חברה ישראלית הופכת לחד קרן: קרן ההשקעות האמריקנית אינסייט (Insight Partners) מרחיבה את השקעותיה בהייטק הישראלי - והשקיעה 200 מיליון דולר בחברת הסייבר הישראלית סנטינל וואן (SentinelOne). בגיוס הקודם ביוני 2019 שווייה של סנטינל התקרב למיליארד דולר. הגיוס הנוכחי, החמישי במספר, הקפיץ את השווי שלה ל-1.1 מיליארד דולר. בכך מצטרפת סנטינל ל"מועדון היוניקורן" - חברות ששוויין גבוה ממיליארד דולר.
הגיוס הנוכחי, החמישי במספר, הקפיץ את השווי שלה ל-1.1 מיליארד דולר. בכך מצטרפת סנטינל ל"מועדון היוניקורן" - חברות ששוויין גבוה ממיליארד דולר
על פי הערכות, סבב הגיוס הנוכחי ישמש את סנטינל להרחבת פעילות החברה, עם דגש על רכישות ומיזוגים שהיא מתכננת לבצע. הגיוס הנוכחי מחזק את ההערכות שזהו הגיוס האחרון של סנטינל לפני יציאה להנפקה, ככל הנראה ב-2021.
סנטינל הוקמה בידי תומר וינגרטן ואלמוג כהן ב-2013, ופיתחה טכנולוגיה לזיהוי התנהגויות חשודות ברשתות ארגוניות באמצעות בינה מלאכותית. החברה עובדת כיום עם כ-3,500 לקוחות ברחבי העולם ומעסיקה כ-500 עובדים במשרדיה בתל אביב, כמו גם בסן פרנסיסקו, אורגון, לונדון, סינגפור וטוקיו. עד כה גייסה סנטינל 430 מיליון דולר, כולל הסבב הנוכחי.
סנטינל היא בוגרת מאיץ הסטארט-אפים Upwest של גיל בן ארצי ושולי גלילי, שהמשיכו להשקיע בחברה. משקיעים נוספים כוללים את קרן ההשקעות של השחקן אשטון קוצ'ר, סאונד ונצ'רס (Sound Ventures); קרן ההשקעות של חברת סמסונג, נקסט-אקוויטי (NextEquity); קרן ת'ירד פוינט (Third Point Ventures); קרן רד פוינט (Redpoint Ventures); דאטה קולקטיב (DCVC); קרן סיין ווייב (SineWave); וקרן טייגר גלובל (Tiger Global).
וינגרטן ייסד בעבר את חברת חקר השוק cao dPoll, שנמכרה לחברת הסקרים הגלובלית טולונה (Toluna) ב-2005. לאחר מכן הקים את חברת המדיה קרמבולה (Carambola) יחד עם יובל ברנר. לכהן רקע של 13 שנים בתחום אבטחת הסייבר, מתוכן כיהן שבע שנים כמנהל בכיר בחברת צ'ק פוינט. השניים הם חברי ילדות, וסנטינל היא היוזמה העסקית הראשונה שלהם יחדיו.
אינסייט היא כיום אחד המשקיעים הפעילים בחברות הצומחות בארץ. החברה השקיעה בחודשים האחרונים בישראל מעל ל-1.3 מיליארד דולר. בין היתר, היא רכשה בשיתוף עם קרן ההשקעות של חברת גוגל את חברת הסייבר ארמיס (Armis), השקיעה 100 מיליון דולר בחברת הבינה המלאכותית סייסנס (Sisense) ועוד 110 מיליון דולר בחברת הגיימינג מון אקטיב (Moon Active).
אינסייט היא כיום אחד המשקיעים הפעילים בחברות הצומחות בארץ. החברה השקיעה בחודשים האחרונים בישראל מעל ל-1.3 מיליארד דולר
חברות ישראליות נוספות שבהן השקיעה אינסייט כוללות את מאנדיי, שמפתחת מערכת לניהול פרויקטים בארגונים; לייטריקס, שמפתחת אפליקציות לעיבוד תמונה; Walkme, שפיתחה מערכת שמסייעת לגולשים באתרים ובאפליקציות; חברת הסייבר צ'קמרקס; וחברת קוואלקום ונצ'רס.
טדי ורדי, המשקיע הפעיל של אינסייט בתחום הסייבר, אמר לכלכליסט עם הקמת משרדי אינסייט בישראל ב-2019 כי "בסייבר יש כמה תחומים מרגשים ואנחנו מושקעים בהם. חברות בתחום ה-End Point, למשל, וסנטינל וואן היא אחת מהן. אנחנו מאמינים שגם בתעשיית הסייבר ניתן לבנות חברות של מיליארדי דולרים". מסנטינל לא נמסרה תגובה.
האקזיט הישראלי הגדול בסכנה בגלל הקורונה?
בתוך כך, אתמול (ג') התקיימה שיחת אנליסטים לרגל פרסום הדו"חות הכספיים לרבעון הרביעי 2019 של ענקית המעבדים האמריקנית אנבידיה, אשר רכשה במרץ אשתקד את יצרנית ציוד התקשורת הישראלית מלאנוקס מיקנעם תמורת 6.9 מיליארד דולר - עסקה שהוכרזה כאחד האקזיטים הגדולים בתולדות המשק הישראלי. ואולם, אם לשפוט לפי אותה השיחה מאתמול, ייתכן שהמיזוג בין מלאנוקס לאנבידיה בסכנה, או לכל הפחות ייארך עוד זמן.
אנבידיה הסכימה לשלם 125 דולר עבור כל מניה של מלאנוקס בשנה שעברה - פרמיה של כ-14% על המחיר שבו נסחרה בנאסד"ק באותה העת. מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן, אמר אז לכלכליסט כי הוא לא יכול היה לסרב למחיר כזה. מאז ההודעה על הרכישה ועד היום שידרו וולדמן ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אופטימיות רבה ביחס להשלמת העסקה, והדגישו את החיבור בין שתי החברות. אולם, מאז הוכרזה עברה כמעט שנה, והעסקה טרם הושלמה. הנימוק הרשמי: עיכובים בקבלת אישורים שונים מהרגולטורים בסין, שמהווה שוק יעד משמעותי עבור שתי החברות.
מדובר באחד האקזיטים הגדולים בתולדות המשק הישראלי. ואולם, אם לשפוט לפי שיחת האנליסטים, ייתכן שהמיזוג בין מלאנוקס לאנבידיה בסכנה, או לכל הפחות ייארך עוד זמן
על פניו, שתי החברות נחושות להשלים את עסקת הרכישה. אך בשיחת האנליסטים מסרה אנבידיה איתותים שונים. במסגרת הדו"חות, אנבידיה סיפקה תחזיות לרבעון הפיסקלי הראשון של 2020, לפיהן החברה הנמיכה את צפי ההכנסות שלה ב-100 מיליון דולר בשל השפעות נגיף הקורונה על הכלכלה הסינית ועל השוק העולמי. זאת, אף שהיא עדיין אינה יודעת את מידת ההשפעה המלאה של הקורונה. הפוקוס בסין מצוי כרגע אך ורק בקורונה ובנגזרותיו, וכל עניין אחר, כמו האישור לעסקה, הוסט הצידה.
באנבידיה הדגישו כי התחזיות אינן כוללות את מלאנוקס, ובכל הנוגע לעסקה ציינו כי החברה פועלת מול הרגולטורים בסין ומקווה להשלים את העסקה במחצית הראשונה של השנה. מצד אחד, זה מסביר מדוע תרומת מלאנוקס לא נכללת בתחזית; מצד שני, זה מעיד שהשלמת העסקה לא צפויה במהלך שלושת החודשים הקרובים. הרכישה של מלאנוקס הייתה אחד הצעדים המשמעותיים של אנבידיה בשנה שעברה - אולם זו הוזכרה רק במשפט אחד לאורך כל השיחה.
בינתיים מניית מלאנוקס עולה על רקע ביצועים טובים, והשלימה עלייה של יותר מ-20% ב-12 החודשים האחרונים. כיום היא נסחרת במחיר של 121 דולר - מעט מתחת למחיר שאנבידיה הסכימה לשלם. לפיכך, גם אם בסופו של דבר העסקה לא תצא לפועל, ייתכן שזה לא יהיה תרחיש שלילי במיוחד עבור מלאנוקס. הכנסותיה ברבעון האחרון עלו ב-31% ל-380 מיליון דולר, בהשוואה ל-290 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההכנסות ב-2019 כולה עמדו על 1.33 מיליארד דולר - עלייה של 22% בהשוואה ל-2018, אז הן הסתכמו ב-1.1 מיליארד דולר.
אנבידיה, שהוקמה ב-1993 על ידי הואנג, כריס מאלצ'וסקי וקורטיס פריאם, נסחרת כיום בשווי של 177 מיליארד דולר. החברה סיימה את הרבעון האחרון עם עלייה של 41% בהכנסות, שהגיעו ל-3.11 מיליארד דולר, אך בסיכום השנה כולה היא רשמה ירידה של 7% בהכנסות והן עמדו על 10.9 מיליארד דולר. כיום החברה מעסיקה 13 אלף עובדים.
רכישת מלאנוקס היא הקנייה היקרה ביותר של אנבידיה, במחיר שמשקף פרמיה של 17% על שווי השוק של מלאנוקס עקב ההודעה על המהלך. בקרב החברות הישראליות, האקזיט הזה שני בהיקפו רק לזה שעשתה מובילאיי, שנמכרה ב-2017 לאינטל תמורת 15.2 מיליארד דולר.
בספטמבר 2019 אמר וולדמן בראיון לכלכליסט: "אנחנו נערכים לשני המצבים: שנישאר חברה עצמאית, ושנהיה חלק מאנבידיה. אנחנו מחכים לאישור של האיחוד האירופי ושל הסינים. אני מאמין שזה ייסגר עד סוף השנה. אם זה לא יאושר במחצית השנייה של 2020, לדעתי קטן הסיכוי שהעסקה תושלם".