אף שמבחינה בריאותית, נגיף הקורונה פגע הרבה יותר קשה בשכנותיה צרפת ואיטליה, גרמניה הרגישה הרבה לפני כולן את ההדף הכלכלי שלו. הסיבה: התפשטות הווירוס בסין, כבר בסוף דצמבר, הורגשה כלכלית בעיקר במדינות שבהן המשק מבוסס על יצוא.
גרמניה הייתה הראשונה להבין את התחזית שפרסמה הנציבות האירופית באמצע פברואר, אשר דיברה על גידול כלכלי יציב, והזהירה בחטף מפני וירוס במזרח אסיה. גרמניה כבר ידעה ש"הנגיף עם השם של הבירה המקסיקנית" הוא חתיכת הוריקן. היא ידעה שהיא חטפה את המכה הראשונה, ושהכלכלה של אירופה כולה הולכת בדרכה. וכשהווירוס התדפק על שערי האיחוד, גרמניה גם הייתה הראשונה להגיב אליו בשורה של תקנות כלכליות.
מעניין לבחון את התגובה שלה על רקע מושג יסוד בכלכלת גרמניה - ומושא הלעג של עיתונאים וכלכלנים כלפיה - "שוורץ נול" (בגרמנית: "אפס שחור"). הכוונה היא לאי הרצון לבזבז כדי לשמור על איזון תקציבי, הגביע הקדוש של הכלכלה, ואולי גם התרבות, הגרמנית. אבל הווירוס, וסכנת המיתון שהביא איתו, הפכו את הגרמנים מעם איטי ונוקשה, לכזה שמזכיר מתעמלת רומנייה - בגמישות לחלוטין-לא-אופיינית קיבלו ראשי המדינה החלטות בלילה אחד, ואישרו אותן למחרת.
הקנצלרית אנגלה מרקל וראשי מפלגתה הבינו שהמיתון הממשמש מביא איתו סכנה גדולה, אבל גם סיכוי גדול - מחד, מיתון כבד בגרמניה יגרור את כל היבשת, וגם יהווה כר פורה למפלגות הימין הקיצוני, שמתחזקות ממילא ברחבי אירופה; מנגד, אם מרקל תעבור את המשבר בלי נזקים כבדים, היא תוכל לחזק את מפלגתה, שדשדשה בסקרים בשנה האחרונה.
צעד שהצליח גם במשבר 2008
לאחר ששוחחה עם שרים בכירים, ראשי איגודים וראשי קהילת העסקים, הכריזה מרקל על שורת צעדים כלכליים, שיעזרו לרדד את עומק המיתון. בין היתר, הוחלט, הממשל הפדרלי יזרים הון לחברות שחייבות לקצץ שעות לעובדיהן, כדי שאלו לא יצטרכו לפטר. זהו צעד שבוצע בגרמניה בהצלחה גם במשבר 2008, ובזכותו, בשלב ההתאוששות החברות לא נדרשו להשקיע בגיוס ואימון של עובדים חדשים. הממשל גם הבטיח הקצאת משאבים עבור הלוואות גדולות ונטולות ריבית, כדי שהחברות לא ייתקלו בקשיי נזילות. שני הצעדים הללו נועדו בעיקר למנוע פיטורי עובדים ופשיטות רגל המוניות. "השנים האחרונות היטיבו איתנו כלכלית, וכעת יש לנו מספיק רזרבות כדי לטפל במשבר", אמרה מרקל.
באמצע פברואר פרסמה הנציבות האירופית תחזית שדיברה על "גידול כלכלי יציב", וגם הזהירה בחטף מפני "וירוס במזרח אסיה". אבל גרמניה כבר ידעה שמדובר בחתיכת הוריקן
שר האוצר, אולף שולץ, ושר הכלכלה, פיטר אלטמאייר, הודיעו על תוכניות נוספות, בהן הגמשה של תנאי החובות ליחידים ולחברות, והגמשה של תקנות ההלוואה לבנקים - תוכניות לקרדיט בלתי מוגבל לחברות שנפגעו מהמגפה, והגדלת מסגרות האשראי של הבנק המרכזי מ-20 מיליארד אירו ל-500 מיליארד, ללא רף עליון שיגביל נתינת הלוואות.
"המדינה שלנו נתקלת במצב מאוד קשה", אמר שולץ. "יש תחושה לא בהירה והאתגרים הם עצומים. כעת עלינו להרים את הסכר באיך וכמה שנוכל לסייע לעסקים ולאזרחים". שולץ גם ציין שגרמניה תעניק הטבות מס רבות לאזרחים ועסקים כדי לסייע להם לשרוד. הוא וגם אלטמאייר הבהירו שאלו רק פתרונות מהירים שיכלו לעבור חקיקה מהירה בפרלמנט, וכי חבילת סיוע עשירה יותר תגיע כבר בימים הקרובים כדי להגיב להתפשטות הנגיף בגרמניה, ולהרס הכלכלי שיותיר בדרכו. "נעשה כל שבידינו כדי להילחם במיתון הזה", אמרה מרקל. "אנחנו ממש לא הולכים לעצור אחרי כל צעד ולנסות להבין איך הוא משפיע לנו על הגירעון".
אחד הענפים שיזדקקו לכל הסיוע הזה כמו אוויר לנשימה, הוא ענף התעופה. חברות התעופה האירופיות הן מהחברות הראשונות שיצטרכו לקבל עזרה הן מהממשלה והן מהאיחוד, בעיקר אחרי שהנשיא טראמפ ביטל את כל הטיסות מאירופה לארה"ב, הטיסות הכי רווחיות שלהן. יותר משני שלישים ממטוסי החברות מקורקעים כעת, ובשיחת ועידה שערך מנכ"ל לופטהנזה, קארסטן שפור, עם המנהלים והעובדים בחברה ובחברות הבנות שלה באוסטריה, בלגיה ושווייץ, הוא ציין שכעת הקבוצה מקבלת יותר ביטולים מהזמנות. שפור הבהיר לעובדים כי לופטהנזה נמצאת במצב טוב יותר מחברות תעופה אחרות, אך לא נקב במספר כשנשאל כמה זמן היא תוכל לשרוד במצב הנוכחי. שפור גם הבהיר כי אם המצב יימשך, החברה תצטרך לנקוט צעדים דרסטיים, כמו סגירה של אחת מהחברות או אחד ממרכזי הפעולה שלה.
ממשלות אחרות הצטרפו
גם ממשלות אחרות מיהרו להשיק תוכניות חירום כלכליות, בניסיון למנוע שקיעה למיתון. איטליה הודיעה שתצטרך לשם כך לא פחות מ-30 מיליארד אירו, אבל היא נמצאת במצב גרוע למדי - הנגיף היכה בה חזק יותר מבכל מדינה אירופית, ומצבה הכלכלי היה רעוע ממילא בגלל משברים חולפים בשנה האחרונה. היא הודיעה שעצירת המיתון תהיה תלויה כמעט לחלוטין ברצון של עמיתותיה לסייע לה, אבל הסיכוי לכך לא רב. גרמניה סירבה לייצא אליה מסיכות ולסייע רפואית, בגלל "קשיי שפה וצורך משלה במסיכות". נדמה שבעת אסון טבע, המדינות ביבשת ידאגו קודם כל לעצמן, לפני טובת האיחוד. בנוסף, הצלקות של משבר 2008 טרם נרפאו לחלוטין, והמדינות הצפוניות, השמרניות והחסכניות, לא ימהרו לסייע למדינות הדרום - אותן הן רואות כבזבזניות ולא אחראיות.
גם בריטניה הודיעה על חבילת סיוע של כ-40 מיליארד אירו, וגם צרפת הודיעה על חבילה, אך טרם נקבה בסכום. גם אצלה המצב בכי רע בגלל הפגנות "האפודים הצהובים" והטלטלה החברתית בשנה האחרונה. אחרי שהכריז על כמה החלטות פיסקליות דומות לאלו של שכנתו, אמר שר האוצר הצרפתי, ברונו לה מר, כי "אף עובד בצרפת לא יפסיד סנט".
"האיחוד חייב להיות מאוחד"
"נשתמש בכל הכלים כדי להילחם בתוצאות הכלכליות של המגפה", אמרה אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית. "האיחוד חייב להיות מאוחד בעזרה לאירופים ולכלכלת היבשת. רק ככה נעבור את המשבר". האיחוד האירופי גם מתכוון להציע סיוע לחובות, על ידי הגדלת תקרת החוב וגמישות בתשלום, וכן חבילות סיוע לכל מדינה כדי לייצב את הכלכלה ולנסות להגדילה. יש גם כוונה להזרים למדינות האיחוד האירופי מיליארדים מתקציב האיחוד והקרנות שלו, כדי לסייע למאות אלפי עסקים קטנים ברחבי האיחוד.
גם הבנק האירופי המרכזי (ECB) הודיע על חבילה של אמצעי עידוד לצמיחה, אבל נשיאת הבנק, כריסטין לגארד, הזהירה שבלי צעדי עזר מצד הממשלות החבילה הכלכלית לא תועיל. "הכלכלה האירופית נמצאת בשוֹק מוחלט בגלל המגפה הזאת", אמרה. "הבנק עזר איפה שיכל מבחינה כספית, אך מדינות האיחוד חייבות לצאת עם תוכניות לריסון המיתון - וזה צריך לקרות בשבועות הקרובים, לא בחודשים הקרובים".
המשבר הנוכחי פוגע בעיקר בהיבטי אספקה ושירותים, ואילו כלים מוניטריים מסייעים בעיקר במשבר שקשור בביקוש. הם יעזרו להגביל נזקים אך לא יספקו מרפא לכלכלה
הבנק החליט לקנות אגרות חוב בשווי 120 מיליארד אירו (בנוסף לאג"ח ב־20 מיליארד אירו שהוא רוכש מדי חודש), לטובת סיוע לכלכלה, בעיקר במתן הלוואות. הוא הודיע גם על הלוואות ארוכות־טווח זולות לבנקים, והסרת כמה מגבלות מוניטריות כדי לעזור לנזילותם וליכולתם להמשיך להלוות כספים. הריביות לא נחתכו, כי לדעת מומחים הן גם כך נמוכות וקיצוץ בהן לא יעזור להיאבק במיתון.
כששוק המניות קרס שוב אחרי הודעת הבנק, הסכימו כלכלנים רבים עם הודעת הנשיאה, לפיה הזרמות כספים לבדן לא יעצרו את המיתון שגורמת המגפה. "הצעדים הללו אינם יותר מריכוך לנפילה הכלכלית", אמר אנדרו קנינגהאם, כלכלן ראשי לענייני אירופה בקפיטל אקונומיקס, לסוכנות הידיעות אסושיאייטד פרס. "למדיניות מוניטרית אין הכוח לעצור נפילה גדולה, ובניגוד לארה"ב או לסין, גם לא ההיקף כדי לסייע בהתאוששות לאחר מכן", אמר. כלכלנים אחרים מסכימים עימו. לדבריהם, המשבר פוגע בעיקר באספקה ובשירותים, ואילו כלים מוניטריים מסייעים בעיקר במשבר שקשור בביקוש. לכן, הכספים שיקצו הממשלות המקומיות למאבק במיתון, יעזרו בעיקר בהגבלת נזקים, במקום להוות מרפא אמיתי לכלכלה. פלסטר למי שנדבק בקורונה.