חוק הפחתת שכר הבכירים לא יוצא בינתיים אל הפועל ולא ברור מתי יחוקק בכנסת. ל-ynet נודע, כי נסיונותיו של שר האוצר, ישראל כץ, להביא את הפחתת השכר לשרים, חברי הכנסת, השופטים ובכירים אחרים, מעוכבים בשל החרפת העימות בין כחול לבן לליכוד, שמונע גם ממשרד האוצר את הבאת תקציב 2020 לאישור ומינוי החשב הכללי.
הממשלה הייתה אמורה לאשר ב-25 באוקטובר את הפחתות השכר לכל הנבחרים ולבכירי המגזר הציבורי. על פי תזכיר החוק, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, הרשימה כוללת את נשיא המדינה, ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, שרים, סגני שרים, שופטים, דיינים, מבקר המדינה, נגיד בנק ישראל ומשנהו, ראשי רשויות וסגניהם ורבני ערים.
2 צפייה בגלריה
חוק הפחתת שכר הבכירים לא יוצא בינתיים אל הפועל. מליאת הכנסת בטקס הזיכרון ליצחק רבין
(צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת )
אלא שבשל מניעת מינויים שכחול לבן רוצה בהם על ידי הליכוד, כמו מינוי מנכ"ל למשרד המשפטים, שיהיה בוועדה הבוחרת את פרקליט המדינה, הטילה כחול לבן וטו על כל פעילות החקיקה של משרד האוצר.
המצב שנוצר הוא שבמשרד האוצר לא מכהן מזה חמישה ימים חשב כללי ולא ניתן להוציא אפילו שקל מקופת המדינה, שכן אין מי שיאשר את ההוצאה. כמו כן, לא מתאפשר להביא את תקציב 2020 לאישור הממשלה והזמן מתחיל לדחוק, שכן בעוד כחודש וחצי, עד ה-23 בדצמבר, חייבת הכנסת לאשר את התקציב בקריאה שלישית, אחרת הממשלה תיפול ויוכרזו בחירות.
כעת נוספה לאלה גם ההתנגדות להביא את אישור הפחתת שכר הבכירים לממשלה ולאחר מכן לאישור הכנסת, כאשר העניין החמור ביותר הוא שבמקביל לא מובאת לממשלה הצעת האוצר למנוע ב-1 בינואר את העלאת שכר השרים וחברי הכנסת באלפי שקלים, על פי המנגנון האוטומטי.
משרד האוצר הפיץ כבר ב-15 באוקטובר את תזכיר החוק להפחתת שכר נושאי משרה להערות הציבור, בהתאם ליוזמת שר האוצר כץ והחלטת הממשלה. החוק מציע כי תתבצע הפחתה בשכרם של כל נושאי משרה המוזכרים בחוק המוצע. ההפחתה צפויה לחול על כ-1,000 נושאי משרה ותחסוך כ-70 מיליון שקל בשנה.
על רקע משבר הקורונה והמצב הכלכלי שנוצר בעקבותיו, ועל מנת להשתתף בנטל הכלכלי המוטל על כלל הציבור בישראל, הוחלט לבצע את ההפחתה בשיעור של 10% בשכרם של נושאי משרה מעל לשכר של כ-40 אלף שקל. זאת, במסגרת הוראת שעה עד לסוף שנת 2021.
כמו כן, בעקבות משבר הקורונה, בשנה זו צפויה עלייה חדה בגובה השכר הממוצע במשק, לכן מוצע בתזכיר החוק כי לא יבוצע כלל עדכון של השכר לנושאי משרה.
הפחתת השכר שעליה הודיע השר כבר בספטמבר אמורה הייתה להיכנס לתוקפה כבר למשכרת חודש נובמבר וספק אם תיעשה כעת רטרואקטיבית, על פי התכנון, מחודש אוקטובר ובסך הכל ל-15 חודשים.
כץ אמר בעת הצגת הצעת החוק, כי "עם כניסתי לתפקיד שר האוצר החלטתי על קיצוץ 10% משכרי. מתוך דוגמה אישית יזמתי להחיל את הפחתת השכר גם על נושאי משרה נוספים ובהם שרים וסגני שרים, חברי הכנסת, שופטים ודיינים ועוד. בנוסף, יזמתי תיקון לפיו לא יבוצע עדכון השכר לנושאי משרה האלה בשנת 2021. אנו נמצאים בתקופה קשה ונדרשים לסולידריות וערבות הדדית. אני מברך את כל מי שהצטרף ליוזמה וקיצץ בשכרו ואת חברי הממשלה שתמכו פה אחד בהחלטת הממשלה. הדוגמה האישית שלנו כנבחרי ציבור חשובה תמיד ובמיוחד בעת הזו".
בתגובה נמסר היום מכחול לבן: "מרוב ספינים בליכוד שכחו שכחול לבן היא זו שיזמה את הליך קיצוץ שכר הבכירים, וחבריה תורמים משכרם בכל חודש כבר מעל חצי שנה. כמובן שנצביע בעד קיצוץ שכר הבכירים בממשלה. אין צורך להטעות את הציבור. זה יקרה ביום בו הליכוד יאשר תשתית לימודים ראויה לאינטרנט בפריפריה ועוד עשרות רפורמות וחוקים שתקועים על ידי הליכוד כבר חודשים. מוטב שהליכוד יעשה את הדבר הנכון למען אזרחי ישראל ולא למען עצמו".
בתוך כך, שר הביטחון לשעבר ויו"ר ימינה נפתלי בנט, העביר לחשבות הכנסת בקשה לוויתור על העלאת המשכורת המתוכננת (של אלפי שקלים לחודש) לח"כים החל מחודש ינואר הקרוב. על פי תחשיב שערך, מדובר בוויתור מוערך של כ-72 אלף שקל בשנה. "במדינת ישראל עסקים קרסו", כתב. "רבים איבדו את מקום עבודתם ומתקשים להביא לחם הביתה. כשהעם שלי סובל, אין זה ראוי להעלות שכר לשרים וח"כים".
