צפו בסיור ברחובות האחוריים של הערים בישראל
(צילום: רועי עידן, נדב אבס)
ממשיכים להזניח את הפריפריה? התחדשות עירונית הוגדרה כיעד לאומי על ידי ממשלת ישראל כבר במרץ 2014, כחלק מהרפורמה בחוק התכנון והבנייה. הוכנסו בה סעיפים חברתיים לקידום דיור בר-השגה ושיקום שכונות, ובהם הקמתה של קרן ייעודית לביצוע מיזמי התחדשות עירונית בפריפריה, כשהמטרה הייתה סיוע בקידום מיזמים שאין בהם כדאיות כלכלית.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
התוכנית נועדה לגשר על הפער בין אזורי הביקוש במרכז לאזורים שמסביב - אולם מאז ועד היום הקרן לא הוקמה ולא הועברו אליה כספים לצורך שיקום והתחדשות עירונית מסוג זה. כעת נודע כי בשבועות הקרובים יועלה בחוק ההסדרים תיקון לחוק, במסגרתו הכספים שיוזרמו לצורך התחדשות עירונית - יועברו למיזמים באזורי הביקוש במקום באזורים נחשלים בפריפריה.
בנייר עמדה שהעבירו ארגונים חברתיים שונים, בהם מגמה ירוקה, מועצת הנגב, תנועת הפריפריות, אוניברסיטת בן גוריון ועוד, נכתב כי "חקיקה חדשה שמקדם משרד האוצר מבקשת לבצע מחטף ולגזול למעלה מחצי מיליארד שקל שהיו מיועדים לשיקום ערים מוחלשות כגון דימונה, ערד וקריית שמונה, שתנפץ את התקווה היחידה שהייתה לתושבי הערים הללו לחיות בסביבה ראויה למגורי אדם. עבור התושבים מדובר בלא פחות ממכת מוות".
"ייבוש הקרן משמעה המשך הזנחת הפריפריה"
עוד נכתב בנייר העמדה כי "ייבוש הקרן להתחדשות עירונית משמעה המשך הזנחת הפריפריה, שזקוקה יותר מאזורים אחרים לתהליכי התחדשות עירונית, הן בשל הסיכון הססמי הגבוה ביחס למרכז והן בשל הסיכונים ממתקפות טילים בתקופות של משבר ביטחוני.
"כמו כן, משמעות הדבר היא מיקוד תהליכי ההתחדשות העירונית והפיתוח, על ההטבות הציבוריות העצומות הגלומות בהם, באזורי הביקוש והחרפת הפערים החברתיים בין מרכז ופריפריה. לא ייתכן שבשם תמיכה בהתחדשות עירונית באזורי ביקוש ייגרעו הכספים הייעודיים שנצברו לטובת מתן היתכנות להתחדשות עירונית בפריפריה".
במכתב הוסיפו כי על פי הערכת השמאי הממשלתי, אוהד עיני, שנערכה בתחילת 2019, מאז הקמת הקרן להתחדשות עירונית בשנת 2014 היה אמור להצטבר בקרן להתחדשות עירונית סכום של כ-580 מיליון שקל. ההסכמים מיועדים לרשויות שלהן כבר תוכניות מפורטות, שמכוחן ניתן להוציא היתר ל-1,000 יחידות דיור לפחות, והם מותנים בהתחייבות הרשויות המקומיות להוציא היתרי בנייה עבור 4,000 דירות לפחות תוך חמש שנים, ובקצב שלא יפחת מ-800 יחידות דיור בשנה.
"כיום תושבי שכונות בערי פריפריה נאלצים להתמודד עם תנאי מחייה שמאפיינים מדינות עולם שלישי - ביצות של ביוב וצחנה, עכברושים שמטפסים לבתים וקירות מתפוררים - כולם תוצאה של הזנחה ארוכת שנים שהייתה אמורה להסתיים בזכות כספים שהיו מיועדים להתחדשות עירונית בערי הפריפריה - כספים שבאופן אבסורדי, החקיקה החדשה מבקשת להעביר דווקא לרשויות החזקות ביותר", נכתב.
"שמים את האנשים פה בגטו של עוני"
מזל טהר, שמתגוררת בשכונה ד' בבאר שבע, כבר נערכה להשקעה בשכונה אך התאכזבה. "ידענו שהולך להיות משהו אבל לא ידענו מה. הבנו שהכסף שאמור היה להגיע אלינו לפרפריה יגיע בסוף למרכז וזו פשוט אכזבה, עוד כמה שנים אפשר לחיות כאן ככה?, היא אומרת בשיחה עם ynet. "זה מרתיח, מישהו צריך להתעורר ולהגיד 'עד כאן', כי הכסף הזה יועד לנו לפריפריה. איפה חברי הכנסת שמתהדרים בזה שהם באו מהפריפריה? זה לא הגיוני. זו תחושה שלא מסתכלים עלינו. שהתחושה נזנחת כבר מתוך מדיניות".
רוב האוכלוסייה בשכונה ד' בעיר היא מבוגרת. כמו טהר, רבים עוזבים את השכונה אם יש להם את היכולת. "אנחנו אולי עוד נעבור מפה מתישהו כי אנחנו עוד צעירים. כל מי שגר בשכונה הזו נמצא כאן מחוסר ברירה. לצאת החוצה ולראות ריקבון של בניינים, בעיות של ביוב, בניינים מתפוררים, עכברושים ועוד. אם היה כסף שהיה יכול להיות מנותב למקום הזה ולפריפריה זה יכול היה לעזור", היא מוסיפה.
ליזה זוהר, בת 62, גרה גם היא בשכונה. "60 שנה של הזנחה בכל מה שקורה כאן בשכונות. אני רואה יום יום את ההזנחה בשכונה", היא אומרת בכעס. "מישהו שכח לגעת באנשים האלו. הפנים של העוני זה בשכונה הזאת. תחושה שיש המתנה שהכל בשכונה הזו יהרס. שמים את האנשים פה בגטו של עוני".
לדבריה, "נותנים לעשירים במקום לתת תמיכה ועזרה לאנשים פה. זה בדיוק הגליוטינה שהם מפילים עלינו. במרכז יש לאנשים ולרשות המקומית יותר כוח וזה למעשה מחטף. אף אחד לא מתייחס לקריאה שלנו. הידיעה שדברים כאלו שוב קורים זה פשוט קובר אותנו מתחת לאדמה. הכסף הזה יכול היה מאוד לעזור פה בשיקום המבנים האלו".
"אין רשות בפריפריה שתוכל לעמוד בתנאים"
פרופ' נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, אומרת כי בלי השקעה, השכונות האלו ימשיכו להישאר מאחור: "שכונות בפריפריה, במיוחד שכונות שנבנו על ידי המדינה בשכונות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת הן ישויות אורבניות שלא יכולות לחדש עצמן בלי התערבות חיצונית, במיוחד בדרך שבה התחדשות העירונית נעשית בישראל שהקריטריון העיקרי הוא כלכליות".
לדבריה, "באזורים שבהם יש כדאיות כלכלית התהליכים קורים מאליהם, דווקא בשכונות בפריפריה התהליכים האלו חייבים התערבות ממשלתית ורואים את זה בכל העולם, אפילו בארה"ב הקפיטליסטית. בישראל משום מה הקרן לא נכנסה לשימוש מסיבי ועכשיו מדברים על יצירת תנאים שלא יאשרו שימוש בפריפריה".
נועם קרון, מארגנת קהילתית בתא מגמה ירוקה בבאר שבע, מציינת כי "חוק ההסדרים בחסות הקורונה והמשבר הכלכלי כולל בתוכו מחטף בדמות העברת כספים מהפריפריה למרכז. החוק לא אומר במפורש שהכסף לא ילך לפריפריה, אבל בסופו של דבר זה מה שיקרה בפועל. במשך שש שנים הממשלה לא הקימה את הקרן להתחדשות עירונית שהייתה אמורה לקום".
לדבריה, "להערכתנו, אין שום רשות בפריפריה שתוכל להגשים דבר כזה, כי למרבית הרשויות בפריפריה אין את היכולות לשווק באזורים האלו כל כך הרבה יחידות דיור. אלו מספרים שמתאימים אולי לשלוש רשויות חזקות במרכז הארץ ולא לפריפריות. אנחנו ממשיכים לראות את השכונות הישנות שלא מצליחות להתחדש ושאנשים חיים שם בתת תנאים".
מהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נמסר בתגובה: "הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית פועלת מיום הקמתה לקידום הקמת הקרן להתחדשות עירונית על ידי שר האוצר, מתוך רצון להשקיע בערי הפריפריה ובייחוד בערים בקו השבר הסורי-אפריקני. משעבר זמן רב ולא חתם שר האוצר על תקנות הקרן, הוחלט ברשות הממשלתית לצאת לפיילוט עם התקציב המועט הקיים כדי להניע את גלגלי ההתחדשות העירונית כבר בימים אלה ולקדם תכנון. הרשות מממנת כיום תכנון בקריית שמונה, צפת, טבריה, מגדל העמק, ואילת וכן בחמישה ישובים ערביים. הרשות שואפת להאיץ זאת ולהרחיב לערים נוספות ברגע שיתקבל התקציב".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "ההתחדשות העירונית, לצד תרומתה ההכרחית להגדלת מלאי הדירות במרכזי הערים, מהווה מנוע צמיחה למשק תוך תרומה לפריון ושיפור איכות החיים של התושבים. בהתאם לכך מקודמת תוכנית לקידום והאצת מיזמי התחדשות עירונית. בין היתר, במסגרת התוכנית מוצע לסייע לרשויות מקומיות המקדמות מיזמי התחדשות לספק מענה תשתיתי נרחב, ולשם כך יועדו הכספים".
אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה, תוקף בחריפות: "מצער לראות כיצד ממשלה שמתיימרת להיות חברתית, שרים וחברי כנסת שגדלו וצמחו בפריפריה ופקידי אוצר ממולחים, מחליטים במודע לשכוח את הפריפריה ולגזור על התושבים חיים בתנאים מחפירים של העולם השלישי. גזילת למעלה מחצי מיליארד שקלים מתושבי הפריפריה תהווה יריקה בפרצופם של התושבים שלא מדברים אלא עושים ציונות. ראש הממשלה הראשון של ישראל דוד בן גוריון קבע שבנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו. ובמבחן הזה - נכשלנו".
