צפו בריאיון עם נשיא להב באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
"להיכנס לגל שני של קורונה בלי דמי אבטלה לעצמאים? השתגענו?". כך אומר היום (ה') לאולפן ynet עו"ד רועי כהן, נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל (להב), על רקע הפלת החוק להענקת דמי אבטלה לעצמאים.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ציבור העצמאים בישראל שוב קיבל אתמול תזכורת כואבת שהפוליטיקאים לא ממש סופרים אותו, לאחר שחברי הקואליציה מהליכוד וכחול לבן הצביעו יחד נגד הצעת חוק להעניק דמי אבטלה לעצמאים. זאת למרות שרבים מהם נפגעו באופן קשה כתוצאה מהקורונה וחרף הבטחות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשי כחול לבן להסדיר את הנושא.
"הייתי מצפה מראש הממשלה וראש הממשלה החליפי לעלות בכנסת ולהגיד לאותם חצי מיליון עצמאים מה האלטרנטיבה", אומר כהן. "לא הגיוני שהם מתנגדים בגלל שזאת הצעה שהעלתה האופוזיציה. אגב, דיברתי עם יאיר לפיד, והוא אמר לי שבסופו של דבר הם באופוזיציה רצו להניע אותם לפעולה, כדי שהממשלה תיקח אחריות על ציבור העצמאים.
"ראש הממשלה היה צריך להגיד - חברים, אני לוקח אחריות, סגרתי לכם את העסק אז אני אתן לכם דמי אבטלה. יש מדינות כמו גרמניה, אוסטרליה, ניו-זילנד, ספרד, שוודיה, אירלנד, צרפת, פינלנד שבהן נותנים דמי אבטלה לעצמאים - אז מה הם טועים? יש המלצה ארגון ה-OECD לתת דמי אבטלה לעצמאים, גם הם טועים? מה קורה כאן?".
ראש הממשלה הבטיח לך באופן אישי שהוא יסדיר את זה.
"נכון", אומר כהן. "ב-3 במאי הייתה פגישה של שלוש שעות, ראש הממשלה לא קם אפילו לדקה אחת מהכיסא, שמע, הקשיב, סיכם את הישיבה ואמר לי - רועי, יהיו דמי אבטלה לעצמאים בחוק ההסדרים הקרוב. יש לנו הזדמנות היסטורית להסדיר זאת אחד ולתמיד וכך נעשה. לא רק שלא הונח החוק, אין גם הצעת חוק, אין שום דבר אופרטיבי".
שר האוצר לשעבר משה כחלון אמר בנושא זה שאחת הבעיות עם קידום החוק הייתה הפיקוח מצד רשות המיסים. הרשות טענה מצדה שאי-אפשר יהיה לפקח על העצמאים ולוודא שאלה לא יוצאים ל"חופשה" באמצע השנה על חשבון המדינה. כהן אומר בתגובה כי "כל הזמן העצמאים מצטיירים כרמאים. מספיק עם זה. אם יש רמאים, אז יטפלו בהם. זה קומץ קטן.
"איזו סיבה לאדם שיש לו עסק מצליח לבוא ולסגור את תיק מס הכנסה ותיק מע"מ ולקבל 40% ממה שהרוויח לפני כן? אין סיבה. העולם השתנה. כל העולם רואה שמספר הפרילנסרים והעצמאים הולך וגדל, כל המדינות נותנות דמי אבטלה. יש פתרונות לדברים שאמרת. נתנו את כל הפתרונות".
"נפעיל לחץ ציבורי, המדינה תיקח אחריות"
בנוגע לעלות של המהלך, אומר כהן כי "הסכום יהיה בסדר גודל של חצי מיליארד שקל בשנה. בסופו של דבר הכסף מגיע גם מעודפי גבייה בביטוח הלאומי, חלק מאוצר המדינה וחלק מתשלום העצמאים של 0.25%".
בשלב זה אתם כבר יודעים שזה לא יהיה בחוק ההסדרים?
"יהיה. חד-משמעית יהיה", קובע כהן. "אין דבר כזה שלא יהיה. אם לא יהיה אנשים פה ייצאו לרחובות. קודם כל קיבלנו הבטחה, ואם לא יכבדו אותה אנחנו נפעיל לחץ ציבורי כזה גדול שיגרום לכך שהמדינה תיקח אחריות.
"יש לי ביטוח לאומי, אני משלם 17% מהשכר שלי לביטוח לאומי, אז מה, אנחנו העצמאים אזרחים סוג ב'? אני לא מבין את הגישה הזאת שיש לנו רק חובות ואין זכויות. זה ישתנה, וצר לי שראש הממשלה לא ניצל את ההזדמנות לקחת אחריות".
גם כחלון לא העביר את זה.
"כי לא הייתה קורונה. כל הזמן אמרתי להם שברגע שיהיה משבר כמו מלחמה, נהיה חייבים מנגנון כדי לתת דמי אבטלה. עכשיו אחרי המשבר כל הקשת הפוליטית תומכת בזה".
מה עם השר החדש?
"ישראל כץ עדיין שומר על פקידי האוצר שאומרים שיש חלופות אחרות. אבל אין. מצאו עצמם חצי מיליון עצמאים בלי מענה. לכן אני מקווה שכץ יבין שיש פתרון עם עלות נמוכה. אני מבקש אותו דבר כמו השכירים, אותן הפרשות, לכן אין שום סיבה להתנגד לזה - זו השוואת זכויות. לא יכול להיות שאנשים ימשיכו להרגיש שהמדינה מפקירה אותם".
"40% אבטלה במגזר העסקי"
במקביל למצבם הקשה של ציבור העצמאים בישראל, האבטלה ממשיכה להכות, כידוע, גם בשכירי המגזר העסקי. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר אמר לאולפן ynet כי "אנחנו נמצאים באבטלה חסרת תקדים".
"האבטלה מתפשטת": נשיא איגוד לשכות המסחר באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
לדבריו, נתוני האבטלה שמשתמשים בהם עד כה, שבין כה לא מדויקים, לא נותנים לציבור את התמונה המלאה: "אין פה אבטלה של 18% או 26%, אלא של 40% מהמגזר העסקי הפרטי, שכן האבטלה כולה באה מאותו המגזר. כשאנחנו מציגים את נתוני האבטלה בהתייחסות לכל העובדים במדינה אנחנו מטעים את הציבור, משום שיש פה סקטור אחד בלבד שסופג את המכה - המגזר העסקי הפרטי הוא זה שממנו מגיעה האבטלה, בממדים שקשה לתאר אותם".
לין שלח מכתב לראש הממשלה עם הנתונים הנכונים, לפי טענתו. "אם לא נבין, לא נוכל לפעול. מדובר במצב שאפילו אם נחזיר את כל המגזר העסקי לרמת הפעילות הכוללת של טרום-הקורונה, אנחנו מייצרים מוצרים חדשים בהיקף של 200 אלף איש. למה? כי הרבה מאוד עסקים למדו במהלך התקופה הזו שהם יכולים להגיע לאותה רמת פעילות עסקית בכוח אדם מצומצם, ויהיה להם קשה לקבל כוח אדם נוסף כשזה יוצר עלויות נוספות בתקופה שהם נאבקים".
איך פותרים את זה?
"זה מה שאני מתכוון להציע. עלינו להבין ש-200 אלף מובטלים חדשים בצורה מבנית לעומת מה שהיה קודם, זה יוצר בעיה חמורה מאוד, אבל הזדמנות מאוד נדירה למשק הישראלי. לכן, אנחנו צריכים לבנות תוכנית במספר שלבים.
"הדבר הראשון - לתעל את כוח הקנייה שקיים בישראל לשוק המקומי. אתה לא מייצר מקומות עבודה בכך שהעברת מענקים לעסקים. כדי לייצר מקומות עבודה אתה צריך כוח קנייה. אנחנו היום מתעלים באופן מלאכותי את כוח הקנייה שקיים בישראל - 214 מיליארד דולר בצריכה הפרטית - מתעלים את זה לחוץ לארץ, לספקים מחו"ל. למה? כי אנחנו אומרים לציבור שכשהוא קונה חולצה בארץ הוא משלם 17% נוספים, בעוד שביבוא האישי מחו"ל הוא פטור ממס. אז למה שיקנו את אותה חולצה כאן?".
ומה לגבי התייעלות שלכם, שהרי הקניות מחו"ל לא ייפסקו.
"אני אומר שצריך להתמודד עם זה. יבוא מחו"ל התקיים וימשיך להתפתח. אבל אתה לא יכול להפלות את המגזר העסקי בארץ לרעה בתחרות עם היבוא מחו"ל, בתקופה שבה ירד כוח הקנייה בישראל כתוצאה מהאבטלה. ומה אנחנו עושים? ממשיכים את האפליה נגד המגזר העסקי שלנו. צריך לתת תשובה למקומות שבהם חסרים עובדים, למשל 10,000 נהגי משאיות, צריכה להיות עבודת הכשרה מסיבית כלל-לאומית במקומות שחסרים עובדים, וצריך לדעת לייצר מקומות עבודה חדשים והשקעות חדשות".
