שנה קשה כזאת לא חוו העסקים בישראל מעולם. לא בעת מלחמות ולאחריהן, לא בשתי אינתיפאדות קשות, לא בימים של מיתון כבד, אפילו לא בימיה הראשונים של המדינה ובעת משברים עולמיים חמורים. לאשר חולל נגיף הקורונה ליותר מחצי מיליון עסקים בישראל - אין תקדים בימיה של המדינה.
שלוש פעמים הייתה המדינה בסגרים מתמשכים, וגם ביניהם המשק לא חזר לתפקד כפי שהיה ערב משבר הקורונה. אולם עכשיו, בעת יציאת המשק בהדרגה מהסגר השלישי, יש אולי מקום לאופטימיות, בזכות החיסונים. אז איך ממשיכים מפה הלאה? איך מצליחים חצי מיליון עסקים בישראל לנסות ולחזור לניהול חיים פחות או יותר נורמליים ולשקם את המסעדה שהייתה סגורה במשך רוב שנת הקורונה, לפתוח מחדש את מכון הכושר, להחזיר את הלקוחות לחנות הרהיטים, ולחדש את המלאי לקראת האביב והקיץ בחנויות ההלבשה וההנעלה?
אחת המשימות החשובות ביותר, רגע לפני שחוזרים לפעילות מלאה או חלקית, היא קבלת החלטות בעת החזרה ותוך כדי הפעלתו המחודשת של העסק. הנושאים הם רבים: האם להחזיר את כל או רוב העובדים ומתי? האם וכמה סחורה לקנות? מתי לצאת בקמפיין פרסומי? האם נדרש מימון חיצוני נוסף ומתי?
האם להחזיר עובדים ומתי? אחת השאלות שאיתה תצטרכו להתמודד היא הטיפול בהון האנושי בעסק במספר היבטים. ראשית, האם ומתי להחזיר עובדים שהוצאו לחל"ת. התשובה לשאלה טמונה בקצב החזרה לפעילות של העסק, אשר ייתכן שהוא עדיין נעלם מבחינתכם. בכל זאת כדאי להכין תוכנית מגירה.
נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי ממליץ להחזיר בתחילה רק את העובדים הנחוצים ביותר ולנסות להסתדר לבד ביתר המשימות או אף להסתייע בבני משפחה פנויים. לכן מומלץ להכין תוכנית החזרת עובדים, המבוססת על אבני דרך ברורות ומדידות. "עליכם לתכנן מראש תוכנית הכשרה. לדוגמה, אולם אירועים שאיבד את כל המלצרים, יהיה חייב להיערך להכשרת מלצרים חדשים למיומנויות הנדרשות".
כדאי להכין מבעוד מועד פתרונות לחוסר התזרימי הצפוי. למשל נטילת הלוואה בערבות מדינה שניתנת היום בריבית נמוכה, הלוואה מקרנות הפנסיה ומקרנות ההשתלמות, הגדלת המשכנתה על נכס קיים, דחיית תשלומי הלוואות קיימות וכדומה.
התמודדות עם חובות ישנים לספקים ולמוסדות - על בעלי העסקים לקחת בחשבון שגם הספקים שלהם מצויים בעיצומו של משבר, וחוסר הוודאות הוא משמעותי. בטרם ינקטו נגדכם הליכים משפטיים, חשוב לפנות אליהם, לשקף להם את מצבכם וכיצד אתם עומדים לפעול על מנת לשלם את החוב הקודם. זה הזמן לפתח סוג של מו"מ, בייחוד עם ספקים, כדי לנסות להפחית חוב ישן ולקבל תנאים טובים יותר, למשל בשכירות ובקבלת הנחות מסחריות.
מקדמות למס הכנסה - הקורונה "טרפה" את הקלפים, ועל אף שאנו רק בתחילת השנה, לבעלי העסקים קשה לצפות מהי מידת הרווח, אם בכלל, שבה הם יסיימו את השנה. לכן ממליץ נשיא לשכת יועצי המס לבחון ביטול או הקטנה של מקדמות המס של בעלי העסקים ולהשלים את המס מאוחר. זה יסייע לעסק בתזרים בעת הזאת.
שיחות עם הבנקים שלכם - בדיוק כמוכם, גם הבנקים פועלים בתוך משבר כלכלי, שאת מימדיו אי אפשר עדיין לאמוד. חשוב לשקף להם את מצבכם ואת התוכניות שלכם ליציאה מהמשבר, לרבות נקודות הזמן שבהן תהיו זקוקים לסיוע.
פנייה לקהל יעד חדש - זה הזמן לפנות לקהלי יעד נוספים, עם החזרה לפעילות, אם באמצעות מבצעים אטרקטיביים או באמצעות עדכון על החזרה לפעילות ופירוט השירותים שהעסק מציע.
צבירת ידע מקצועי חדש - הימים שאחרי המשבר יובילו לתחרות גבוהה בין העסקים, כאשר רק החזקים והחכמים יישארו. יש להקדיש מחשבה לתוכניות חדשות, שאותן תוכלו להציע ללקוחות שלכם מיד בצאת המשבר.
התאמת העסק למגבלות הבריאותיות - החזרה לשגרה שלפני הקורונה עוד תארך זמן רב. עבור לא מעט לקוחות שיקול מרכזי יהיה "איפה הכי בטוח לי לקבל את השירות מבחינה בריאותית". לפיכך יש להתאים את נוהלי העבודה בעסק, כך שהלקוחות ירגישו בטוחים.
רכישת ציוד בפחת מואץ - דווקא כעת הוא הזמן להתחדש בציוד חדש לעסק, לרבות מכונות ורכב. ירון גידי מציין, כי בעקבות משבר הקורונה, ובמטרה לעודד צמיחה, רשות המיסים יצאה בהטבת מס בדמות פחת מואץ. ציוד שיירכש בין 1.9.2020 ל־30.6.2021, יהיה ניתן להכיר בגינו בכפל פחת.
גמישות מחשבתית ובחינה של שיטת ההפעלה של העסק - מוצע לבחון את ההתקשרויות ארוכות הטווח. תראו אם אפשר לעשות "חישוב מסלול מחדש". לדוגמה אם יש לכם הסכמי שכירות לטווח ארוך, נסו להוסיף נקודות יציאה.
רצוי לשכור בליסינג רכב, שאין עליו התחייבות לתקופה מוגדרת, כדי שבמקרה של סגירת העסק, תוכלו פשוט להחזיר את הרכב לחברת הליסינג.
ניצול מענקי קורונה - כדאי להכיר את המענק לפגיעה ממושכת בעסקים. המענק הוא סכום חד פעמי, שנועד לפצות את העסק בגין פגיעה ממושכת בהתאם לגודל העסק והפגיעה במחזור העסקאות, כאשר הפיצוי נע בין 3,000 ל־50,000 שקל. מדובר במענק נוסף למענק הסיוע הסוציאלי ומענק ההשתתפות בהוצאות קבועות, שיוכל לסייע לבעלי העסקים בתזרים הנדרש לתחילת הפעילות.
נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין הדגיש בפנינו, כי מגזר המסחר והשירותים בישראל נפגע קשה יותר מסקטורים אחרים בכלכלה, וזה גם מובן, שכן כאשר מטילים סגר על העסקים והציבור, ולאחר מכן מוצג מתווה מדורג של יציאה מהסגר, ואז בא עוד סגר ועוד סגר, כל העסקים המשרתים את הצרכנים המקומיים נפגעים קשה.
"הפגיעה לא נמדדת רק במונחים של הפסד פדיון. הפגיעה היא גם במוטיבציה וביכולת הנפשית של העסקים להתאושש. העצמאים בישראל ובעלי החברות הפרטיות מונעים מכוח של אמביציה אישית, שלא להיות תלויים ברשויות המדינה ושלא לבנות את עתידם על ביטחון תעסוקתי כשכירים. הם יודעים היטב, שאם העסק קורס זהו משבר אישי ומשפחתי", אומר לין.
לין מציין, כי בתקופה קשה זו, כששם המשחק הוא שרידות, על העסקים לנקוט שורה של צעדים כדי להקל על יציאתם מהמשבר הנוכחי וחזרה לתנופה העסקית:
- שימוש מרבי בכל השירותים המוצעים כיום על ידי משרדי העבודה והכלכלה להסבה ולהכשרת עובדים, והוצאת עובדים להכשרות מקצועיות.
- בסיוע של רואה החשבון או יועץ המס של העסק יש לפעול למיצוי מלא של כל הסיוע הניתן כיום על ידי משרד האוצר ורשות המיסים לעסקים, בין שמדובר בעצמאי או בחברה של יחידים בעלי שליטה או בעסק קטן, בינוני וגדול.
- יש לפעול למיצוי מלא של כל החלופות העומדות לרשות העסק בכל הקשור לדחיית תשלומי מיסים, הקלות במיסוי וקבלת המענקים המגיעים לעסק בגין השבת עובדים מחל"ת או שימור עובדים במקום העבודה.
- יש לדאוג להשתתפות האוצר בהוצאות קבועות על בסיס מודל ירידה במחזור לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- כדאי לפעול להתייעלות מרבית ברמת הוצאות קבועות ושוטפות, תוך התאמת מבנה כוח האדם בצורה הטובה ביותר ובמקביל להוצאות עובדים לחל"ת במידת הצורך.
- יש להימנע מצבירת מלאים מיותרים והתאמת המלאי הקיים לדרישות השוק, תוך התחשבות במדיניות הסגר.
- מומלץ להקים אתר עסקי ומעבר למכירה באונליין, ככל הניתן.
לדברי נשיא איגוד לשכות המסחר, "כדי שמשבר הקורונה לא יהרוס עשרות אלפי עסקים נוספים, על המדינה והמגזר העסקי לפעול במשותף. על המדינה מוטל לנקוט מהלכים נוספים, מעבר להזרמת כספי סיוע, שיקלו על התאוששות ויציאת העסקים מהמשבר, וישיבו את המגזר העסקי אל מסלול של צמיחה מחודשת".
להרים את ענף המסעדות מהקרשים
משבר הקורונה הנחית על ענף המסעדות והברים מהלומה קשה. 14,000 עסקים פעלו עם הכניסה למשבר, 4,000 מהם כבר נסגרו ו־2,000 נוספים צפויים להיסגר במהלך הרבעון הראשון של 2021.
יותר מ־200,000 עובדים הועסקו במסעדות ובברים, וכעת, לאחר היציאה ההדרגתית מהסגר השלישי, מועסקים בהם פחות מ־60,000 עובדים. ההשפעה, בייחוד על האוכלוסייה הצעירה שהיא חלק ניכר מכוח העבודה בענף, כבר מורגשת.
האם תעשייה שבנויה על אירוח קהל יכולה לשקם את עצמה, בשעה שסיום המשבר הבריאותי מוטל בספק והאיתנות הפיננסית של הלקוחות נמצאת במגמת ירידה? שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות ובתי הקפה, אומר לנו, כי "כדי שזה יקרה, המסעדנים יצטרכו להמציא את עצמם מחדש ולאמץ מודל עסקי שונה. העסקים יצטרכו להיות 'רזים' יותר מבחינת כוח אדם והעלויות התפעוליות, ולאזן פגיעה אפשרית במוצר הקולינרי על ידי יצירת חוויית בילוי ייחודית".
לדבריו, השינויים יורגשו גם בענף בתי הקפה, שם נראה פחות בתי קפה שהפכו למסעדות עם תפריט מגוון ומסעדני, ויותר חזרה לתפריטים מצומצמים של כריך, קפה ומאפה.
"לא נראה כמעט בתי קפה שיש להם מערך שירות. אנחנו נזמין מדלפק או באפליקציה, ונקבל את המוצר בעמדה ייעודית לכך. המסעדות הגדולות ועתירות ההוצאות יהיו בנחיתות. דווקא לעסקים הקטנים, שמתאפיינים בבעל בית שחי את העסק 24/7, יהיה יתרון יחסי על העסקים הגדולים והרשתות", אומר ברמן.
נכסים רבים במרכזי הערים יעמדו עתה ריקים. לחללים הללו ייכנסו מסעדות שיפעילו עסקים במתכונת של פופ־אפ, כלומר יפעלו מספר חודשים ואז יעברו למיקום אחר לפי הצורך והביקוש.
זאת ועוד, ההיטל על העסקת עובדים זרים צריך להתבטל, הארנונה הגבוהה לעסקים חייבת לרדת, וכך גם היטלי העיריות הנגבים מהעסקים. בד בבד צריך לקום מערך אמיתי של הכשרות מקצועיות בתחום הטבחות, הקונדיטוריה והקצבות.
