שוק הנדל"ן אולי במגמת התאוששות, אבל נראה כי ענף הבנייה באילת עומד בפני קריסה. עקב מחסור בעובדי בניין מירדן, שאמונים על העבודות הרטובות באתרי הבנייה, בארגון קבלני הנגב מאיימים כי יפנו לבג"ץ בדרישה לחייב את המדינה לאפשר את הכנסת העובדים הירדנים לישראל וכן לשאת בעלויות הדרושות - אם עד יום שני הקרוב לא ימצא פתרון להכנסתם לארץ.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מאז פרוץ משבר הקורונה אסרה המדינה על הכנסת פועלים ירדנים לישראל. בעקבות ההקלה בהגבלות וחזרת המשק לשגרה, הוסדרה כניסתם של העובדים הירדנים רק לענפי החקלאות והתיירות, ולא ניתן מענה לענף הבנייה.
בארגון מסבירים כי הקבלנים לא יכולים להעסיק עובדים פלסטינים באילת מטעמים ביטחוניים, מה שגורם לכך שפרויקטים באילת נשארים תקועים ללא כוח אדם. כעת, בעיר אשר סובלת מכ-70% אבטלה, חוששים שלמעגל האבטלה יתווספו עוד עשרות עובדים ישראלים מענף הבנייה, שמושפעים מהיעדר העובדים הירדנים.
אלי אביסרור, יו"ר ארגון קבלני הנגב, אמר ל-ynet כי הוא קורא לממשלת ישראל לפעול בבהילות להסדרת הנושא: "מאז המשבר, העובדים לא נכנסים לאילת ויש נזקים כבדים מאוד מכך. המשמעות של אי הכנסת העובדים הללו היא שהעובדים הישראלים בענף ימצאו עצמם ללא עבודה, מה שיגדיל למעשה את שיעור האבטלה בעיר. אתרי הבנייה באילת פשוט סגורים. כל עובד ירדני שנכנס זה אומר פחות אבטלה באילת כי עובד כזה מייצר עבודה לעוד שניים שלושה עובדים ישראלים".
לדבריו, המדינה דורשת מהקבלנים באילת תנאים לא הגיוניים שלא חלו עליהם לפני כן, מכיוון שהעובדים הירדנים לא נחשבו לעובדים זרים ויהיו יכולים לצאת בסוף כל יום עבודה בחזרה לירדן. כיום דורשת המדינה לצורך כניסתם שהקבלנים יממנו להם תקופת בידוד של 14 יום במלונות, ישלמו אגרות כמו לעובדים זרים המגיעות לסכום של כ-25 אלף שקל לעובד לשנה, וכן ישלמו ביטוח מיוחד לעובדים.
"מעמיסים על הקבלנים המון כסף, שבעצם בכל מקום אחר בארץ המדינה מסבסדת. חייבים להביא פתרון כי הקבלנים קורסים. צריך שהמצב יחזור לקדמותו כמו פעם והמדינה צריכה לקחת את האחריות על העלויות האלו", הוסיף אביסרור.
5 צפייה בגלריה
"כל עובד ירדני מייצר עבודה לעוד שניים-שלושה עובדים ישראלים". אלי אביסרור, יו"ר ארגון קבלני הנגב
( צילום: דיאגו מילטברג)
"למה לבתי מלון נותנים עובדים ירדנים ולנו לא?"
לפני משבר הקורונה כ-200 עובדים ירדנים היו מגיעים לעבוד בבנייה בעיר. עוד אז דרשו באילת להגדיל את מספר העובדים הירדנים ל-300, וכעת זוהי דרישתם של הקבלנים, אך הם מוכנים להסתפק גם באישור ל-200 עובדים בשלב זה. לדברי ארגון הקבלנים בנגב, יש בעיר 50-60 אלף מ"ר של בנייה שאי אפשר להשלימה עקב החוסר בעובדים.
מרואן נופי, בעל חברת יזמות ובנייה בע"מ, עובד כיום על שלושה פרויקטים הכוללים יותר מ-160 דירות. "הכל תקוע", הוא מספר ל-ynet. "פיטרנו ישראלים רבים כי את העבודות הרטובות עושים הירדנים ואת כל שאר העבודות מבצעים הישראלים, אבל אם אין את העבודה הבסיסית שבה עובדים הירדנים, אז הכל נתקע ואני צריך לפטר עובדים".
5 צפייה בגלריה
"אם לא נקבל את העובדים עכשיו אז אצטרך לשלוח את כל המשרד הביתה". מרוואן נופי, בעל חברת יזמות ובנייה בע"מ
לדבריו, "אם לא נקבל את העובדים עכשיו, אצטרך לשלוח הביתה את כל המשרד שעוד נשאר, שזה 45 איש. למה לבתי מלון כן נותנים עובדים ירדנים ולנו לא? כמעט 300 דיירים יש לי בפרויקט מחיר למשתכן והם לא יקבלו את הבתים שלהם, נהיה באיחור של כמעט שנה".
נופי מוסיף כי אם המצב לא ישתנה עוד השבוע, הוא ועמיתיו הקבלנים יגישו בג"ץ נגד המדינה בגין אפליה. "שיפטרו גם את עובדי המלון הירדנים או שיתנו גם לנו עובדים. מרגישים שאין לנו קול בממשלה ולכן דורכים עלינו", הבהיר. הקבלנים, כאמור, דורשים תשובה עד יום שני הקרוב, ואם לא יקבלו אותה גם ארגון קבלני הנגב יצטרף לעתירה שיגישו קבלני אילת.
"ישראלים לא מסכימים לעבוד בעבודות כפיים"
דניאל ולדמן, מבעלי חברת נתן ולדמן ובניו חברה לבנייה ופיתוח בע"מ שבונה בעיקר באילת ובערבה, טען בפני ynet כי "מדינת ישראל שכחה את ענף הבנייה באילת". לדבריו, "היום אני מפתח שכונה של מחיר למשתכן באילת, ואין לנו צוות". בחברה הבטיחו למסור את הדירות עד סוף אוגוסט, אך כרגע נראה שאת העבודות הם לא צפויים לסיים בזמן הקרוב.
"יש פה נזקים של מליונים. הדירות ימסרו באיחור והקבלנים יצטרכו לשלם לרוכשים קנסות של עשרות אלפי שקלים. אני עובד כרגע גם על פיתוח חוף קצא"א ובגלל מחסור בכוח אדם אנחנו מדברים על עיכוב של חצי שנה במסירת הפרויקט", הוא מוסיף.
לדבריו, "עם הירדנים היינו מוסרים אותו כבר בתחילת הקיץ לעיר אילת, שמגיעים אליה במיוחד בתקופה הזאת הרבה מאוד תיריים. יש לי קנסות על אי מסירה בזמן בין 1,000 ל-5,000 שקל ליום איחור. זה פשוט יגמור את הענף, חברות רבות פשוט ימחקו מהמפה. מה שיקרה ששוב העשירים יקנו את החברות שיקרסו. הנזק הוא במיליארדים. כולם יפסידו - עד העובד הפשוט".
בתגובה לשאלה מדוע אי אפשר להעסיק עובדים ישראלים בעבודות שמבצעים העובדים הירדנים, אמר ולדמן: "אילת מאז ומתמיד הייתה מקום בעייתי לעובדים מקצועיים וכוח עבודה מוכשר בתחום. רוב העובדים בעיר הם מזדמנים ובגלל הטמפרטורות הגבוהות שמגיעות בקיץ ל-50 מעלות בצל, אף אחד לא מוכן לעבוד בעבודת כפיים. לעובדים אין בעיה לעבוד בבתי מלון אבל לא תחת השמש הקופחת באילת".
לדבריו, "נוצר מצב שבו העובדים שכן מוכנים לעבוד בעבודה הזו דורשים משכורת כפולה, והדבר הוביל לספסרות בעובדים שעוברים ממקום למקום למי שמשלם יותר. אין שום עובד ישראלי שרוצה לעבוד בעבודה הזאת, אני במתחם קצא"א לא מצאתי אף עובד ישראלי שרוצה לעבוד, למרות שהמשכורת גבוהה. זה כדור שלג שגדל וככל שיגדל ויעבור זמן הנזק יהיה גרוע ביותר".
מעבר לכך מסביר ולדמן כי "העובדים הירדנים משמעותיים ביותר, הם הוכשרו למעלה מ-20 שנה אצלנו. הם חרוצים ומקצועיים והם רגילים לעבוד בשמש של אילת, הם באים מעקבה והם רוצים לעבוד. בירדן המצב ההומניטרי נוראי והם מגיעים שם לפת לחם. עובדים מספרים לי שהם במצב כלכלי ממש גרוע".
רשות האוכלוסין: שר הפנים תומך בהחזרת העובדים הירדנים
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי "קיימת מכסה של 300 עובדים ירדנים, הנפרדת ממכסת ענף המלונאות. מדובר במכסה כללית שלא נקבעה לענף מסוים. בפועל, מכסה זו הוקצתה למעסיקים בתחומים שונים כגון תעשייה, שירותים ובניין. שר הפנים תומך בהחזרתם של העובדים הירדנים לעיר אילת ובכפוף להשלמת ההסדרים הנדרשים של משרדי הממשלה האמונים ואל מול הרשויות בירדן, והרשות ערוכה לביצוע ויישום".
מעיריית אילת נמסר כי "על מנת לתת מענה לענף הבנייה כמו לענף התיירות, יש כוונה לקלוט 300 עובדי תשתיות מעקבה. הנושא נמצא בטיפול מול משרדי הפנים, העבודה והאוצר. כמענה לצמצום אחוז האבטלה קיימה העירייה שלושה ירידי תעסוקה, אליהם הגיעו מאות בודדות ורוב המשרות נותרו פנויות, גם בענף התיירות וגם משרות אחרות".
ממשרד האוצר נמסר כי "העיר אילת סובלת משיעורי אבטלה גבוהים כך שכ-10,000 מתושבי העיר מחפשים עבודה בימים אלה. אנו סבורים כי בשעת המשבר יש לעשות כל מאמץ ולהעסיק עובדים ישראלים. לשם כך, המדינה נותנת מענקי עידוד תעסוקה, משקיעה בהכשרות מקצועיות ועוד. אנו בטוחים שככל שהקבלנים ישלמו שכר ראוי ויקפידו על תנאי העסקה נאותים יוכלו גם משרות אלה לספק פרנסה לתושבי אילת".
