שעות ספורות אחרי שיו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, הזהיר מפני "השלכות טרגיות" ללא חבילת תמריצים נוספת, הודיע נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כי הוא משהה כל משא ומתן בנושא. "הנחיתי את נציגי להפסיק את המשא ומתן עד לאחר הבחירות", צייץ טראמפ, כאילו אין במדינה 26 מיליון מובטלים. "מיד לאחר שאזכה נעביר הצעת חוק גדולה שתתמקד באמריקנים חרוצים ובעסקים קטנים".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הודעת טראמפ התקבלה יום אחרי ששב מאשפוז בבית החולים הצבאי וולטר ריד לאחר שנדבק בקורונה. הבית הלבן ריק עתה מתמיד, אחרי שרבים מעוזריו הפוליטיים והצבאיים הבכירים נמצאו חיוביים לנגיף. בעקבות הודעות פאוול וטראמפ, נרשמו ירידות של 2% במסחר בארה"ב. זמן קצר לאחר מכן סייג טראמפ ואמר כי הוא מוכן לחתום מיידית על הצעת חוק שתאשר סבב חדש של צ'קים בגובה 1,200 דולר לאזרחים.
לפי דיווח בסוכנות הידיעות AP, הנשיא האמריקני הבין שאין כמעט תמיכה רפובליקנית להצעת החוק שמתגבשת במשא ומתן. "כל מה שהנשיא רוצה זה את השם שלו על הצ'קים", אמרה ננסי פלוסי, חברת המפלגה הדמוקרטית המכהנת כיו"ר בית הנבחרים של ארה"ב.
יו"ר הפד כבר לא אופטימי
פאוול, ששמר עד כה על אופטימיות יחסית, אמר כי ללא התמריצים "ההחלמה תהיה קשה ומשקי הבית והעסקים ייקלעו למצוקה מיותרת". חבילת התמריצים היחידה שהממשל העביר (CARES) היתה במרץ ועמדה על 2.2 טריליון דולר. תוכנית הסיוע הסתיימה ביולי, ומאז המשק האמריקני זכה בטלאים קטנים של תמיכה שמתבססים על קרנות חירום לפיצוי במקרי אסון (PEUC).
עיקר המחלוקת היא על תוספת דמי האבטלה. לפי תוכנית הסיוע השנייה בהיקף 2.2 טריליון דולר שהעבירה המפלגה הדמוקרטית בקונגרס (HEROES) ביום חמישי שעבר, ימשיכו המובטלים לקבל דמי אבטלה פדרליים שבועיים בגובה 600 דולר עד ינואר 2021, בנוסף לדמי אבטלה ברמת המדינה. במפלגה הרפובליקנית מתעקשים על 400 דולר בשבוע, בטענה כי מענק גבוה מדי יוצר תמריץ שלילי לחזור לעבודה. זאת למרות שאין מספיק משרות עבור מרבית המובטלים, ועל אף מחקרים שלא מצאו קשר בין השניים. רק בחודש שעבר פרסם הפדרל ריזרב של סן פרנסיסקו מחקר שבו קבע כי "ההטבות המורחבות הן מקור חשוב לגירוי העמוק של המשק והן לא דיכאו שיפורים בשוק העבודה".
האטה בקצב הוספת המשרות
בציוץ שבו הודיע על הפסקת המו"מ, טען טראמפ כי הדמוקרטים מבקשים להעביר את חבילת התמריצים משיקולים פוליטיים לא רלוונטיים. "כל מה שהם רצו זה לטפל בערים ובמדינות הדמוקרטיות הכושלות עם הפשע הגבוה", צייץ, "הם מעולם לא עשו זאת כדי לעזור לעובדים, והם לעולם לא יעשו זאת!".
בעיתוי הנוכחי, ההתנצחות הפוליטית הזו נראית תמוהה. על פניו, חבילת הסיוע שהעבירה המפלגה הדמוקרטית היתה מאפשרת לנשיא ולסנאט שנשלט בידי הרפובליקנים לקצור רווח פוליטי לקראת בחירות שיוכרעו ללא ספק על ידי קומץ קולות מתנדנדים במדינות מפתח. כל זאת כאשר טראמפ מפגר בסקרים ונתוני התעסוקה מאכזבים.
שיעור האבטלה בארה"ב ירד בספטמבר ל-7.9%, שיפור משמעותי לעומת שיא של 14.7% באפריל, אך האטה דרמטית בתוספת המשרות שהגיעה בעקבות חבילת התמריצים הראשונה. כך באוגוסט נוספו 1.5 מיליון משרות, לעומת 1.8 מיליון ביולי ו-4.8 מיליון ביוני. סופו של הסיוע הפדרלי באוגוסט התבטא בהאטה חריפה בספטמבר, אז התווספו 661 אלף משרות. היום מצוי המשק האמריקני בגירעון של 12 מיליון משרות, בגלל המגפה.
סיוע זעום לעסקים קטנים
לפי המכון למדיניות כלכלית (EPI) וברוח התקופה, השיפור בשוק העבודה לא היה סימטרי. עבור לבנים, מגמת ההתאוששות חזקה יותר, עם שיעור אבטלה של 7%. זאת לעומת 12.1% לשחורים ו-10.3% להיספנים. אחת הסיבות לכך היא שעסקים בבעלות קבוצות אלה קיבלו 1.9% מכלל 4.9 מיליון ההלוואות שהוקצאו במסגרת התוכניות להגנת התעסוקה (PPP).
"אל תטעו: אם אין לך עבודה, אם העסק שלך סגור, אם בית הספר של ילדך נסגר, אם מפטרים בקהילה שלך, דונלד טראמפ החליט היום שאף אחד מזה ושום דבר מזה לא משנה לו", אמר שלשום המועמד הדמוקרטי לנשיאות ג'ו ביידן.
על פי מחקר של מכון ברוקינגס מספטמבר, למעלה מ-42 אלף עסקים קטנים (7.1%) נסגרו לצמיתות בתקופה שבין מרץ לאמצע יולי, יותר מאשר בשנה שלמה. עסקים קטנים מהווים 99% מהעסקים בארה"ב וכ-47% מהמשרות. עיקר האבטלה נמצאת היום בשוק האירוח (19% בספטמבר לעומת 4.8% בחודש המקביל ב-2019), כרייה (14.9% לעומת 1.7%) ותחבורה (9.8% לעומת 3.2%).
אבל טראמפ לא מחזר אחרי העובדים נפגעי המיתון. הוא יודע היטב, כי עשר המדינות בעלות שיעורי האבטלה הגבוהים בארה"ב הן מדינות שבהן המושלים נקטו משנה זהירות בפתיחת הכלכלה, והן כולן מדינות בהנהגה דמוקרטית כמו ניו יורק, ניו ג'רזי, קליפורניה ומסצ'וסטס - מעוזים דמוקרטיים מסורתיים. טראמפ גם יודע שהקולות שאחריהם הוא צריך לחזר, אלה שהעניקו לו את הניצחון בבחירות הקודמות, הם של עובדי הצווארון הלבן בפרברים. עבורם, ייתכן והגישה הכלכלית השמרנית בנוגע לאי הגדלת הגירעון בתקציב המדינה היא קלף מיקוח פוליטי חזק יותר מאשר הסכמה לתוכנית דמוקרטית "בזבזנית".
