אלו האריזות המזהמות ביותר ברשתות השיווק
דמיינו הר ענקי של אריזות קוטג' תנובה, גבינה לבנה תנובה, אשל ויוגורט. עשרות מיליוני אריזות מחומר שמתכלה רק אחרי מאות שנים. עכשיו, פתחו את המקרר שלכם ושלפו משם יוגורט. אם תתבוננו היטב בתחתית האריזה, תבחינו בסימון הבא - PS. כשמדובר בחברת תנובה, אותו סימון מופיע גם בתחתית אריזות מעדני חלב, אשל, שמנת חמוצה, גבינת שמנת וקרם פרש. הסימון הזה מעיד על כך שהגביע עשוי מפוליסטירן - פולימר שלא ניתן כיום למיחזור. כלומר, אין דרך למחזר גביע פלסטיק של יוגורט או קוטג'. מכאן שכמה ממוצרי החלב הכי פופולריים בישראל נמכרים באריזות שאין מהן דרך חזרה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
את ההר הענקי שהאריזות האלה יוצרות, תמצאו מתחת לאדמה. אחוז ניכר מעשרות מיליוני אריזות יוגורט, מעדנים וגבינות שמושלכות מדי שנה בישראל לפח הירוק ולפחים רנדומליים מחוץ לבית - מגיעות להטמנה. לסוג הפלסטיק הזה לוקח מאות שנים להתכלות.
מהחומר הזה גם מכינים פוליסטירן מוקצף - קלקר, שהשימוש בו במוצרים כמו כוסות ומכלי מזון הוצא אל מחוץ לחוק בחלק מהמדינות בארה"ב ובוונקובר.
"המחלבות יודעות שפוליסטירן זה חומר מזהם", אומר גורם בתעשייה. "הן היו רוצות למחזר את החומר. יש ניסיונות לייצר גביעים ש-25% מהם ממוחזרים, אך הניסיונות האלה כרגע לא עולים יפה. יתכן שהפתרון הוא לעבור לחומר אחר, אבל השימוש בפוליסטירן במדף החלב מאוד נרחב".
גורם אחר מספר: "מדובר בכמה מיליוני יחידות שיוצאות לשוק מדי שבוע. מדובר ב-31 אלף אריזות בשנה אריזות בשנה לפחות רק בשוק הקמעונאי, יש עוד 30% שיוצאים לשוק המוסדי וזה לא כולל מעדנים".
מומחים ברגולציה סביבתית טוענים: "גם המדינה אשמה. יש היום בשוק 1.5 מיליארד גביעי פלסטיק ובקבוקי פלסטיק של מוצרי חלב כל שנה, שהם בלתי ניתנים למיחזור, לעומת 750 מיליון בקבוקי משקה כל שנה. 60% ממכלי המשקה נאספים וממוחזרים לפי חוק. לעומת זאת, רק 10% מגביעי הפלסטיק נאספים. רובם לא נאספים. כלומר, רובם הולכים להטמנה מיעוטם חלקם להשבה - שריפה, שזה תהליך נחות ממיחזור.
"לעומת זאת, בקבוקי פלסטיק עשויים מ-PET - חומר מתמחזר. אז למה בעצם דווקא הבקבוקים בחזית? למה לא להעלות את אחוז הפלסטיק בחוק האריזות? למה לא למצוא פיתרונות מיחזור לגביעים? למה מתמקדים בזרם אחד מאוד ספציפי של פלסטיק שמתנהל עוד הרבה יותר טוב משאר הזרמים של הפלסטיק?".
אלופת ה-PS היא כאמור, תנובה: אריזות פרילי, קרלו, יופלה וכמעט כל אריזות מוצרי החלב הניגר שלה עשויות מהחומר הזה. גם חלק מאריזות היוגורטים של טרה, כמו מולר נטורל ומולר אקטיב, עשויות פוליסטירן וגם יוגורטים של שטראוס כמו אקטיביה, יוגורט דנונה ומעדן דניאלה. לחלק מהחברות יש אריזות מוצרי חלב שעשויות מ-PP - פוליפרופילן - חומר שמתמחזר. למשל: מולר מיקס, מולר פרוף, קוטג' טרה וגבינה לבנה טרה ושטראוס. חלק מהמוצרים ארוזים בפלסטיק מסוג PET פוליאתילן טרפתאלט - חומר שקשה למחזר.
מי שהגנת הסביבה חשובה לו, יכול להשליך את אריזות היוגורט, הגבינה הלבנה והקוטג' לפח הכתום. אומנם אין להן חיים מעגליים, כמו לרוב אריזות הפלסטיק כיום, אבל השלכה לפח הכתום תוביל אותן לתאגיד המיחזור ומשם למפעלי המלט בנשר. שם, האריזות האלה עוברות "השבה לצורכי אנרגיה": הן נשרפות, כתחליף לפטקוק. לפי אתר האינטרנט של המפעל אין לכאורה פליטות מהתהליך שכן הוא נעשה בתנורים סגורים. מהפחים הכתומים עוברים לשריפה מדי שנה 8,696.8 טונות של פלסטיק מעורבב עם חומרי אריזה אחרים (תוצר דליק המכונה RDF).
הפוליסטירן הוא אומנם חומר מפוקפק במיוחד, אבל הנה עוד כמה מוצרים בעייתיים בסופר, שקשה או אי-אפשר למחזר. קחו בחשבון שהקביעה אם מוצר מזיק לסביבה לא מסתכמת רק ביכולת למחזר אותו, אלא גם בניתוח מיחזור החיים שלו: כמה עולה לשנע אותו, כמה עולה לסביבה לייצר אותו, מה טביעת הרגל הפחמנית שלו ועוד.
העין האופטית לא מזהה: יוגורט ומשקאות יוגורט באריזה שחורה
המחלבות מוסיפות חבורה לפצע, כשהן מוכרות יוגורט באריזה שחורה כדי להדגיש שהוא עתיר חלבון ומתאים למתאמנים. אם הוא עשוי פוליסטירן - אריזתו ממילא לא ניתנת למיחזור. לעומת זאת, הצבע השחור יוצר בעיה במשקאות יוגורט, שעשויים מפלסטיק שכן ניתן למיחזור - PET. כיוון שהמוצר שחור, העין האופטית במכוני המיון לא מזהה את החומר כ-PET. לאחרונה הצליחו לייצר PET שחור שכן מאותר על ידי העין האופטית, אך הוא לא נכנס עדיין לשימוש. מכאן, כל פעם שאתם קונים משקה יוגורט באריזה שחורה, סביר להניח שהפריט יילך להטמנה או אם תשליכו אותו לפח הכתום - הוא לא ימוחזר (למרות שאפשר למחזר אותו) והוא יגיע לשריפה.
קרטון חלב: כל קרטוני החלב עשויים משכבות של תאית, אלומיניום ופלסטיק. כיוון שהם תלת-שכבתיים, אי-אפשר למחזר אותם בארץ. תאגיד המיחזור תמיר שולח אותם להתמחזר בחו"ל (13,441,250 יחידות, כ-537 טונות בשנה), אבל אין לדעת כמה מושלכים לפחים הירוקים ולא עוברים למיחזור. חלקם גם מושלכים בטעות לפחים הכחולים שכן צרכנים חושבים שמדובר בקרטון.
חלב בבקבוק לבן: עוד מוצר בעייתי הוא חלב או יוגורט שנמכר בבקבוק העשוי מפלסטיק לבן. המחלבות רצו להקל על צרכנים, אבל הפלסטיק הלבן המסוים הזה לא ניתן למיחזור. הוא עשוי PET שכדי הפוך אותו ללבן, הוסיפו לו טיטניום דיאוקסיד. PET לבן יכול להתמחזר רק ל-PET לבן וכדי למחזר אותו בנפרד נדרשת הפרדה של הבקבוקים הללו לזרם נפרד ברמת טיהור מאוד גבוהה שקשה להגיע אליה. כמו כן יש מעט מאוד מוצרי קצה שניתן לשלם בהם PET לבן ממוזר והמחיר שלו נמוך כל כך שאין כדאיות להשקיע במיחזור שלו ולכן הוא נחשב בכל העולם כלא בר מיחזור.
תוויות: מוצר הוא קל למיחזור כשהוא עשוי כולו מחומר אחד בלבד. בתעשייה מפסיקים בהדרגה להשתמש בתוויות עשויות PVC שלא מתמחזרות. רוב התוויות עשויות היום מ-PP או מ-PET.
אריזות חטיפים: רוב אריזות החטיפים הן רב-שכבתיות שמכילות פולימר ואלומיניום, ולכן קשה למחזר אותן. בעולם יש כבר ביו-PP שזה פוליפרופילן גמיש, שיש לו סיכוי להתמחזר. היום - אם תשליכו אריזות ביסלי וצ'יטוס לפח הירוק - הן ילכו להטמנה. אם תשליכו לפח הכתום יש סיכוי שיועברו לשריפה.
ספריי לניקוי: בחלק ממוצרי הספריי לניקוי יש כמה סוגי פלסטיק: פלסטיק שקוף לאריזה, פלסטיק שונה לפייה, פלסטיק גמיש לצינור ובפנים מסתתר גם קפיץ מתכת. לא קל למחזר מוצר שעשוי מכל כך הרבה חומרים וצריך לפרק אותו. לשם השוואה, רוב אריזות חומרי הניקוי ואריזות השמפו הפכו לאריזות אחידות, הן עשויות מפוליאתילן (hdpe) או פוליפרופילן.
אריזות בתוך אריזות: חטיפי שוקולד, קרקרים ועוגיות שמכילים אריזות פנימיות מחומרים שונים - גורמים לעודף פסולת. חברות מנסות כיום להפחית את כמות חומר הגלם.
פירות וירקות עטופים פלסטיק: חלק מהפלסטיק ניתן למיחזור, אבל העיטוף הזה מיותר וגורם לעודף פסולת. את כל מה שחסכנו על שקיות בסופר, אנחנו מקבלים כעת במחלקת הפירות והירקות. לטענת הרשתות זה שומר על חיי מדף ומונע בזבוז מזון, אבל המגמה בעולם היא לצמצם שימוש בפלסטיק ובטח לא למכור ירקות ופירות במגשיות קלקר עטופות בפלסטיק שקוף.
מתנובה נמסר בתגובה: "תנובה משקיעה משאבים וחדשנות בתחום הקיימות תוך שמירה על הסביבה וצמצום טביעת הרגל האקולוגית בכל רובדי פעילותה. בתחום האריזות מתבצעת פעילות, כאשר בין היתר החברה פתחה בתהליך למעבר לאריזות אחידות, כלומר כל חלקי האריזה יהיו עשויים אותו חומר כדי להקל על יכולת המיון והמיחזור, כמו במקרה של בקבוקי משקאות חלב. כמו כן, החברה מפחיתה באופן שיטתי במשקל אריזות הפלסטיק של מוצריה תוך גריעת מאות טונות של פולימרים מלהגיע לשוק ולהפוך לפסולת פלסטיק שלא ניתן לטפל בה.
"יתרה מכך, תנובה החלה לסמן את אריזות המוצרים בסמלי המיחזור על מנת להקל על הצרכן למחזר את המוצר בתא המיחזור הנכון. בכוונת החברה להמשיך ולבצע שינויים באריזות, על מנת להקל על המיחזור שלהן ולהביאן לרמה המיטבית מבחינה טכנולוגית וסביבתית, תוך התחשבות בתשתיות הטיפול והמיחזור הקיימות במדינת ישראל".
משטראוס נמסר בתגובה: "לשטראוס אסטרטגיה להפחתת ההשפעה הסביבתית של פסולת אריזות מוצרי החברה לכל אורך שרשרת הערך. בין היתר אנו מבצעים הפחתת כמות וגודל האריזות, מעבר לחומרי אריזה שניתנים למיחזור או ממוחזרים מראש, שיפור אפשרויות הטיפול באריזות לאחר השימוש ותקשור אופן המיחזור לציבור בבירור על האריזה (סימוני הפחים). בדוח הקיימות הוצג יעד שלפיו עד 2025 100% מהאריזות יהיו ניתנות למיחזור או מחומר מתכלה, ו-85% מהאריזות יהיו מחומר ממוחזר.
"אריזת חלב בבקבוק שקוף פוגעת בתכונות האורגנולפטיות של החלב וגורמת לקיצור חיי המדף באופן משמעותי, בנוסף, החלב מכיל ויטמין D הרגיש לאור ולכן בקבוקי החלב אטומים - מה שמאפשר הארכת חיי מדף וצמצום בזבוז מזון. בעולם, בקבוקי חלב לבנים הם חומר שממוחזר למוצרים אחרים, ובשל העדר תשתית בישראל אנו בוחנים פתרונות שייתנו מענה לשני הצרכים.
"אתגר הפחתת השימוש בפוליסטירן חוצה את שוק המזון העולמי. פתרונות מיחזור פוליסטירן ושימוש בפוליסטירן הוצגו לאחרונה בעולם ושטראוס פועלת כדי שפתרונות אלו ייושמו גם בישראל. אין לנו משקאות יוגורט בבקבוק פלסטיק שחור. יתרה מכך בימים אלו אנו מוציאים את הפלסטיק השחור מהייצור בשטראוס, למשל במגש של עוגיות "פינוקיות" נעבור לפלסטיק שקוף שהפרדתו לטובת מיחזור פשוטה יותר".
מטרה נמסר: "כל האריזות של טרה יכולות להיאסף בפחים הכתומים של תאגיד המיחזור תמיר כאשר בעת האחרונה טרה גם מבצעת מהלך רוחבי ומסמנת את כלל אריזותיה בסימון המיחזור, זאת על מנת להגביר את מעורבות הצרכנים באיסוף. בנוסף, טרה ממשיכה לשקוד כל העת על פיתוח אריזות סביבתיות יותר תוך הקפדה על איכות מוצריה".
מתאגיד המיחזור תמיר נמסר: "כל אריזה שמגיעה לפח הכתום משהו טוב קורה איתה והיא עוברת למחזור ברובו בישראל. האריזות נאספות בנפרד ועוברות תהליך מיון כשבסיומו הן עוברות למפעלי המחזור . חלק קטן מהאריזות עוברות להשבה (RDF), בתהליך זה הופכות האריזות לחומר שנקרא RDF Refuse Derived Fuel המשמש לחומר בערה במפעלי המלט, ולתהליך זה יתרונות סביבתיים רבים. בשנים האחרונות החברות משקיעות משאבים רבים בהליך תכנון האריזה כך שהחומרים ממנו הן מיוצרות יתמיינו ויתמחזרו בצורה טובה ויעילה יותר. היצרנים והיבואנים משלמים לתמיר דמי טיפול עבור האריזות שהם מכניסים לשוק (ע"פ חוק האריזות), עלות זו מושקעת במימון איסוף ומיון פסולת אריזות שנאספת ברשויות המקומיות , בשיווק, חינוך והסברה".
