צפו: שאול מרידור, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר, מדבר על המענק לעידוד תעסוקה באולפן ynet
(צילום: אלכס גמבורג, ירון ברנר)
שיעור החזרה לעבודה נמוך במיוחד בקרב ארבע קבוצות: מבוגרים בני 55 ומעלה (15%) ערבים (9%), מקבלי הבטחת הכנסה (5%) ומובטלים ותיקים מהתקופה שלפני הקורונה (3.5%). זאת לעומת שיעור חזרה לעבודה כללי בסוף חודש מאי של 18%. כך עולה מהדו"ח החודשי "דופק שוק התעסוקה" לחודש מאי שמפרסם היום שירות התעסוקה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לאורך חודש מאי היו רשומים בשירות התעסוקה בסה"כ 1.165 מיליון איש ואישה. מתוכם 207 אלף דיווחו על חזרה למעגל העבודה עד סוף החודש. בסוף מאי עמד מספר המובטלים הרשומים בשירות על כ-960 אלף. כתוצא מכך שיעור המובטלים ירד מ-27.5% בסוף אפריל ל-23.5% בסוף מאי.
עם זאת, יש לציין שבמהלך חודש יוני דיווחו עוד כ-130 אלף איש על חזרה לעבודה ולכן שיעור האבטלה עומד היום על כ-20%. הערכת שירות התעסוקה היא שיש תופעה של דיווח-חסר ומספר החוזרים בפועל לעבודה גבוה יותר. לשם השוואה, בחודש פברואר עמד שיעור דורשי העבודה על 3.9%, שהם 163 אלף איש ואישה.
פיטורים במקום חל"ת
בחודש מאי 2020 עמד מספר המובטלים החדשים על 35 אלף איש ואישה. זו ירידה של 81% ביחס לחודש אפריל 2020 שמלמדת אולי שגל האבטלה מתקרב למיצוי. עם זאת, אחוז המפוטרים בין המובטלים החדשים יותר מהכפיל את עצמו מ-10% באפריל ל-23% במאי. נראה שהדבר נובע בעיקר מכך שאמצעי החל"ת הולך וממצה את עצמו.
מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום עולה שמספר המשרות הפנויות במשק ירד מ-90 אלף בפברואר ל-43 אלף במאי, ירידה של יותר מ-50%. לאור זאת קובע דו"ח שירות התעסוקה כי "על כל משרה פנויה יתמודדו דורשי עבודה רבים יותר. המציאות החדשה תוביל לירידה בתנאי העבודה ובשכר". שירות התעסוקה מתריע כי "העלייה בתת-התעסוקה של קבוצות רבות במשק הישראלי ובראשן מרוויחי שכר נמוך היא בלתי נמנעת". תת-תעסוקה הוא מצב שבו אנשים עובדים בתנאים ובשכר נמוכים ממה שמתאים לכישוריהם.
השירות ביצע ניתוח ראשון של הרכב החוזרים לעבודה ואיתר ארבע קבוצות ששיעור השבים בהן נמוך במיוחד: מובטלים ותיקים מלפני המשבר, תובעי הבטחת הכנסה, מובטלים מבוגרים וערבים. מאז החלו ההקלות בסגר לשחרור המשק, ב-19.4.2020 ועד סוף מאי, כ-18% מכלל הרשומים בשירות התעסוקה דיווחו על חזרה לעבודה. שיעור נמוך של חזרה לעבודה נרשם בקרב בני 55 ומעלה - 15%. רק 9% מהערבים דיווחו על חזרה עבודה לעומת 20% מהיהודים. המחוז שבו נרשם שיעור החזרה הנמוך ביותר לעבודה, 15%, הוא מחוז הצפון שבו אוכלוסייה ערבית גדולה.
שיעור נמוך במיוחד של תובעי הבטחת הכנסה דיווחו על חזרה לעבודה (5%). שירות התעסוקה מעריך כי מספר תובעי הבטחת ההכנסה עתיד לגדול ככל שיעבור זמן. במאי עמד מספר תובעי הבטחת הכנסה על 100 אלף, עלייה של 8% יחסית לאפריל.
עוד ציבור שהמצב בו מדאיג במיוחד הוא המובטלים הוותיקים מהתקופה שלפני משבר הקורונה. רק שיעור אפסי של 3.5% מתוכם חזר לעבודה. "המשמעות", מציין השירות, "היא כי הקושי של אנשים שהיו באבטלה לפני המשבר לחזור לעבודה, החל לבוא לידי ביטוי. ללא מענה מתאים, הדבר עלול לגרום להם להיכנס למעגל הקצבאות".
יותר נשים חזרו לעבודה
21% מהנשים המובטלות דיווחו על חזרה לעבודה לעומת 14% בלבד מהגברים. סביר להניח שהדבר נובע מפתיחת מערכת החינוך. עם זאת, גם בסוף מאי, מספרן של הנשים המובטלות היה גבוה ממספרם של הגברים, כ-507 אלף נשים לעומת 445 אלף גברים.
שיעור גבוה של חזרה לעבודה היה במקצועות רפואה ובריאות (26%), חשבונאות וכספים (25%), חוק ומשפט (25%) והוראה וחינוך (25%). המקצועות עם שיעורי החזרה לעבודה הנמוכים ביותר היו המקצועות שטרם נפתחו או נפתחו חלקית: תיירות (7%), תוכן מדיה ובידור (9%) ותעופה וימאות (9%).
שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ מצוטט בהודעת שירות התעסוקה כשר האחראי למרות שהשירות טרם עבר למשרדו. המהלך צפוי כנראה בימים הקרובים. פרץ אמר ש"קצב החוזרים למעגל העבודה עדיין אינו משביע רצון. אנו פועלים להשיג מתווה רחב, מקיף ומגוון להכשרת עובדים, כדי להפוך משבר להזדמנות".
מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור אמר ש"אנו מודאגים מהקצב האיטי של חזרה למעגל העבודה, וכן מהממצאים שעולים מדו"ח זה ולפיהם, דווקא הקבוצות החלשות יותר באוכלוסייה סופגות את הפגיעה הקשה ביותר במשבר, ועלולות להיקלע למצב של תת-תעסוקה לאורך זמן. אסור להשלים עם אפקט קורונה כזה". גראור קרא לממשלה לתקצב את תוכנית החירום הלאומית שגיבש השירות, הכוללת מערך רחב של הכשרות מקצועיות.
השרה לשוויון חברתי וגימלאים, מירב כהן, אמרה שדו"ח שירות התעסוקה מוכיח את הצורך להשקיע בתמריצים שיעודדו מעסיקים לקלוט בחזרה מבוגרים לעבודה. "אם לא נעשה את זה, זה יעלה לנו בריבית דה ריבית כי נקבל את האוכלוסייה החשובה הזו כנתמכים במערכות הרווחה והבריאות. במקום שאותם אנשים ימשיכו לתרום לכלכלת ישראל ולשמור על החיוניות שלהם, הם עלולים להידרדר כלכלית, בריאותית ונפשית".
בעקבות פרסום דו"ח שירות התעסוקה, עמותת יוזמות אברהם, המקדמת שוויון לאזרחים הערבים, קוראת לממשלה לטפל במצוקה הכלכלית של החברה הערבית, שהייתה ענייה במיוחד עוד לפני המשבר. "הנתונים מוכיחים את מה שאנחנו רואים בשטח: התמוטטות כלכלית של החברה הערבית, שהיא ענייה ומוחלשת. בשיא המשבר ראינו נתוני אבטלה של 40% בחברה הערבית, וכעת אנו רואים כי ההתאוששות איטית ביותר. אסור לתת לקורונה להעמיק את הפערים העמוקים ממילא, והממשלה חייבת לפתח מענה ייעודי לחברה הערבית".
