מצב החירום והמשבר הכלכלי הנובע ממנו, שכולנו חווים בימים אלו, מביא מעסיקים רבים לנקוט אמצעי חיסכון. לצד הוצאת עובדים לחל"ת - אם במצוות תקנות החירום, ואם בשל ירידה בנפח העבודה - מבקשים רבים מהם לבצע הפחתות שכר וביטול הטבות לעובדים.
מלבד הפחתות שכר - תשלום מופחת על אותה עבודה - ניתן לבצע שינוי משולב של ההעסקה והתמורה, ולצמצם גם את היקף המשרה, למשל מעבר לעבודה מהבית בהיקף מצומצם ובשכר מופחת. גם אם אתם עובדים כרגיל ושכרכם נשאר כשהיה, ייתכן שהמעסיק יפחית בשכרכם בהמשך לאור הקושי בו הוא מצוי.
מה מותר ומה אסור בהפחתות שכר? עו"ד איתמר נצר, מומחה בדיני עבודה ושותף במשרד אריאל שמר ושות', משיב.
המעסיק החליט להפחית משכרו של עובד. הוא יכול בכלל לעשות זאת? מהם התנאים לכך?
כפי שעובד לא יכול לקבוע שמגיעה לו העלאה, המעסיק לא יכול להודיע לו שהחליט לקצץ בשכרו. ראשית יש לערוך לו שימוע ולהקשיב היטב לטענותיו
המעסיק חייב את הסכמת העובד. יש ביניהם חוזה. כפי שעובד לא יכול לקבוע שמגיעה לו העלאה ושהמעסיק חייב לתת לו אותה, גם המעסיק לא יכול להודיע לעובד כי החליט לשנות את חוזה העבודה ביניהם ולקצץ בשכרו. לדברי עו"ד איתמר נצר, "הדרך הנכונה היא לערוך לעובד שימוע, ולהבהיר שיש לו שתי אפשרויות ריאליות - או להסכים להפחתת השכר (או שלילת הטבות, צמצום משרה וכו'), או להתנגד ואז להיות מפוטר. מובן שבטרם יגיע המעסיק להחלטה, עליו להקשיב בשימוע לטענותיו ורעיונותיו של העובד".
יש גבול להורדה בשכר?
יש מקרים בהם לא ניתן להפחית את שכרו של העובד, אפילו אם העובד מסכים לכך, או שנדרשים תנאים נוספים מעבר להסכמתו:
1. פגיעה בזכויות מגן מכוח החוק וצווי הרחבה כלליים - לא ניתן להפחית שכר אל מתחת לשכר מינימום. לא ניתן לשלול ממנו זכויות הקבועות בצווי הרחבה, כמו הפרשות לקרן פנסיה. גם אם עובד יסכים לקבל שכר נמוך משכר המינימום או להפסקת ההפרשות לפנסיה, אין להסכמתו תוקף.
2. פגיעה בזכויות מכוח הסכם קיבוצי - אם תנאי העובד מעוגנים בהסכם קיבוצי (למשל גובה השכר או איסור שינוי תנאי עבודה), לא ניתן להפחית שכר ללא מו"מ והסכמה עם ארגון העובדים היציג. במקרה כזה, עובד ששכרו הופחת יכול להתפטר מעבודתו בשל הרעת תנאים מוחשית, בזכאות לפיצויי פיטורים.
3. היוועצות עם ארגון העובדים - כשיש בחברה יחסים קיבוציים - גם אם אין הסכם קיבוצי, או כזה המונע הפחתות שכר - לפני הליך של הפחתת שכר רוחבית, יש לבצע הליך של היוועצות עם ארגון העובדים. אין צורך לבצע היוועצות בעת הפחתות שכר נקודתיות על בסיס אישי. ההיוועצות היא בנוסף לקבלת הסכמת העובד ולא במקומה.
מה לגבי עובדות בהריון או בטיפולי פוריות?
כאשר העובדים (ולרוב העובדות) מוגנים מפני פיטורים והפחתות שכר בשל הריון, לידה או טיפולי פוריות, יש לפנות לממונה על עבודת נשים במשרד העבודה כדי לקבל היתר להפחתה - גם אם העובדת הסכימה לה. אם העובדת מתנגדת להפחתה, אבל הממונה מאשרת אותה, העובדת יכולה להתפטר בדין מפוטרת על רקע הרעת תנאים. כעת, בימי הקורונה, המעסיק ייאלץ להפחית שכר (לאחר שימוע), לפנות למשרד העבודה, ולגלות רק בדיעבד אם הפחתת השכר אושרה אם לא.
אני במילואים בפיקוד העורף לאור המשבר, והמעסיק רוצה לקצץ לי שכר, כמו ליתר העובדים. אין לי הגנה כלשהי כמילואימניק?
אם עובד נמצא בשירות מילואים של יומיים ומעלה, לא ניתן לפטרו בימי המילואים וב־30 הימים לאחר מכן ללא אישור ועדת התעסוקה של משרד הביטחון. מעסיק יכול לבקש את הסכמת העובד, שנמצא במילואים או חזר מהשירות, להפחית בשכרו או לצאת לחל"ת (בתום המילואים). בהיעדר הסכמתו, ניתן לפטר אותו לאחר שימוע, ולפנות לוועדת התעסוקה מיידית, בבקשת היתר רטרואקטיבי לפיטורים.
מתי ולמי אסור להוריד שכר?
חוק דמי מחלה אוסר לפטר עובד המצוי בימי מחלה כל עוד יש לו ימי מחלה צבורים, אך לא מונע הפחתת שכר לעובד כזה. נצר: "המלצתנו היא שגם בהפחתת שכר רוחבית, המעסיק ידאג שהפחתת השכר לעובד החולה תיכנס לתוקף אחרי מחלתו. אם אין לו ברירה, ניתן לקחת סיכון משפטי ולהפחית בעת מחלה. בכל מקרה, בתקופת המחלה עדיף להימנע מהפחתת שכר על בסיס אישי, ולבצע אותה רק על בסיס רוחבי".
המעסיק טוען שמצבו הורע בשל הקורונה, ושהוא יוריד לי את הזכאות לקרן השתלמות. זה חוקי?
נצר: "כל המידע האמור נכון לא רק להפחתות שכר - אלא לכל פגיעה או שינוי בתנאי העבודה. אם מעסיק רוצה להפסיק לשלם לקרן השתלמות, יש לבדוק האם הזכות לקרן נובעת מהסכם עבודה אישי או קיבוצי? האם קיים ארגון עובדים יציג שיש להיוועץ בו? האם עובד/ת מוגנים מפיטורים או הרעת תנאים מכוח חוק עבודת נשים, חוק חיילים משוחררים, חוק דמי מחלה? כל שינוי מוחשי לרעה שמעסיק רוצה לבצע בשכר ותנאי העבודה, צריך לעבור בחינה לפי הנתונים של אותו מקרה".
אם נדרשתי להחזיר את הרכב למעסיק בגלל הוצאתי לחל"ת - מגיע לי פיצוי?
רשות המיסים פרסמה היום הנחיות מיוחדות בעניין חיוב שווי שימוש ברכב לעובדים שיצאו לחל"ת המאפשרות זקיפת שווי שימוש יחסי לעובדים אשר הוצאו לחל"ת והחזירו את הרכב למעסיק.
ככלל, מעסיק שהעמיד לרשות העובד רכב צמוד, נדרש לזקוף לעובד הכנסה בהתאם לשווי שנקבע בתקנות מס הכנסה. על כן, מעסיק שהעמיד לרשות עובד רכב צמוד נדרש לחייב את שכרו של העובד בשווי השימוש על פי התקנות, גם כאשר הרכב היה ברשות העובד רק בחלק מהחודש הרי שיש לזקוף שווי רכב מלא. החריג לכלל זה, הוא מצב שבו לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד במהלך חודש קלנדרי מלא, כלומר בעת תחילת עבודה או סיומה (כגון: פיטורין), במצב זה ייזקף שווי רכב באופן יחסי לימי ההעסקה במהלך החודש.
על פי ההנחיות החדשות, הוחלט להקל ולקבוע כי עובד שיצא לחל"ת בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, ובאותו מועד או לאחריו החזיר את הרכב שהוצמד לו למעסיק, ייזקף לו שווי שימוש ברכב באופן יחסי לימים בחודש בהם הרכב היה ברשותו. זאת במקום זקיפת שווי שימוש לחודש מלא כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה. שווי שימוש יחסי יחושב גם בעת חזרתו של עובד מחל"ת, במידה וקיבל רכב מהמעסיק במהלך החודש.
תומר הדר השתתף בהכנת הכתבה