ברקע נתוני האבטלה והמצב הכלכלי במשק אמר הבוקר (ראשון) לאולפן ynet הכלכלן שלמה מעוז כי "דמי אבטלה בתקופת משבר שלא היה כמותו מאה שנה הם סבירים, אבל יש תחושה שהם ניתנים יותר מדי בקלות. הייתי עובר לשיטה אחרת, שבה הייתי אומר לציבור שכל חודש דמי האבטלה מופחתים, כדי שייווצר לחץ מסוים לצאת ולחפש עבודה. גם היום, כשיש 600-700 אלף מובטלים, יש מקומות עבודה. אנשים צריכים להתגמש ולחפש עבודה".
"כשנותנים דמי אבטלה לתקופה ארוכה, וזה נותן כוח קנייה לציבור, בייחוד לצעירים שלא מבינים שלאורך שנים הם נפגעים מכך שהם לא עובדים, זו בעיה קשה. הם צריכים להתארגן לחיים האמיתיים בשנה הבאה. צעירים רבים אומרים, למה לי לעבוד? אני מרוויח ועושה מהצד, והם לא עובדים. אבל זה יפגע להם בפנסיה, בהכשרה בעתיד, בהכל".
לדברי מעוז, "כבר שמונה חודשים שבממשלה רק מדברים. יש 700 מיליון שקל ויותר להכשרה מקצועית, ולא מבצעים את ההכשרה המקצועית כי שר האוצר רוצה שזה יהיה אצלו במשרד - למרות שזה לא התפקיד של משרד האוצר אלא התפקיד של משרד התעשייה".
מעוז הוסיף כי "אנשים צריכים להתאים את עצמם לתקופה החדשה. המהפך שהקורונה הביאה, העבודה מרחוק, ישאר איתנו גם אחרי שהנגיף יעבור. אי פריסת הפס הרחב כדי שאנשים יוכלו לעבוד מהבית זו שגיאה חמורה שתפגע ביעילות ובפריון של המשק לאורך שנים".
פרופ' דן בן דוד, כלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, שהתראיין גם הוא לאולפן ynet, התייחס להקפאת חוק ההסדרים בשל היעדר התקציב ואמר כי "לצערי הרפורמות שאנו באמת זקוקים להן כלל לא נמצאות בחוק ההסדרים. זו מן שיטת טלאים כזו שאנו עוסקים בה שנה אחרי שנה. אפילו בשנים שהדברים עובדים כביכול בצורה תקינה, אנחנו לא עוסקים בעיקר, וזו הבעיה המרכזית.
"יש כאן בעיות שהוסתרו במשך עשורים שלמים כי המצב הכלכלי נראה יחסית טוב. הכל צף עכשיו אבל זו גם ההזדמנות לטפל בבעיות מן השורש. למה המצב בשוק העבודה כפי שהוא? כי יש כאן בעיה של השכלה שהיא ברמה של עולם שלישי, שניתנת כבר הרבה מאוד שנים להרבה מאוד אנשים. צריך לשדרג אותה - כך שיותר אנשים יוכלו למצוא עבודה ברמה אחרת.
"ולמה מערכת החינוך במצב הזה? תשעה חודשים לא התארגנו לפתיחת שנת הלימודים, ואז הם מספקים חינוך ברמה של עולם שלישי. אלה דברים שאף אחד לא מטפל בהם. לא בחוק ההסדרים הזה ולא בקודמים".
בן דוד מביא הצעה משלו לטיפול במשבר. לדבריו, "כנראה שלא הולך להיות לנו חיסון בחצי שנה הקרובה בצורה מקיפה, אז ישראל יכולה לעשות מה שמדינות אי אחרות עשו, כמו ניו זילנד וטאיוואן. אנחנו למעשה אי, לא אי רשמי, אבל אי מבחינת פעילות המשק. יש לנו שליטה מלאה על הגבולות, מדינה בגודל של עיר, אנחנו יכולים למעשה להיפטר מהנגיף הזה בתוך המדינה, לשלוט על הגבולות ואז לפתוח את הכל כמו שצריך, ואז גם אפשר להפעיל כאן מדיניות נורמלית. זה יעלה הרבה פחות כסף מכל הנזקים שעכשיו יש לנו כאן. לסגור את ההוא, לתת כסף לזה - ככה לא עובדים. צריך לחשוב על הדברים אחרת לגמרי".