להתחיל מחדש: עוזרת הסמנכ"ל שהפכה לקונדיטורית
אחד התחומים שבהם משבר הקורונה היכה בכל הכוח הוא ענף המסעדות, שעבר טלטלות בין סגרים מוחלטים להתנהלות מאתגרת בצל הגבלות מחמירות. הטייק אווי, המשלוחים והמארזים לעומת זאת - צברו תאוצה בעוד שהקהל צמא לחוויות קולינרית, והצמיחו תרבות חדשה שעוברת גם דרך המטבחים הפרטיים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עבור מיה גינדי-קורוב, עובדת בנק לשעבר ואמא לארבעה מרמת גן, המשבר פתח הזדמנות לעשות שינוי תעסוקתי קיצוני, שבנסיבות אחרות ככל הנראה - לא היה קורה.
בדיוק לפני שנה, בינואר 2020, עבר הבנק שבו עבדה גינדי-קורוב מיזוג עם בנק אחר. אחרי לבטים היא החליטה לפרוש מתפקידה בהנהלה הראשית, שם שימשה כעוזרת סמנכ"ל משאבי אנוש, ולצאת לשוק הפרטי. היא לא לקחה בחשבון שבמהלך פסק הזמן הקצר שעשתה תפרוץ מגפה עולמית שתטרוף את כל הקלפים ואת כל האפשרויות שעמדו על הפרק.
אחרי שבעה חודשים בבית, גינדי-קורוב החליטה להפוך את התחביב בתחום הקונדיטוריה לעיסוק הרשמי, ופתחה מותג בוטיקי של מארזים מתוקים, שהפכו להצלחה מסחררת.
"חברה לחצה שאכין שולחן מתוקים לבת מצווה של הבת שלה, ותוך כדי ההקמה ובמהלך האירוע, שהוא כולו הצגה מטורפת של קינוחים, הגיעו אורחים לבקש ממני פרטים ואז התחילו להגיע פניות. הבנתי שהתחום הזה מושך אותי אליו בלי שהתכוונתי לכך אפילו", אומרת גינדי-קורוב.
2 צפייה בגלריה
"זה התחיל מפוסט קטן בפייסבוק על מארזים לט"ו באב, ואחרי כמה ימים כבר קניתי יומן כדי לנהל את ההזמנות ולא ללכת לאיבוד". מארזי הבוטיק של גינדי-קורוב
(צילום: קרן נתנזון)
עסקי המארזים הפכו לתופעה של ממש בזמן הסגרים, הבידודים והריחוק החברתי, בעיקר כי מעבר לפן הצרכני, הם נותנים מענה לרצון להעניק תשומת לב באמצעות מתנות שמגיעות עד הבית, ולקיים בעזרתם חגיגה בתנאים המצומצמים, גם אם סמלית.
"כשכל אולמות האירועים נסגרו", מספרת גינדי-קורוב, "החלטתי להתחיל ליצור ולשווק בעצמי מארזים מתוקים מעשה ידיי. כשהחלטתי שזה מה שאעשה לא נרדמתי בלילה, כל הבטן שלי הייתה בהתרגשות, כי הבנתי שזה זה. שמצאתי את הייעוד שלי. זה התחיל מפוסט קטן בפייסבוק ובאינסטגרם על מארזים לט"ו באב, ואחרי כמה ימים כבר קניתי יומן גדול על מנת לנהל את ההזמנות ולא ללכת לאיבוד.
"הייתי צריכה לעשות את זה קודם, אבל לולא הקורונה זה לא היה קורה. כשפרשתי ראיתי בזה הזדמנות לעשות משהו בשביל עצמי ובשביל הנפש שלי. הקורונה גרמה לי שנייה לעצור ולחשוב מה אני באמת אוהבת. התקופה הזו גם גרמה לי גם לחשוב מה נכון לעידן של היום, ולהתאים את עצמי כדי שאגיע לאנשים".
על סדר היום החדש שלה, אחרי שנים בעבודה מסודרת עם תלוש קבוע ופנסיה מובטחות, היא מספרת: "היום שלי מתחיל מאוד-מאוד מוקדם, כשחושך מצרים בחוץ. לפעמים אני קמה בשלוש או ארבע לפנות בבוקר כי יש הזמנות. בחגים זה בכלל מטורף ובנוסף לקימה המוקדמת אני הולכת לישון באחת בלילה.
"לבנק הייתי מגיעה בשמונה, ישיבות הנהלה, שכר עובדים, יש לחצים אבל בשעה שלוש - כבר רצתי הביתה לילדים לאסוף מהמסגרות. אני בפירוש עובדת יותר קשה עכשיו ויותר שעות אבל גם מרוויחה יותר. יש ימים שעוברים ולא הספקתי להחליף מילה עם הבת שלי או לעבור עם הבן על שיעורים. אני מחזיקה את הראש ואומרת מה? איך זה קרה? ובכל זאת אני נהנית בכל רגע גם ברגעים הלחוצים, כי יש לי תשוקה למה שאני עושה".
-יש תוכנית עסקית?
"אני כבר שולחת מהמרכז לירושלים וחיפה, אבל בהחלט הייתי רוצה להתפרס לכל הארץ. מחשבות על סניפים עדיין אין, כי אני רוצה שזה יישאר בוטיקי ושכל דבר במארז יהיה עם הטאצ' שלי. מה שכן, אני כבר חייבת להביא לי עזרה".
