קרנות הפנסיה הוותיקות הודיעו בשבוע האחרון לכל עמיתיהן, בצמוד לתשלום הפנסיה ב-1 בדצמבר, כי יפחיתו את תשלומי הפנסיה המגיעים להם בלמעלה מ-1% החל מהחודש הבא, וזאת עקב אי הסכמה בנוגע להעלאת גיל הפרישה לנשים לגיל 64 - כפי שכבר הוחלט ב-2016. ההודעה גרמה לזעם בקרב פנסיונרים, שאף פנו להסתדרות ולרשות שוק ההון. ל-ynet נודע כי שר האוצר, ישראל כץ, פועל לדחות את הקיצוץ ל-270 אלף העמיתים, שאמור להיכנס לתוקף בעוד שלושה שבועות.
ההכרח לבצע קיצוץ ראשון מסוגו בפנסיה של עמיתי הקרנות הוותיקות נובע כאמור מאי העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64 שנים בשלב הראשון, כפי שהוצע כבר בשנת 2011 ואף נקבע סופית בשנת 2016, תוך קביעת מועדים להעלאת גיל הפרישה לנשים. המהלך נועד בכדי למנוע קיצוץ הכרחי בקרנות הפנסיה. העלאת גיל הפרישה לנשים אמורה להעלות את הצבירה בקרנות הפנסיה הוותיקות לאורך זמן במאות מיליוני שקלים. אי העלאת גיל הפרישה תגרום לקרנות להיקלע לגירעון אקטוארי, שלא יאפשר להן לשלם את דמי הפנסיה בשיעורם הנוכחי כבר בשנים הקרובות ביותר.
בימים האחרונים דנו במשרד האוצר במציאת פתרון לסוגיה הסבוכה שנדחית מזה שנים רבות. ההערכה היא שגיל הפרישה לנשים יתחיל לעלות, בשלושה חודשים בשנה, כבר בשנה הבאה, אך לא החל בחודש ינואר. בהסתדרות ידרשו, בין השאר, שנשים המועסקות בעבודות כפיים קשות, יוכלו לצאת לפנסיה כבר בגיל 62, ויוכלו לקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי החל ממועד צאתן לפנסיה, מצב שיימנע מהנשים שימשיכו לעבוד עד גיל מאוחר יותר מ-62.
שר האוצר אמר בשיחה ל-ynet כי "לצד בירור הסוגיות הקשורות בהעלאת גיל הפרישה, שהוא נושא מורכב ורגיש אשר עלול לפגוע בחלק מהנשים העובדות בעבודות מתישות, אני פועל למנוע את ההפחתה בתשלומי הפנסיה בקרנות הוותיקות בחודש ינואר. העניין מצוי בעדיפות גבוהה בטיפולי". גורם בכיר במשרד האוצר אמר כי הדחייה תתאפשר בשל הבטחה צפויה של שר האוצר שהעלאת גיל הפרישה תתחיל במהלך השנה הבאה, בצמוד לחקיקה מתאימה.
משמעות הקיצוץ: כ-150 שקל פחות מדי חודש
במשרד האוצר ניסו כבר למנוע בעבר את הפחתת תשלומי הפנסיה לכ-270 אלף עמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות, בדחיות אחדות של המועדים שנקבעו לכך, בכל פעם בהבטחה כי בקרוב יועלה גיל הפרישה לנשים. שיעור ההפחתה צפוי להיות בינואר בין 1.1% ל-1.2% בכל חודש מתשלומי הפנסיה, מה שצפוי לקצץ לפנסיונרים בין 1,000 שקל לאלפי שקלים בשנה מתשלום הפנסיה.
מהחישובים שנעשו, בשל הגירעונות האקטואריים החמורים בקרנות, ייאלצו אלה לקצץ בפנסיות בממוצע כ-150 שקל בחודש לעמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות, אם לא יועלה גיל הפרישה. מדובר בפגיעה קשה בפנסיונרים, שחלקם מצויים מתחת לקו העוני.
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, אמר לאחרונה ל-ynet כי העלאת גיל הפרישה צפויה להיכלל בהסכם השכר המתוכנן במשא ומתן המתקיים בין ההסתדרות למשרד האוצר. עם זאת, המשא ומתן ככל הנראה לא יספיק להסתיים לפני כניסת גזירת קיצוץ הפנסיות בינואר הקרוב. יו"ר ההסתדרות אמר כי "לא נרשה את קיצוץ הפנסיות ונדאג שהוא יידחה, גם אם גיל הפרישה עדיין לא יועלה".
ב-2019 הסכים יו"ר רשות ההון, ד"ר משה ברקת, לדחות פעמיים את קיצוץ הקצבאות בשל קיום שלוש מערכות בחירות ב-18 החודשים האחרונים. בעת קיום ממשלת מעבר לא ניתן היה חוקית להביא לאישור העלאת גיל הפרישה בחקיקה.
כעת המצב הוא שונה. יש ממשלה מכהנת שאינה ממשלת מעבר, לפחות ב-10 הימים הקרובים, וניתן לחוקק את העלאת גיל הפרישה. ברשות שוק ההון מצדדים בהגעה להסכם בדבר העלאת גיל הפרישה בהקדם, כדי למנוע את הקיצוץ בתשלומי הפנסיה כבר בעוד פחות משלושה שבועות.
מתווה העלאת גיל הפרישה לנשים
העלאת גיל הפרישה לנשים מתוכננת מזה תשע שנים, מאז שנת 2011, ובקיץ 2019 אף הציג, לאחר עיכובים רבים, שר האוצר לשעבר, משה כחלון, מתווה לפיו יועלה גיל הפרישה לנשים תחילה ל-64 שנים ואחר כך ל-65 שנים.
על פי מתווה האוצר, ההעלאה תהיה בשלוש השנים הראשונות בארבעה חודשים לשנה (עד לגיל 63), ולאחר מכן - כל שנה יועלה גיל הפרישה בעוד 3 חודשים. לאחר שגיל הפרישה יגיע ל-64 הוא ימשיך לעלות בקצב הזה לגיל 65. אחר כך יוצמד גיל הפרישה לנשים לעלייה בתוחלת החיים.
לפי הערכה, יעלה גיל הפרישה בחודש אחד בכל שנה. עם זאת, גיל הפרישה לנשים לא יוכל להיות גבוה מגיל הפרישה לגברים, העומד כיום על 67 שנים. גיל הפרישה לגברים עשוי לעלות גם הוא בעשור הבא, על פי הצעות שונות לגיל 70 בעוד כ-15-20 שנה.