160.3 מיליארד שקל נוספו לחובות של מדינת ישראל בשנת 2020, שיעור חסר תקדים בתולדות המדינה. על כך דיווח היום (ג') בדיון מיוחד בוועדת הכספים הזמנית של הכנסת על חשבונותיה הכספיים של המדינה החשב הכללי של מדינת ישראל, רו"ח יהלי רוטנברג.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הוועדה, בראשות ח"כ אלכס קושניר, קיימה את הדיון עם החשב הכללי במסגרת ההערכות לדיוני התקציב, שבמסגרתה שמעו אתמול חברי הוועדה את סקירתה של יו"ר רשות ההון, ענת גואטה והיום את סקירת מנהל רשות המיסים, ערן יעקב.
על עניין דירוג האשראי ציין החשב הכללי במשרד האוצר כי יש חשיבות להעברת תקציב מדינה לשם שמירת הדירוג הגבוה של ישראל: "נתנו לנו קרדיט במהלך המשבר. הדירוג של מדינת ישראל נותר יציב, חברות הדירוג מסתכלות עלינו בצורה השוואתית, כמו על יתר מדינות העולם, בין היתר, וזה מאוד חשוב. הן מסתכלות על הצד התקציבי, על הוודאות, על היכולת שלנו לייצר וודאות תקציבית.
"הנושא של התקציב יהיה כאג'נדה עבור חברות הדירוג, האם נהייה מסוגלים או לא להעביר הפעם תקציב. לאורך זמן אם יראה שאנחנו לא מסוגלים ליצור תקציב מדינה שמייצר תקציב משמעותי, בהתחלה יוציאו לנו כרטיס צהוב, יגידו לנו שיש בעיה. אני חושב שזה עוד לא שם, אנחנו צריכים לדאוג שזה לא יהיה שם".
החשב ציין בדיון כי "אנחנו רואים ירידה באבטלה. מתוך ה-400 אלף מובטלים נכון למאי השנה, חצי בחל"ת ורק 200 אלף התאיישו - זו הגדרה קלאסית של אבטלה בסביבות ה-5%".
עוד ציין רוטנברג כי מדד נוסף הוא עולם שוק ההון: "מסוף 2020 יש התאוששות של מדד ת"א 125, התאוששות של 12% מתחילת השנה. זה משפיע גם על צד ההכנסות".
לדבריו, ב-2020 ללא הקורונה בתקציב ההמשכי היו בסך הכל הוצאות של כ-410 מיליארד שקל, כאשר הוצאות הקורונה הסתכמו ב-68.7 מיליארד שקל. שיעור הקיטון למול ביצוע אשתקד הוא 8.5%, מרביתו מהכנסות אחרות. בהכנסות ממיסים היה קיטון של 2% בלבד, כאשר הרבה חברות התייעלו במהלך הקורונה. סף הביצוע ל-2020 הוא של כ-318 מיליארד.
לעניין הגירעון ציין החשב הכללי כי "גירעון של 160 מיליארד שקל בשנת 2020 הוא כזה שלא היה כדוגמתו, 11.6% מהתוצר, אך הוא ילך ויפחת עד סוף שנת 2021. גיוסי החוב החיצוני ב-2020 עמד על 265 מיליארד שקל בשנת 2020, כמעט פי שניים משנת 2019, אז גוייסו רק כ-137 מיליארד שקל. הגיוסים מממנים גם את החזר החוב וגם את הגירעון. יתרת החוב בשנת 2020 עמד על 984 מיליארד שקל, לעומת 823 מיליארד שקל בשנת 2019. אין הלימה בין מי שסבל למי ששילם בפועל את ההכנסות ואיפשר להמשיך לתפקד. מימנו את הגירעון בגיוסים של כ-265 מיליארד שקל, כמעט פי שניים מהשנה הקודמת. הם מכסים גם את החובות וגם את הגירעון".
רוטנברג התייחס להוצאות הריבית, וציין כי הצפי הוא לעלייה של תקציב הריבית: "המחיר שאנחנו רואים בתוך תקציב המדינה של הוצאות הריבית - גודל משמעותית ודוחק הוצאות אחרות של הממשלה. בשנת 2020 הם היו 38 מיליארד שקל ויחס לתוצר של 2.74 אחוז. המספר הזה יהיה יותר גבוה בשנת 2021 - כנראה עליה של כמה מיליארדים, בסביבות 3-4 מיליארד שקל, הצפי של תקציב הריבית הוא ללכת ולעלות".
המיקוד של רשות המיסים: המאבק בהון השחור
בתוך כך, מסגרת המשך סקירות ראשי אגפי משרד האוצר לקראת גיבוש התקציב, אמר היום מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, לחברי הוועדה כי הרשות הציבה לעצמה את המאבק בהון השחור, שמוערך בעשרות מיליארדי שקלים, כאחת המטרות המרכזיות בעת הקרובה. "ישראל מפגרת בתחום זה לעומת העולם המערבי והפתרון הינו מניעתי באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, לצד תיקוני חקיקה והחמרת הענישה".
יעקב סקר את האתגרים השונים שעמדו בפני הרשות בשנת הקורונה, שהתבטאו בהפעלת מנגנוני המענקים, בהקמת מערכות ומענה לאלפי עסקים, תוך שימוש בכוח אדם חלקי נוכח ההגבלות: "מיקוד תשלומים במינימום בירוקרטיה".
יעקב הציג שורת נתונים:
- עד היום שולמו 37.5 מיליארד שקל במסגרת מענקי הקורונה על ידי רשות המיסים.
- במסגרת סיוע לעסקים (מענק סוציאלי) וסיוע לעסק קטן - שולמו כבר 24 מיליארד שקל ב-4.5 מיליון בקשות.
- במסגרת הוצאות קבועות לעסקים בעלי מחזור של עד 400 מיליון שקל, שולמו 12.7 מיליארד שקל ב-511,531 בקשות.
- במסגרת מענק לפגיעה ממושכת, שולמו 0.8 מיליארד שקל ב-146 אלף בקשות.
לצד זאת, הציג יעקב כי הרשות הקימה לאחרונה מערכת להחזרת כסף מצד עסקים שקיבלו פיצויים שלבסוף התברר כי לא היו זכאים להם, כאשר ניתנת האפשרות להחזיר את הכספים בשלבים: "כרגע אין פעולות אקטיביות לגבייה, אנחנו סומכים על הציבור, כמו שיש כאלה שפנוי אלינו להחזיר, אנחנו מאמינים שיש לא מעט סכומים כאלה במצטבר. לצד כך, במסגרת המקדמות לעניין ההוצאות הקבועות שניתנו לפי בקשה, במידה וראינו שבעל העסק זכאי לפחות ממה שקיבל, אז יש בקשה להחזר".
יעקב הציג כי במסגרת מבצע שומר חומות הוגשו למעלה מ-7,000 תביעות לעניין פיצוי בגין נזק ישיר: "מדובר על תקופה של 10 או 11 ימים, הוגשו יותר בקשות מכל התקופה של צוק איתן, שנמשך למעלה מ-40 יום".
