בבית המשפט השלום בחיפה מתבררת בימים אלה תביעה של בעלת חברת קוסמטיקה מהצפון נגד רשות המיסים, לאחר שלטענתה היא נדרשה לשלם מס בסך יותר מרבע מיליון שקל עבור אלכוהול שרכשה ולא עשתה בו שימוש. היצרנית טוענת כי האלכוהול, במשקל של יותר מטון, התאדה במהלך הייצור, נשפך או נשאר במכונה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
היצרנית נקלעה לקשיי שיווק עם פרוץ מגפת הקורונה, והחליטה לעשות הסבה לייצור המוצרים הנדרשים ביותר - אלכוג'ל ומגבוני חיטוי על בסיס אלכוהול.
לדברי עו"ד אליס אברמוביץ, המייצגת את בעלת החברה, זו רכשה מספק בחו"ל מכל כהל בנפח של מעט יותר מ-20 אלף ליטר. מאחר ומדובר בחומר גלם המיוחד לייצור, היא קיבלה פטור מותנה מתשלום מס קנייה עבור כמות זו.
לאחר מכן, לטענת עו"ד אברמוביץ, יצרנית התמרוקים השתמשה ב-19,113 ליטר של כהל, מתוך סך כולל של 20,262 ליטר, כאשר ההפרש - 1,149 ליטר - מהווה פחת בייצור, כך לטענתה. מדובר באלכוהול שנשאר במכונת הייצור, נשפך או התאדה.
רשות המסים ערכה ביקורת, שבמסגרתה נבחנו בקבוקוני האלכוג'ל המוגמרים, ובסופה הגיעה למסקנה כי היצרנית לא עשתה שימוש בחלק גדול מהכהל לייצור, שעליו ניתן הפטור מתשלום מס. על כן נדרשה בעלת חברת התמרוקים לשלם את מיסי הייבוא בגין חלק זה, בתוספת ריבית והצמדה וקנס פיגורים - בסך כולל של 263 אלף שקלים.
היצרנית הגישה תביעה נגד רשות המיסים לביטול החיוב במס, אליה צורפה חוות דעת של מהנדס מזון המומחה במיצוי אלכוהול למוצרי מזון.
המומחה קבע כי קצב ההתאיידות של כהל בתנאים רגילים, בשהייה של 20 דקות באוויר הפתוח, נע בין 8-10%, כאשר בתנאי קיץ וערבול במיכל פתוח - כפי שאירע במקרה הנדון - שיעור ההתאיידות גבוה אף יותר. על כן, כאשר בחנה רשות המיסים את בקבוקוני הכהל המוגמרים - היה עליה לקחת בחשבון אלמנט זה.
לדברי עו"ד אברמוביץ, גם מנהלת המעבדה שמונתה על ידי רשות המיסים עצמה לבדיקת אחוזי הכהל במוצר המוגמר, ציינה כי התאיידות הכהל במוצרי אלכוג'ל היא גבוהה במיוחד. כך שלא מן הנמנע שאלכוג'ל שהכיל במועד הייצור 70% כהל, יימצא כעבור זמן מה עם כמות פחותה מזו שהוכנסה בפועל.
מרשות המסים נמסר בתגובה: "התיק מתנהל כיום בבית המשפט ולכן לא נוכל למסור פרטים בנושא".