96,483 שקל בחודש. זה השכר ברוטו שהרוויחו חברי ההנהלה של חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות בשנת 2018 - שכר שהציב אותם בראש רשימת שיאני השכר בגופים הציבוריים. כך עולה מהדו"ח לשנת 2018 שפרסם היום (ג') הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן. לפי הדו"ח, מי שאינו חבר הנהלה בחברה "נאלץ" להסתפק ב-67,167 שקל.
>>עוד בדו"ח השכר: פערים של יותר מ-30% בשכר ואין כמעט מנהלות: מצב הנשים בגופים הציבוריים
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי הדו"ח, השכר ברוטו של בכירים בתעשייה האווירית שאינם חברי הנהלה היה 95,475 שקל בחודש. בעבר צוינו מקבלי שכר גבוה במיוחד טייסי הניסוי של התעשייה האווירית. השכר של חברי הנהלה בתעשייה האווירית עמד על 90,583 שקל. שכר חברי ההנהלה של חברת החשמל עמד על 74,074 שקל. השכר של בכירים שאינם חברי הנהלה - 72,006 שקל.
בחברת נמל חיפה ובחברת מקורות, חברי הנהלה מקבלים בממוצע בין 64 אלף שקל ל-75 אלף שקל, ומי שאינם חברי הנהלה בין 59 ל-66 אלף שקל. חברי הנהלה ברכבת ישראל מקבלים שכר של 60,763 שקל. שכר בכירים שאינם חברי הנהלה - 52,080 שקל.
בחברת דואר ישראל השכר שקיבלו חברי הנהלה עמד על 54,038 שקל בחודש ובכירים שאינם חברי הנהלה קיבלו שכר של 41,771 שקל. בכירים בחברת נמל אשדוד קיבלו שכר של 76,216 שקל, לעומת חברי הנהלה שהסתפקו ב-51,187 שקל.
בחברות הממשלתיות מרוויחים בממוצע הכי הרבה: 23,916 שקל
מדובר בדו"ח המפורט ביותר עד היום, שעריכתו הייתה אמורה להסתיים לפני חודשים אחדים, אולם נדחתה בשל משבר הקורונה. מהדו"ח עולה כי שכר העובדים הממוצע בחברות הממשלתיות עמד בשנת 2018 על 23,916 שקל ברוטו למשרה מלאה והוא הגבוה ביותר במגזר הציבורי, ביחד עם מערכת הבריאות. השכר בחברות הממשלתיות עלה בין שנת 2017 לשנת 2018 ב-2.9%.
בשנת 2018 דיווחו לממונה על השכר 796 גופים ציבוריים על הוצאותיהם בגין תנאי ההעסקה של העובדים. בסך הכל הועסקו בכלל הגופים המתוקצבים והנתמכים כ-387 אלף עובדים בכ-305 אלף משרות. מנתוני הדו"ח עולה כי במהלך שנת 2018 עמד השכר הממוצע בגופים המתוקצבים והנתמכים על 16,223 שקל, לעומת השכר הממוצע בשנת 2017 שעמד על 16,088 שקל - נתון המצביע על עלייה ריאלית של 0.2%. בעשור האחרון גדל השכר הריאלי הממוצע בגופים הציבוריים בכ-17%.
מעיון בנתוני הדו"ח עולה כי כדאי במיוחד היה לעבוד במערכת הבריאות ובחברות הממשלתיות. במערכת הבריאות עמד השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה על 23,952 שקל ובחברות הממשלתיות עמד השכר הממוצע על 23,916 שקל ברוטו למשרה מלאה, הרבה יותר מפי שניים מהשכר הממוצע במשק, כ-10,000 שקל. לעומת זאת, שכר העובדים בשלטון המקומי היה גבוה רק במעט מהשכר הממוצע במשק - 11,272 שקל ברוטו למשרה מלאה.
במערכת ההשכלה הגבוהה עמד השכר על 17,124 שקל ברוטו למשרה מלאה ושכר העובדים הממוצע בתאגידים עמד על 18,843 שקל ברוטו למשרה מלאה. עם זאת, בתאגידים, שכרם הממוצע של עובדי הדירוג המפעלי היה גבוה מבין שאר הדירוגים והגיע ל-25,229 שקל.
סך עלויות השכר: 79 מיליארד שקל
הדו"ח מחולק לחמישה אשכולות: חברות ממשלתיות שבהן יש 54,010 עובדים, השלטון המקומי שבו מועסקים 193,451 עובדים, גופים נתמכים במערכת הבריאות ותאגידי הבריאות עם 77,695 עובדים, גופים נתמכים במערכת ההשכלה הגבוהה ובה 51,427 עובדים ותאגידים סטטוטוריים בתחומי הרווחה והכלכלה, חקלאות, מורשת והשכלה, שבהם מועסקים 18,984 עובדים.
עלות השכר בכל האשכולות ביחד הגיעה בשנת 2018 ל-79 מיליארד שקל, כאשר שליש מסכום זה שולם בשלטון המקומי, רבע בגופי הבריאות, רבע בחברות הממשלתיות, 11% בגופים נתמכים במערכת ההשכלה הגבוהה ו-6% בתאגידים. טבלת השכר בין חמש הקבוצות במגזר הציבורי חולקה לשלוש קטגוריות: לבעלי השכר הגבוה, בעלי תפקיד ועובדי דירוג.
עלויות השכר בחברות ממשלתיות
חגיגת שכר הייתה בתעשייה האווירית: לא פחות מ-25 עובדים עלו 85,587 שקל לחודש למעביד. בנוסף, 1,785 מעובדי התעשייה עלו כל אחד 51,474 שקל לחודש.
ברפאל מערכות לחימה מתקדמות, עלו 1,099 עובדים 52,793 שקל ועוד 1,169 עובדים עלו 47,453 שקל כל אחד. ברכבת ישראל עלו 64 עובדים 57,344 שקל ועוד 411 עובדים עלו 43,639 שקל למעביד.
בחברת נמל אשדוד העלות למעסיק של 510 עובדים 49,704 שקל ועוד 12 עובדים עלו כל אחד 61,582 שקל, ובחברת נמל חיפה עלו 521 עובדים 50,532 שקל ועוד 66 עובדים עלו כל אחד 53,994 שקל.
בחברת דירה להשכיר, שהוקמה במיוחד לרגל המאבק להורדת מחירי שכר הדירה, העלות של שבעה עובדים למעסיק היתה בגובה של 48,756 שקל.
רשויות מקומיות
השכר הגבוה ביותר בגופים בשלטון המקומי הוא בחברה הכלכלית עמק המעיינות - 24,190 שקל. עובדי איגודן לתשתיות איכות הסביבה צועדים במקום השני עם 23,290 שקל ועובדי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עירון במקום השלישי עם 20,331 שקל בממוצע לחודש.
ברשויות המקומיות מובילים את טבלת השכר הרופאים הווטרינרים עם שכר ברוטו ממוצע לחודש של 29,688 שקל. רופאים משתכרים בשלטון המקומי 28,577 שקל וסוגרים את הרשימה לבורנטים בבתי הספר עם שכר של רק 8,712 שקל.
עלויות שכר גבוהות במיוחד נרשמו בין השאר ברשויות המקומיות ירושלים, חיפה, נתניה, אשדוד, עפולה, ראש העין וערים נוספות. בעיריית תל אביב עלו לא פחות מ-131 עובדים 44,564 שקל לחודש ובעיריית פתח תקווה עלו 53 עובדים 44,942 שקל.
במועצה האזורית מרחבים עובד אחד השתכר בגובה של 49,413 שקל ובמועצה המקומית מצפה רמון הייתה העלות של שני עובדים 42,372 שקל. בוועדה המקומית לתכנון ובנייה לב הגליל עלו שני עובדים ללא פחות מ-63,181 שקל.
סטאז'רים מרוויחים חמישית מרופאים
בפרק הדן בשכר בגופים הנתמכים ובתאגידים במערכת הבריאות היה השכר הממוצע הגבוה ביותר בקופות החולים - 21,030 שקל. בגופים רפואיים השתכרו העובדים בממוצע 21,009 שקל, באוניברסיטאות 17,717 שקל, בתאגידי הבריאות 16,145 שקל, במכללות 15,914 שקל ובשירותים שונים במערכת הבריאות רק 8,959 שקל ברוטו לחודש.
עובדי דירוג סגל אקדמי בכיר בהדסה הרוויחו בשנת 2018 שכר ממוצע ברוטו למשרד מלאה של 59,333 שקל. רופאים השתכרו 40,667 שקל וסטאז'רים הסתפקו בשכר של 8,549 שקל, כחמישית משכר הרופאים.
שבירת שיא בשירותי הבריאות: בשירותי בריאות כללית השתכרו 14 עובדים 87,221 שקל לחודש, אולם עלות כל אחד מהם הייתה 109,648 שקל. בשירותי בריאות כללית - קהילה עלו 14 עובדים 100,835 שקל ושכרם הגיע בממוצע ל-78,748 שקל.
גופי ההשכלה הגבוהה
ומכאן להשכלה הגבוהה. השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה הגיע בקרב בעלי השכר הגבוה ל-38,577 שקל. בעלי תפקיד השתכרו בממוצע 32,750 שקל ועובדי דירוג הסתפקו ב-13,892 שקל. השכר הממוצע במערכת ההשכלה הגבוהה הגיע ל-17,124 שקל.
מערכת ההשכלה הגבוהה מעסיקה כ-51 אלף עובדים. הדירוג עם השכר הגבוה ביותר הוא הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות עם שכר ממוצע של 32.5 אלף שקל. הגידול הגבוה ביותר בשכר בעשור האחרון הינו במכללות הציבוריות והוא עומד על 54%, זאת כתוצאה מהסכמים קיבוציים שנחתמו לראשונה עם הסגלים האקדמיים במכללות הציבוריות.
באוניברסיטת תל אביב היו 579 עובדים שעלות שכרם הגיעה ל-50,795 שקל, ועוד 309 עובדים שעלו למעביד 44,929 שקל. באוניברסיטה העברית עלו 553 עובדים למעביד 53,731 שקל לחודש, ו-159 מועסקים נוספים עלו 51,518 שקל.
תאגידים ממשלתיים
שכר הברוטו הממוצע למשרה מלאה לעובד בתאגידים עמד על 18,843 שקל בחודש. בעלי שכר גבוה הגיעו לשכר של 44,053 שקל, בעלי תפקיד השתכרו בממוצע 35,538 שקל ועובדי דירוג השתכרו בחודש 15,616 שקל ברוטו.
בתאגידים השכר הגבוה משולם לעובדים לא מעטים, כאשר 992 עובדי רשות שדות התעופה עלו לרשות 58,165 שקל כל חודש. אפילו ביד ושם עלות העסקת 21 עובדים מגיעה ל-51,185 שקל כל אחד בממוצע.
עובד במפעל הפיס ממש זכה בפיס והשתכר בממוצע 28,324 שקל. לא להאמין אך עובדי הפיס טיפסו למקום הראשון ועקפו את השיאנים מהעבר, בנק ישראל, שצנחו למקום השלישי עם שכר ברוטו של 27,757 שקל. עובדי הרשות לניירות ערך ניצבים במקום השני בתאגידים עם שכר ממוצע של 28,025 שקל.
ברשות שדות התעופה היה השכר הממוצע 24,582 שקל, ברשות לפיתוח ירושלים -21,322 שקל, ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - 20,035 שקל, במועצה להסדר ההימורים בספורט מקנאים בעובדי הפיס והסתפקו ב-19,883 שקל. עובדי קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים השתכרו 18,813 שקל, ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים - 18,746 שקל, במועצה להשכלה גבוהה - 18,498 שקל, במועצה לייצור צמחים ולשיווקם - 18,475 שקל, באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים - 17,985 שקל, במועצה לענף הלול - 17,808 שקל ובמכון התקנים היה השכר הממוצע 17,172 שקל.
2.43 מיליארד שקל בהטבות שכר
דו"ח השכר מגלה גם כי סך זקיפות ההטבה בשכר בשנת 2018 עמד בגופים הציבוריים על 2.43 מיליארד שקל. המדובר בתשלומים כגון שי לחג, ארוחות אשל, תלושי מזון, השתתפות המעביד בחשמל, מים וארנונה, קרן השתלמות, אחזקת רכב, גמל לקצבה, קופת גמל ותמלוגים ותשלומי פנסיה.
בחברות הממשלתיות קיים ממוצע הזקיפות הגבוה ביותר של ההטבות המסתכם ב-4,336 שקל לחודש.
הממונה על השכר, קובי בר-נתן, אמר עם פרסום הדו"ח היום כי "המגזר הציבורי מחויב לחבר את כלל השחקנים במשק, לשלב ידיים ולקדם צעדים משמעותיים כדי להיערך לשינויים באופן שיבטיח שירות ציבורי איכותי ויעיל והמשך צמיחת המשק.
"בעת הזאת במיוחד כולנו נדרשים לגמישות תעסוקתית גבוהה, על מנת להמשיך לתת שירות מקסימלי לציבור", הוסיף בר-נתן. אנחנו שואפים לתחקר ולהרחיב ככל הניתן גמישויות ניהוליות שיאפשרו לגופי המגזר הציבורי להתייעל על מנת להחזיר להעסקה את מרב העובדים, לשפר את פריון העבודה, ומעל הכול לספק שירות מיטבי לאזרחים".
השפעות משבר הקורונה
הממונה כלל הפעם, באופן חריג, התייחסות גם לשנת פרסום הדו"ח, 2020, בפרק מיוחד הדן בהשלכות משבר הקורונה על העבודה בגופים הציבוריים ובעיקר העבודה מהבית, שזכתה לאהדה רבה בדו"ח. פרק מיוחד מוקדש בדו"ח השכר לשנת 2018 דווקא למה שהתרחש בעת משבר הקורונה בראשית שנת 2020.
בדו"ח מנתח הממונה על השכר את העבודה מהבית בתקופת הקורונה ומשלב גם סקר מיוחד שערך הממונה. מתברר כי הרוב המוחלט של העובדים החיוניים, כ-91%, הביעו שביעות רצון גבוהה מהאפשרות לעבוד מהבית בתקופת מתכונת החירום.
בממוצע, מנהלים שבאחריותם הישירה עובדים מרחוק הביעו שביעות רצון גבוהה מעמידת העובדים מהבית ביעדים, "אך זו הייתה נמוכה מעט יותר משביעות הרצון הממוצעת של העובדים מרחוק מעמידתם ביעדים". 64% מהמנהלים הביעו נכונות להרחיב את היקף העבודה מרחוק של עובדיהם עם החזרה לשגרה, אך עם זאת אחוז לא מבוטל של מנהלים הביע לכך התנגדות.
עוד מתברר כי עובדים הגרים בריחוק ממקום העבודה רצו יותר להגדיל את היקף העבודה מרחוק או מהבית עם החזרה לשגרה. עם זאת מתברר כי ללא הדרכות טכניות מתאימות עובדים מבוגרים התקשו יותר בשימוש בכלים רשתיים התומכים בעבודה מרחוק. הדו"ח מגלה, כי החל בשנת 2015 מספר העובדים במערכת הבריאות הציבורית עלה בכ-26%. שכר הרופאים בגופים הנתמכים במערכת הבריאות גדל בשיעור נומינלי של כ-77% מתחילת העשור ובשיעור ריאלי של כ-56%.