פסח ואז ספירת העומר, זו גם תקופה קשה. חיכינו למרץ כמו אוויר לנשימה. ואז החלו הביטולים. למשל, אירוע HP שהיה צריך להתקיים ובוטל, היה אמור לכסות את תל אביב בשבוע שלם - לינות במלון הילטון ואירוע ענק פה ועוד. אני לגמרי מבין את הוראת השעה, חייבים לשמור על בריאות האנשים, אבל אי אפשר לזרוק אותנו בצורה הזאת".
למה היית מצפה?
"מהבוקר אני מתקשר לעיריית תל אביב ואין מענה. רציתי לדבר איתם על הארנונה. יש חוק, לפיו עסק שלא עובד לא משלם ארנונה במשך חצי שנה. אני משלם ארנונה 50 אלף שקל בחודש. אני בהחלט מצפה שעיריית תל אביב תוותר על הארנונה בחודשים האלו, או תלך לקראתי בנושא. זה מצב חירום". כאמור, עיריית תל אביב הודיעה היום כי תפעל להקלת תשלום הארנונה לעסקים הקטנים והבינוניים.
כאות מחאה, התכנסו היום בצהריים מאות מחברי תעשיית התרבות, האירועים והמופעים בגני יהושוע בתל אביב, לשם הגיעו ברכבים ובמשאיות, והשמיעו צפירה בת דקה - אזהרה מקריסת התעשייה. ממטה המאבק של עולם התרבות, האירועים והמופעים נמסר: "זו אזעקת אמת. פרנסתם של מאות אלפי עובדים ובני משפחותיהם בסכנת קריסה, אנו זועקים לממשלת ישראל ליצירת רשת בטחון כלכלית מידיית ומתן מענקי הישרדות".
אחד המפיקים שהשתתף באירוע המחאה, וביקש להישאר בעילום שם, אומר שהוא מצפה שהממשלה תנהג פה כשם שמתנהגים בבריטניה. "אני לא רוצה מסלול ייעודי בקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. את ההלוואה אני אצטרך לשלם, ואין לי כסף. אני רוצה קרן, כמו בארה"ב, כמו הבנק המרכזי של אנגליה, שהוריד את הריבית, במסגרת סדרת צעדי חירום, שמטרתם לחסן את הכלכלה מפני פגיעת הקורונה. למה פה אי אפשר לעשות את זה", הוא אומר.
למה אתה לא מזדהה בשמך?
"גם כך אני בבעיה כלכלית. אני צריך שיסמנו אותי? אני כבר יומיים לא יוצא מהמיטה. אני מקווה שיבינו שזה עוד יכול לעלות להם בחיי אדם, כאלו שלא יעמדו במחויבויות כלכליות שלהם, ולא יהיה להם במה לשלם אוכל לילדים. מי יקח על זה אחריות"?
"לא רוצים נדבות - רוצים צעדים מעשיים"
שאול מזרחי, הבעלים של מועדון הבארבי, מיואש: "הצעדים של הממשלה רק המחישו לנו את הקיטוב בינינו, כאמנים ומפיקים עצמאיים, לשאר המדינה. אנחנו מופלים לרעה, המאכלת נופלת עלינו. בעצם זורקים אותנו לתוך המציאות הקשה הזאת ואומרים לנו: תשברו את הראש", הוא טוען.
שאול מזרחי, בעלי מועדון הבארבי: "אני לא רוצה הלוואות. מאיפה אשלם? יכניסו אותנו לחובות יותר גדולים. זה הראש היהודי: לעשות קומבינה על המצב עכשיו. עושים עלינו כסף בעת משבר במקום לסייע לנו"
למה אתה מצפה מהממשלה?
"אני לא רוצה נדבות, רק רוצה לראות את ממשלת ישראל נוקטת בצעדים מעשיים". מזרחי מתייחס בציניות למסיבת העיתונאים בה הודיעו על ההנחיות החדשות. "לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. זה מה שביבי מצא להראות לנו? מה קורה כשעושים אפצ'י? במקום זה הוא היה צריך להתייחס לעסקים שקורסים. שנבין איך מוציאים אותנו מהמשבר הכלכלי הנורא הזה".
הציעו לכם הלוואות בתנאים מיוחדים.
"אני לא רוצה הלוואות. מאיפה אשלם? יכניסו אותנו ככה לחובות עוד יותר גדולים. זה הראש היהודי: לעשות קומבינה על המצב עכשיו. עושים עלינו כסף בעת משבר במקום לסייע לנו. אפשר להקפיא את תשלומי המקדמות למס הכנסה לשלושת החודשים הקרובים, להוריד לנו את המע"מ - זו סולידריות. אם עובד שלי לקח משכנתא ולא יוכל לשלם אותה ויסגרו לו את חשבון הבנק, מה יקרה אז? אני מוציא כסף מכיסי, משלם לברמנים ולטכנאים ול-25 העובדים שלי. זו שרשרת".
לדבריו, "אנחנו מנסים למצוא פתרונות. למשל, לערוך מופעים אקוסטיים קטנים כדי שיהיו לפחות כמה שקלים לשלם לעובדים. אני מדבר על הפסד של מאות אלפי שקלים בחודש. ננסה לחשוב מחוץ לקופסה, כדי שהעובדים יוכלו להביא לחם לשולחן. לאמנים קטנים אין מרווח נשימה. יש עשרות אלפי עובדים בתעשייה הזו, שבממשלה לא חושבים עליהם. ועוד דבר: כשצריכים אותנו לאירועי התנדבות, זה בסדר. כשקוראים לנו להתנדב לעמותות ולארגונים, כולנו מתנדבים. מה אנחנו, ליצני החצר? עכשיו זה הזמן להחזיר לנו בקטן. זו עת צרה. עייפתי מסימפטיה. הכל סיסמאות פה. אני מבקש להרגיש שאנחנו לא שקופים, אני רוצה לראות הנחיות פרקטיות, לא הוראות תפעול לאפצ'י. אני רוצה אוויר".
"תחושה של חוסר אונים אחד גדול"
מפיקים נוספים מספרים על עשרות אירועים שבוטלו - כל אחד מהם הפסיד בין 5-10 מיליון שקל. רובם הוציאו את העובדים לחל"ת (חופשה ללא תשלום) כדי שיקבלו דמי אבטלה, עד שיוכלו לחזור לעבודה. כולם הדגישו שהם מבינים את ההוראות, אבל מצפים לסיוע. את תחושת הייאוש מבטאת אירית רחמים, מפיקת אירועים ויו"ר בית הספר להפקות אירועים: "עם הצהרתם הדרמטית של ראש הממשלה ושר הבריאות לפיה חל איסור על כינוס של יותר מ-100 איש, נפל דבר מבחינתי כמפיקת אירועים בפרט וכחלק מהתעשייה הגדולה הזו בכלל", היא אומרת.
עירית רחמים: "ברור שנדרשת כאן תוכנית חירום כלכלית כדי להגן על כולנו. יש לנו תוכניות מגירה, אבל לא תיארתי לעצמי שההגבלה על קיום אירועים תהיה של 100 איש. אנחנו עם שאוהב לחגוג עם משפחה גדולה וחמה, עם חברים מכל מעגלי החיים"
לדבריה, "כמובן שאנחנו מצייתים להוראות אלה, מבינים כי זו הדרך האופטימלית לעצור את התפשטות האפידמיה המסוכנת, אבל ביום שאחרי לילה נטול שינה, ברור לי כי הנזקים הכלכליים לטווח ארוך הם עצומים ויסתכמו במיליוני שקלים. תחום האירועים הוא מטרייה רחבה, שתחתיה נמצאים מאות בעלי מקצוע שמבקשים להתפרנס בכבוד, ועכשיו אירועים מתבטלים בזה אחר זה. כל אירועי מרץ שהיו נעוצים לי ביומן בוטלו. היומן שלי היה מלא במסיבות בר ובת מצווה, חתונות, ימי הולדת והשקות. הכל מכל מתבטל, זו תחושה של חוסר אונים אחד גדול נוכח מציאות מאיימת - שאין לדעת מתי היא תשתנה".
"כולם ניזוקים כלכלית", היא מבהירה, "הלקוחות שלי, שהם בעלי השמחה, והספקים השונים - החל מבעל האולם וכלה בשומר שבפתח. כרגע אין לי מושג מי יגבה כלכלית את כל הניזוקים, אבל ברור שנדרשת כאן תוכנית חירום כלכלית כדי להגן על כולנו, עסקים גדולים וקטנים כאחד. משרד האוצר יצטרך לתת את הדעת על העניין הזה ולתת מענה. יש והיו לנו תוכניות מגירה, אבל לא תיארתי לעצמי שההגבלה על קיום אירועים תהיה של 100 איש. אנחנו עם שאוהב לחגוג עם משפחה גדולה וחמה, עם חברים מכל מעגלי החיים, רוב האירועים שלי הם אירועים שרק מתחילים ב200 איש".
לדבריה, "אנשים מעדיפים לדחות את הכל כרגע עד יעבור זעם, אבל אף אחד לא יודע לתת קצה חוט לגבי חזרה לימי שגרה שמחים, ואי הוודאות הזו מאיימת ומשתקת. אל מול התלמידים שלי בבית הספר להפקות אירועים, צוות העובדים שלי וגם אל מול עצמי - אני חייבת להישאר אופטימית וזקופת גו, אוי לי אם לא. אני מתנהלת יום ביומו כדי להחזיק מעמד, אני לא יכולה להרשות לעצמי לקרוס מנטלית וחייבת לעמוד איתנה אל מול המשבר המתמשך הזה".
אטילה שומפלבי ואיתי בלומנטל השתתפו בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 15:44, 12.03.20
