אתר מזויף קורא לישראלים לעבוד בבחירות ואוסף את פרטיהם. אתר בשם israel-election מציע לציבור לעבוד ביום הבחירות מהבית ובתפקידים שונים בשכר מפתה, אלא שבוועדת הבחירות המרכזית הבהירו כי את המשרות ליום הבחירות ניתן למצוא רק באתר הוועדה, ולא בכל מקום אחר. עוד מסרו מהוועדה כי כרגע אין כלל משרות פנויות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
באתר המזויף ניתן לראות כי המשרות המוצעות הן לתפקיד קבלת פניות ציבור, שבו קיימות עדיין למעלה מ-300 משרות פנויות על פי האתר. עוד מצויין כי לתפקיד בקרת מצביעים - ההרשמה התסיימה. הקריטריונים לעבודה המופיעים באתר מינימליים ביותר, וביניהם שליטה בעברית ברמה של שפת אם, התחייבות למינימום ארבע שעות עבודה וראיון בשיחת טלפון.
כל משתמש שמעוניין להגיש מועמדות למשרות המוצעות באתר נדרש למלא פרטים מלאים על עצמו, הכוללים שם פרטי ומשפחה, תעודת זהות, מין, תאריך לידה, כתובת מגורים, ארץ לידה, טלפון נייד וכתובת מייל. בסוף הטופס נכתב: "לאחר הגשת הפרטים אנו נחזור אליכם באמצעות הדוא"ל ו/או באמצעות הטלפון הנייד".
אם לא די בכך, בוועדת הבחירות המרכזית מבהירים כי ביום הבחירות אין כלל עבודה שמתבצעת מהבית והתפקידים המוצעים באתר הנ"ל אינם קיימים. אין תפקיד "בקרת מצביעים" וגם לא "קבלת פניות הציבור". הנושא הועבר לבדיקת גורמים המוסמכים.
עינת מירון, מומחית Cyber Resilience להערכות והתמודדות עם מתקפות סייבר בהיבטים העסקיים, אמרה כי "תוקפים, ולא משנה אם מטרתם גרימת נזק או 'רק' איסוף מידע לצרכי מודיעין עסקי או הונאות, מחפשים כל דרך כדי להשיג שליטה על עוד ועוד מידע. כדי לאסוף מידע עדכני צריך לחשוב על הונאה יעילה ומה יותר יעיל ממשרה בשכר גבוה ביום הבחירות?". עוד הוסיפה מירון כי המידע הזה משמש לרוב למסחר מול גורמים שונים המוכנים לשלם הרבה כסף על שורת פרטים מעודכנת של מי שייתכן שיהיה לקוח פוטנציאלי.
מירון הזהירה כי לעיתים עצם הגישה לאתר עלולה לסכן אותנו. הסיבה: התוקפים יכולים לשלב באתר קוד זדוני שיופעל בעצם הכניסה שלנו. קוד שכזה עלול לאפשר לתוקף גישה למחשב שלנו, הקלטת פעולות המבוצעות באמצעות המקלדת ובכך לאסוף סיסמאות וכו'. "חיפוש קצר בגוגל יראה שוועדת הבחירות אכן מחפשת מועמדים לעבודה, אבל היא עושה זאת באמצעות אתר האינטרנט הרשמי של ועדת הבחירות בסיומת Gov.il", אמרה מירון.
עו"ד ד"ר מתן גוטמן, הפרשן המשפטי של אולפן ynet, הסביר כי התנהלות זו אף יכולה לעלות לכדי עבירה פלילית של קבלת דבר במרמה. "החוק מגן על הפרטים האישיים שלנו, ואוסר כמובן על פגיעה בפרטיות, בוודאי בנסיבות בהן לכאורה הפרטים נאספים תוך הטעיה. יתרה מכך, איסוף הפרטים הופך את מי שעשה כן ל'בעל מאגר מידע' וחלות עליו חובות מחמירות על פי חוק הגנת הפרטיות כגון אבטחת המידע ושמירת המידע, והפרת חלק מן ההוראות אף הן מהוות עבירה פלילית. רשות הגנת הפרטיות צריכה לבחון פרשה זו, ויש בידיה גם כלים חקירתיים ואכיפתיים לטיפול בתופעות מסוג זה".
