קבלת ההלוואה הבנקאית בערבות מדינה לאל על בסך 300 מיליון דולר מתעכבת, וזאת בעוד מצוקת המזומנים של החברה מחריפה. ל-ynet נודע כי כתנאי לקבלת ההלוואה רוזנברג נדרש על ידי האוצר והבנקים לחזק את ההון של אל על ב-75 מיליון דולר נוספים מעבר למה שהשקיע עד כה (150 מיליון דולר) מתוכם 50 מיליון דולר יוזרמו על ידו.
רוזנברג הציע שגיוס ההון יבוצע באמצעות הנפקת מניות ואופציות לציבור במחיר של כ-40 אגורות למניה לעומת 65 אגורות מחירה כיום, מתוכם הוא מתחייב לרכישה של 50 מיליון דולר. אלא שרשות ניירות ערך מתנגדת בטענה כי חוק החברות מחייב, במקרה זה, הצעת רכש לציבור ולא הנפקה בשל החשש כי הענות נמוכה של הציבור תעביר את רוזנברג את רף ה-45% מהון המניות של החברה ותהפוך אותו לבעל שליטה עם זכויות יתר (כיום הוא מחזיק 42.3% מהחברה). בכך עלולים להיפגע שאר בעלי המניות.
הרשות דורשת מרוזנברג כי גיוס ההון יתבצע באמצעות הצעת רכש מיוחדת במסגרתה תינתן לציבור הזדמנות גם למכור את מניותיו - אם הוא מתנגד לעלייה באחזקות רוזנברג מעבר ל-45%, ומאידך רוזנברג יחויב לרוכשן.
נציגי רוזנברג מתנגדים להצעת הרכש בנימוק שאין ברשותם את הזמן הנדרש להערכות להצעת רכש או פתרונות חלופיים אחרים, מפאת מצוקת המזומנים החריפה בה נמצאת החברה. הרשות עומדת על דעתה כי לא תאשר עבירה על החוק.
נזכיר, כי בעקבות מצוקת האשראי פנתה השבוע אל על לחברות השילוח המטיסות באמצעותה מטענים וביקשה מהן מקדמות, בגובה אחוז מסוים מפעילותן מולה, על חשבון טיסות עתידיות.
דוד ברודט, יו"ר אל על אמר, כי הוא אופטימי לגבי קבלת ההלוואה אך אם היא לא תתקבל תוך שבועיים-שלושה, "המצב לא יהיה טוב".
ברודט נמצא במגעים אינטנסיביים עם האוצר: החשב הכלכלי ואגף התקציבים ובשבוע שעבר אף נפגש עם שר האוצר ישראל כץ כדי לקדם את נושא ההלוואה.
גורמים ממשלתיים המעורבים במגעים טוענים כי אל על "שורפת כ-40 מיליון דולר בחודש ועדיין לא ניכרת התייעלות בהוצאותיה: הסכמי אספקת הדלק הסילוני שלה יקרים וכן עלויות התחזוקה".
לטענת אותם גורמים, "החברה הכי יעילה כשהיא מושבתת". יש לציין כי בשלב זה, כשהערעור של הטייסים על הסכם העבודה החדש שלהם תלוי ועומד בבית הדין לעבודה, עדיין לא נכנסו לתוקף הסכמי העבודה החדשים של עובדי אל על הכוללים קיצוצי שכר משמעותיים וקיצוץ בהוצאות.
