בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגישה עמותת "י.ע.ל אסף הרופא" על החלטת מע"מ רמלה לשנות את סיווג המזנונים, עגלות הקפה וחנות המתנות שהיא מפעילה בבית החולים - ממלכ"ר לעוסק מורשה. השופט יוסי טופף קבע כי רווחי המכירות ותמחור המוצרים הגבוה שכולל מע"מ, מצדיקים להכיר בחלק זה של פעילות העמותה כעסק חייב במס.
העמותה מפעילה מזה כ-60 שנה מערך מתנדבים שמעניק עזרה וסיוע לחולים המאושפזים. ב-1990 היא החלה בנוסף לסייע במימון מכשירים רפואיים מתקדמים לבית החולים ולמכור מוצרי פנאי לחולים.
ב-2007 החליטה רשות המסים לשנות סיווג של חלק מפעילות העמותה ממלכ"ר לעוסק מורשה. השינוי חל לגבי עגלות קפה, חנות מתנות ליולדות ומזנוני אוכל שהיא מפעילה בבית החולים, בטענה שהפעילות בהם עסקית והטבות המס שלהן זוכה העמותה בשל הסיווג כמלכ"ר מפלות אותה לטובה לעומת עסקים אחרים. כתוצאה משינוי זה החיוב במע"מ שנדרשה לשלם על השנים 2013-2009 הגיע ליותר מ-2.3 מיליון שקל.
בערעור שהגישה נגד החלטה זו העמותה עמדה על כך שהפעילות שלה נועדה למטרה אחת בלבד: סיוע לחולים ולבני משפחותיהם, וגם הרווחים שהיא מפיקה ממכירת מוצרים ומזון משמשים לרווחת החולים ולרכישת ציוד רפואי.
העמותה הדגישה עוד כי החלק ה"עסקי" של הפעילות שלה שולי לעומת מערך של כ-400 מתנדבים, וכי המוצרים בחנויות ובמזנונים נמכרים במחירים נמוכים לרווחת החולים, בני משפחותיהם והצוות הרפואי. לאור כל אלה טענה כי לא היה מקום להפוך את הפעילות בהם לעוסק מורשה ולחייב אותה בתשלום מע"מ שעשוי לפגוע בפעילותה המבורכת.
מנגד נטען מטעם המע"מ כי המזנונים, החנות ועגלות הקפה הם עסקים שמניבים לעמותה רווחים, ועל כך עליה לשלם מס. נטען כי גם אם המטרה הסופית היא תרומות לבית החולים מה שמכריע הוא המטרה המיידית של העסקים שהיא הפקת רווחים.
המע"מ ציין עוד כי בניגוד לטענת העמותה, השוואה מדגמית שנערכה בין מחירי המוצרים אצלה לבין חנויות אחרות באזור מעידה כי הם נמכרים במחירי השוק ולעיתים אף גבוה יותר.
השופט יוסי טופף הסכים עם עמדת המע"מ. נקבע כי לפי רוב הקריטריונים שנקבעו בפסיקה לסיווג לצרכי מע"מ, הפעילות בתחום המכירות היא עסקית ומטרתה השאת רווחים (שלפי הדו"חות הכספיים אף הופקו בפועל).
השופט הדגיש כי גם אם הרווחים הופנו לצרכים מבורכים שיש להעריך ולהוקיר עליהם תודה, מה שמשנה מבחינת הסיווג הוא המטרה המיידית והזמנית של הפעילות ולא היעד הסופי.
השופטת הוסיף עוד כי לפחות חלק מהמוצרים נמכרו במחירי שוק ולעיתים אף גבוה מכך ואף שהם כללו מע"מ היא לא נדרשה להעביר אותו לרשויות המס בניגוד לעסקים אחרים. הדבר לא רק אפשר לה להפיק רווח גבוה יותר מאותן חנויות אלא אף פגע באופן לא מוצדק בקופת האוצר.
לאור כל אלה, ונוכח העובדה שאין קושי להפריד בין הצד העסקי בפעילות העמותה לבין עיסוקיה האחרים שיוותרו כמלכ"ר, נקבע שהחלטת המע"מ נכונה. לפיכך הערעור נדחה אך העמותה חויבה בהוצאות נמוכות יחסית של 12,000 שקל בהתחשב ביעדים שאליהם מופנים הכספים שלה.
