כמה כסף איבדו צרכנים בגל הראשון של משבר הקורונה? זה מה שביקשה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן לאמוד, באמצעות סקר שערכה בקרב 5,515 משתתפים, שנבחרו כחתך מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הסקר נערך במהלך יוני, כשמאז, נצבר נזק כספי נוסף. לעומת זאת, ניתן להניח שחלק מהסכומים שאבדו - הוחזרו, אך צרכנים לעיתים קרובות נאלצו להילחם עבור ההחזר הזה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
3 צפייה בגלריה
כ-44% ממשתפי הסקר השיבו שנגרם להם נזק כספי מעסקה בשל משבר הקורונה
(צילום: shutterstock)
בעת הפצת הסקר משתתפים נשאלו את השאלה "האם נגרמו לך הפסדים כספיים כתוצאה מעסקאות צרכניות שערכת בשל משבר הקורונה?" - הכוונה להפסד כספי שנובע מעסקה שנערכה בתור צרכן מול עסק מסוים. רק מי שענה כן המשיך לענות על השאלות שפירטו את הנזק הצרכני. מתוך 5,515 משתתפים, 2,411 השיבו שנגרם להם נזק ופירטו לגבי 28 תחומי צריכה ולגבי 3,627 עסקאות שנעשו.
הנזק הגדול ביותר לצרכן בודד: באולמות האירועים
לפי תשובות הצרכנים לסקר, ממוצע הנזק הגבוה ביותר לצרכן בודד, היה בתחום אולמות וגני האירועים - כ-16,582 שקל לצרכן. אחריו תחום השירותים הפיננסיים, בהם נגרם לצרכן נזק של כ-11,767 שקל, ואחריו תחום התיירות - עם נזק של 5,512 שקל לצרכן.
בהתאם לתשובות, כלכלני הרשות ערכו אומדנים שמתבססים על נתוני הלמ"ס של גודל האוכלוסייה בגילאי 18-70: כ-5.24 מיליון. סך הנזק הנאמד לפי תוצאות הסקר, עומד על כ-5.33 מיליארד שקל. אומדן זה מייצג את המצב ששרר בשיאו של הגל הראשון, ולכן סביר להניח, כי לחלק מהנזקים שמדווחים נמצא פתרון, ולו גם חלקי, מה שעשוי להקטין את הנזק כולו. כך או כך, גם החזר כספי שניתן לצרכן באיחור הוא נזק.
מספר הצרכנים הגדול ביותר שנפגעו הינו בענף התיירות ועומד על כ- 323 אלף לאחריו בענף מכוני הכושר / חוגי התעמלות ועומד על כ-277 אלף צרכנים ובתחום השכלה, תרבות ובידור, עומד מספר זה כל כ-255 אלף צרכנים.
3 צפייה בגלריה
ממוצע הנזק הגבוה ביותר לצרכן בודד: בתחום אולמות וגני האירועים - כ-16,582 שקל לצרכן
(צילום: shutterstock)
ענף התיירות: יתכן שהנזק גדול משהוערך
הנזק הגדול ביותר שנגרם לצרכנים לפי האומדנים, סך הכל, היה בענף התיירות ועומד על כ-1.366 מיליארד שקל. בחברות האשראי מעריכים שהאומדן של הרשות קטן מדי ושהנזק גדול בהרבה. אנליסט באחת החברות אמר לידיעות אחרונות: "המספרים של הרשות נראים קצת נמוכים. מניתוחי עבר שלנו בערך 50% מהישראלים הבוגרים טסים לחו"ל כ-3 מיליון ישראלים כולל ילדים. מחזורי הטיסות ירדו בהיקפים של עד 80%. מכאן ניתן להניח שרוב האנשים שהיו רגילים לטוס לא טסו, כ-2 מיליון איש. הם טוענים שרק 300 אלף איש ניזוקו. לדעתנו ניזוקו 2-1.5 מיליון איש. חלקם קנו כרטיס וחלקם התכוונו לקנות כרטיס ולא טסו".
בתחום האירועים הנזק לצרכנים מוערך בכ-599 מיליון שקל. בחברות האשראי מדגישים כי: "לגבי אירועים אין לחברות האשראי מידע ,כי אנשים משלמים בצ'קים לא מאובטחים. יש כ-200 אלף אירועים בשנה, ניתן להעריך ש-70% בוטלו. רוב ביטולי העסקאות נעשים מעל הראש של החברות, בין הצרכן לחברה ולא הכל מגיע אלינו".
בחברת אשראי נוספת אמרו לנו: "היתה השנה עלייה בהכחשות עסקה, חלק מבתי העסק לא היו שקופים ונקיים מול הלקוחות".
תגובת הצרכנים: עצרו קנייה
לפי סקר שערכה רשות ההסתדרות לצרכנות - 25% מ-500 משתתפים בסקר אמרו כי הפחיתו קניות בתחום התיירות השנה. 22% השיבו שקנו פחות כרטיסים למופעי תרבות, עוד תחום בו נגרם לצרכנים נזק וכספם לא הוחזר להם עד עצם היום הזה. הרשות להגנת הצרכן אומדת את הנזק בתחום ההשכלה, התרבות והבידור ב-557 מיליון שקל.
נזקים נוספים נגרמו לצרכנים בתחומי התחבורה, גני הילדים, שירותים פיננסיים, תחזוקת דירה וציוד דירה. כמו כן, נגרם לצרכנים נזק כספי גם בשל איחורי משלוחים, ועלייה בקניות מוצרי פארם ותוספי תזונה.
למרות הנתונים, רוב הצרכנים הבינו את המצב כבר במרץ והפסיקו לערוך עסקאות בתחומים ששבקו חיים או גססו. כך למשל, לפי נתוני חברת ern, לסליקת תשלומים, חלה ירידה של 84% בעסקאות שנעשו בצ'קים בתחום התיירות, כשחלה גם ירידה של 12% בגובה העסקה הממוצעת בתחום.
3 צפייה בגלריה
הרשות להגנת הצרכן אומדת את הנזק בתחום ההשכלה, התרבות והבידור ב-557 מיליון שקל
(צילום: דנה קופל)
"האומדנים התבססו גם על נתוני אמת"
יש לקחת בחשבון כי סקרים, גם אם רחבי היקף, לא תמיד משקפים נאמנה את המציאות. ראשית, לא כל הצרכנים מוכנים להשתתף בסקרים ובנוסף, אלו שכן משתתפים בהם, לעיתים מפריזים או ממעיטים בערך התשובות, כי לא זוכרים את הסכום המדויק או כדי להותיר רושם מסוים. זאת הסיבה שהסקר נותן מראה מקום, אינדיקציה למה שקורה בשוק ואלה לא בהכרח נתוני אמת.
הכלכלנית הראשית של הרשות, ד"ר דליה שיליאן, מסבירה כי חלק מהאומדנים התבססו "לא רק על תשובות הסקר, אלא גם על נתוני אמת. לגבי גני אירועים, היו לנו נתונים מסקרים נוספים של משרד המשפטים. הוגשה גם הצעת חוק פרטית לפיה על גני האירועים להחזיר כסף לצרכנים או לאפשר להם לצאת מהחוזה בעלות נמוכה.
"לגבי אובדן כסף להורים ששילמו לגני ילדים פרטיים, יכולנו לדעת כמה ילדים לומדים בגנים מגילאי 0-3 לפי נתוני הוועדה. בחתונות וגני ילדים היינו מעורבים בהסכמי פשרה בין הגופים לבין הצרכנים. גיבשנו הסדר לגבי שנת הקורונה וכן לגבי שנת הלימודים החדשה, שבה המגפה היא כבר לא סיכול חוזה, לא גורם בלתי ידוע אלא גורם ידוע וצפוי מראש. ההסדר לגבי הגנים נמצא באתר משרד המשפטים ואני יודעת שגנים רבים מאמצים אותו. לגבי אירועים אף המשכנו הלאה לחקיקה בוועדת קמיניץ, שם היתה חשיבות לאומדנים, כדי לדעת כמה צרכנים נפגעו כדי לעשות רגולציה בשוק".
יותר צרכנים נפלו קורבן לעוקץ פיננסי
"עוד אובדן כספים של לקוחות אירע בתחום הכרטיסים ומופעי תרבות, גם בו התעסקנו במסגרת הפעילות שלנו בוועדת קמיניץ. ההסדר עליו הוחלט היה לתת ואוצ'ר להופעה שהתבטלה, שתקף לשנה ואם בסיומה אתה לא מנצל אותו - אתה מקבל את הסכום ששילמת בחזרה. גם מול חברות התעופה גובש הסדר, זה כבר לא בתחומנו, לפיו הן חייבות להציע החזר כספי או מועד חלופי, לפי בחירת הצרכן, אם עברו 90 יום ממועד הטיסה", מסבירה שיליאן.
"עוד תחום בו צרכנים איבדו את כספם בקורונה הוא עוקץ הלוואות. שוק ההלוואות גדל בגלל מצוקה כספית של הציבור. עקב כך רבים נפלו קורבן לעוקץ פיננסי", מוסיפה שיליאן.
לדבריה, "הסקר איפשר לרשות, בין היתר, לקבוע באלו נושאים עליה להתערב, לקבוע מדיניות ולתת הגנה לציבור הצרכנים. בסקר נמצא כי קיים נזק לצרכנים במגוון תחומים במשק. לאור הממצאים בסקר ובשילוב עם מאגרי מידע נוספים שיש לרשות, פועלת הרשות בתקופה מורכבת זו, להתערב בשווקים רלוונטיים במגוון אמצעים וזאת מתוקף תפקידה כרגולטור בתחום הצרכנות".
