שר התקשורת יועז הנדל מבקש מהממשלה לאשר תקציב מיוחד של 433 מליון שקל כדי לתת מענה מיידי לפערי תשתיות תקשורת. זאת במטרה לאפשר ניהול שגרת חיים בצל הקורונה ובמצב של סגר חלקי או מלא, בדגש על מתן מענה למערכת החינוך, אוכלוסיה מבוגרת, המגזר החרדי ובני המיעוטים.
במכתב ששיגר לראש המל"ל מאיר בן שבת עם העתקים לראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש הממשלה החליפי בני גנץ וצמרת משרדי האוצר וראש הממשלה, כתב הנדל, כי "משיחות שלי עם מומחים, חוקרים ואנשי שטח אני למד כי הקורונה תהיה אתנו לפחות עד תום החורף ואף לאחריו.
"המשמעות היא שעלינו להיערך לשגרת בידוד חברתי שתכפה עלינו עבודה מרחוק, למידה איכותית מרחוק ומתן שירותי בריאות מרחוק לחלקים גדולים מהאוכלוסייה בעת ובעונה אחת. לא נוכל לעמוד באתגר עצום זה ללא תשתיות התקשורת שהן התווך המרכזי עליו נשענת החברה בעת בידוד".
הנדל מציין כדוגמא את המעבר של מערכת החינוך ללמידה בקפסולות או למידה מרחוק. "חלק נרחב מפעילות המשק הולך ומתבסס על עבודה מהבית דרך מחשבים ניידים ועל גבי תשתיות התקשורת. שירותי הבריאות עושים מעבר משמעותי לרפואה מרחוק על מנת להפחית את הביקורים במרפאות ובבתי החולים, ובחורף יצטרפו עוד עשרות אלפי חולי שפעת עונתית רגילה שנרצה לטפל בהם מרחוק.
"האוכלוסייה המבוגרת חיה תקופה ארוכה בבידוד ונזקקת לאספקת שירותים ואמצעי תקשורת עם קרוביה, כלל הציבור צורך כמות מוגברת של שירותי תוכן ובידור" ומתעוררים צרכים חדשים ומשמעותיים בקרב אוכלוסיות שכלל אינן מחוברות לתשתיות בשגרה, ואין ברשותן ציוד קצה או תשתית כלל. צרכים אלו מחייבים מענה מהיר ומקיף בתחום תשתיות התקשורת וציוד הקצה".
הנדל פירט את הזירות המרכזיות שדורשות מענה תקציבי מיידי על מנת לאפשר לכלל אזרחי המדינה את הפעילות החיונית בשגרת הקורונה. הראשונה, חיבור כלל בתי הספר בישראל לאינטרנט אולטרה רחב פס (סיבים אופטיים).
במכתב מצוין, כי "יש כיום כ–1,600 בתי ספר בישראל שאינם מחוברים לאינטרנט אולטרה רחב פס. פער זה מקשה מאוד על מודל של למידה סינכרונית בקפסולות, באופן שבו חלק מהתלמידים לומדים בכיתה וחלק משתתפים בלמידה בו-זמנית מבתיהם. כמו כן, יש חוסרים משמעותיים לתלמידים שידם אינה משגת בציוד קצה.
לפיכך, הוא מוסיף, יש לפעול באופן מיידי ובטרם תתחיל שנת הלימודים החדשה, לחיבור כלל בתי הספר לתשתית אולטרה רחבת פס ולמתן מענה לפער בתחום ציוד הקצה. זאת במטרה לספק מענה טכנולוגי הולם ויאפשר למידה איכותית והתקדמות בתוכנית הלימודים לתלמידים בכיתות ובבתים. עלות חיבור בתי ספר לסיבים אופטיים - 40 מליון שקל. עלות סבסוד ציוד קצה לתלמידים מעוטי יכולת - 72 מליון שקל.
הזירה השנייה היא המגזר החרדי. הנדל מציין כי בגל הקורונה הראשון, התבססה הלמידה מרחוק במגזר החרדי בעיקר על שיחות טלפון. בשל העומס הרב על התדרים שמספקים שירותי דור 3, כ-80% מהשיחות במגזר החרדי נחסמו, והלכה למעשה הניסיונות לייצר שגרת למידה מרחוק נכשלו. על מנת למנוע קריסה נוספת באתרים אלו, הוא מוסיף, יש צורך מידי ודחוף בשיפור מערך התקשורת התומך בלמידה מרחוק בחינוך החרדי.
עלות שנתית מוערכת לחיבור 1,600 בתי ספר לכיתות אודיו – כ-9.6 מליון שקל. עלות ציוד קצה (מכשירי דור 4 כשרים) לתלמידים מעוטי יכולת - כ-18 מיליון שקל. עוד נכתב, כי נדרשת פעולה נחושה של מנהיגות הציבור החרדי לעודד את הציבור לרכוש מכשירי סלולר כשרים התומכים בדור 4 ולהגדיל את מספר הקווים הנייחים בבתיהם.
זירה נוספת היא המגזר הערבי והבדואי. במכתב מצוין כי "ביישובים רבים קיימים פערים משמעותיים בפריסת תשתית נייחת וכן יש בעיות כיסוי סלולרי נרחבות. בעיות חיבור לתשתיות תקשורת קיימות גם בישובים נוספים במגזר הבדואי ובישובים במגזר הערבי. בטווח הזמן הקצר ניתן לגשר על הפער על ידי שימוש בטכנולוגיית גלים מילימטריים.
"על מנת לצמצם את הפער בטווח הארוך מוצע להקצות כסף לפרישה ביישובים אלו במנגנון הקרן לפרישה אוניברסלית במסגרת מתווה הסיבים. העלות המוערכת לכיסוי כ–300 אלף משקי בית - הקמת רשתות אולטרה רחבות פס (סיבים אופטיים) - כ-195 מלש"ח; כיסוי סלולרי בטכנולוגיה של גלים מילימטריים כ - 65 מלש"ח.
זירה אחרונה היא הקשישים. "בישראל ישנם 1.3 מיליון אזרחים ותיקים. 49% מהם מחוברים לאינטרנט נייח בבית ורק 53% מחזיקים מחשב", נכתב. "בנוסף אנו מזהים אתגר הסברתי על אופן שימוש באמצעי התקשורת הקיימים ברשותם לטובת רכישת מזון, קבלת שירותים רפואיים מרחוק, הפגת הבדידות וצריכת תוכן. מובן שבעניין זה נפעל בשיתוף עם המשרד לאזרחים ותיקים". הערכה לעניין עלות חיבור אינטרנט ביתי לאזרחים ותיקים מוערכת בכ-30 מיליון שקל.
