הפחתת שכר הבכירים במגזר הציבורי תגיע ביום ראשון לממשלה. זה יקרה רגע לפני ההכרזה הצפויה על הבחירות והפיכת הממשלה לממשלת מעבר, שלא תוכל להעביר החלטה בנושא. בשלב זה החקיקה שהוכרזה על ידי האוצר להקפאה כללית של השכר הממוצע במשק שמשמעותה חיסכון של מיליארדים לא תעלה אפילו לדיון.
חברי הממשלה יצטרכו להכריע בין שתי חלופות לקיצוץ שכר הבכירים: ההצעה של שר האוצר ישראל כץ וההצעה שהגיש במפתיע שר ההשכלה הגבוהה והמים, זאב אלקין.
לפי ההצעה של כץ, יש להפחית 10% משכר השרים, חברי הכנסת, נשיא המדינה, מבקר המדינה, נגיד בנק ישראל, הרבנים הראשיים, השופטים ועוד בעלי תפקידים בכירים במגזר הציבורי. אלקין מנגד מציע להפחית 10% מהשכר לאלפי עובדי המדינה שמשתכרים מעל 40 אלף שקל בחודש ולא להסתפק ברשימה המצומצמת, כדבריו, שהציג שר האוצר. לדבריו, יש להפחית את השכר גם לאלה שאינם בעלי התפקידים הבכירים ביותר, ששכרם גבוה משכר חברי הכנסת, העומד כיום על מעל ל-45 אלף שקל ברוטו בחודש.
השר כץ מתנגד בתקיפות להצעת אלקין. החשש במשרד האוצר הוא שההסתדרות תמנע בכלל הורדת שכר במקרה כזה ותגן על עובדי המדינה הבכירים.
אלקין הסתייג ממש ברגע האחרון, כטענת משרד האוצר, בוועדת השרים לחקיקה, מהצעת שר האוצר. במקום חיסכון של 70 מיליון שקל בשנה, לפי הצעת שר האוצר, היה נוצר כך, לדברי אלקין בשיחה עם ynet, חיסכון שנתי של 700 מיליון שקל.
כבר לפני כשבעה שבועות הפיץ משרד האוצר את תזכיר החוק להפחתת שכר נושאי משרה להערות הציבור, בהתאם ליוזמת השר כץ והחלטת הממשלה. החוק הציע כי תתבצע הפחתה למשך 15 חודשים (במסגרת הוראת שעה מאוקטובר 2020 ועד דצמבר 2021) בשיעור של 10% בשכרם של נושאי משרה המוזכרים בחוק המוצע. זאת בשל משבר הקורונה והמצב הכלכלי שנוצר בעקבותיו, ועל מנת להשתתף בנטל הכלכלי המוטל על כלל הציבור בישראל. שווי ההפחתה לשנה מוערך כאמור ב-70 מיליון שקל.
על פי תזכיר החוק, ההפחתה צפויה לחול, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, על נשיא המדינה, ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, שרים, סגני שרים, שופטים, דיינים, מבקר המדינה, נגיד בנק ישראל ומשנהו, ראשי רשויות וסגניהם ורבני ערים. ההפחתה צפויה לחול על כ-1,000 נושאי משרה.
ההערכה היא שהצעת שר האוצר תתקבל, כדי למנוע איומים של ההסתדרות, שיבוש מהלך החיים בעיצומים במגזר הציבורי וגם את אי אישור ההצעה בכלל לפני שיוכרזו בחירות.
יצוין, כי בשל משבר הקורונה, בשנה זו הייתה צפויה עלייה חדה בגובה השכר הממוצע במשק, לכן כבר אישרה הכנסת בשבוע שעבר הצעת חוק בהוראת שעה, שלא יבוצע כלל עדכון של השכר לנושאי משרה ב-1 בינואר, עדכון שחברי הכנסת היו מרוויחים ממנו העלאת שכר של כ-6,000 שקל בחודש.
הקפאת השכר הממוצע תקועה
בפני הממשלה לא תובא ביום ראשון הצעה חשובה שתמנע עליית מחירים ואת העלאת שכר המינימום במשק, בשל התנגדות לפי שעה של משרד המשפטים להעלות את ההצעה בנוסח שהוצע.
משרד האוצר פרסם לפני שבועיים להערות הציבור תזכיר חוק חדש, המורה על הקפאת השכר הממוצע במשק לאור עלייתו הדרמטית עקב משבר הקורונה. העלייה הלא טבעית, נובעת עקב הירידה במספר העובדים הפעילים ומהעובדה כי מרבית העובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בתקופת הקורונה הם בעלי שכר נמוך.
עדכון השכר הממוצע במשק בתקופה זו עלול ליצור עיוותים ועלויות תקציביות בהיקף של מיליארדי שקלים שיקשו על המשק להשתקם ממשבר הקורונה. החוק מציע להקפיא את העדכונים המהותיים האמורים להתרחש עם פרסום השכר הממוצע במשק על ידי המוסד לביטוח לאומי בחודש ינואר 2021, ביניהם עדכון שכר המינימום, הפרשות לביטוח הלאומי, פגיעה בעסקים הקטנים ועליה ביוקר המחייה, בעקבות מספר תעריפים המוצמדים לשכר הממוצע, כמו תעריף מיסי הארנונה ותעריף החשמל.
בנוסף, תזכיר החוק בא למנוע מצב בו האוכלוסייה שאינה מושפעת מעליית השכר הממוצע במשק לא רק שלא תהנה מעלייתו אלא תפגע מירידת כוח הקנייה.
כמו כן מציין תזכיר החוק כי עם חזרת העובדים שיצאו לחל"ת או פוטרו לעבודה קיים צפי שהשכר הממוצע יירד באופן חד, אם לא יוקפא בשנת 2021. זעזועים כאלה גרועים למשק ולכן החוק נועד למונעם.
