לממשלה החדשה מחכים אתגרים לא מעטים: ראשית, לצלוח בשלום את משבר נגיף הקורונה, ולאחר מכן לאושש את הכלכלה שנפגעה קשות בעקבותיו. עשרות מיליארדי שקלים תצטרך המדינה להזרים למשק כדי שלא יידרדר למיתון עמוק. יהיו בוודאי קיצוצים במקומות רבים כדי לממן את התוכנית הזו, אבל המקום הראשון שהממשלה החדשה יכולה לקצץ בו הוא אצלה. איך? באמצעות יישום החלטה של הממשלה היוצאת.
בינואר 2018 התקבלה החלטה ולפיה הממשלה הבאה שתקום תהיה קטנה יותר בהיקפה: במקום 29 משרדים ממשלתיים, יהיו 17 משרדים בלבד. צמצום זה אמור להביא לחיסכון של 800 מיליון שקל בשלוש שנים. החיסכון נובע מצמצום של כ-800 משרות ומחיסכון בתקציבים המועברים למשרדים ממשלתיים.
סוגיה זו עלתה בדו"ח ועדת טרכטנברג לטיפול במחאה החברתית ב-2011. ב-2016 הוקם צוות לבחינת הנושא, ולפני שנתיים החליטה הממשלה לאמץ את מסקנותיו בדבר צמצום המשרדים.
נכון, יש צרכים פוליטיים, אבל אפשר להגדיל את מספר השרים ובמקביל לצמצם את מספר המשרדים הממשלתיים. אחת הדרכים לעשות זאת היא למנות שרים שיהיו אחראים על תחום מסוים, אבל יוגדרו כשרים במשרד ראש הממשלה.
דרך נוספת היא לאחד משרדים, כאשר בכל משרד יעמדו שני שרים שיחלקו ביניהם את הסמכויות. בשוודיה לדוגמה יש שני שרי אוצר - אחד עוסק במערכת הפיננסית, והשני בשאר הנושאים.
בישראל אפשר, למשל, לאחד את המשרד לשיתוף פעולה אזורי לתוך משרד החוץ, את התיירות והמדע לתוך משרד הכלכלה ואת המשרד לשוויון חברתי לתוך משרד הרווחה.
מיזוגים כאלה אינם משימה פשוטה. הם מצריכים הרמוניה ושיתוף פעולה בין השרים. אבל מדובר בהחלטת ממשלה שראוי לכבד אותה ולא לצפצף עליה. כשהכלכלה בפתחו של משבר דרמטי אסור לבזבז 800 מיליון שקל לצרכים פוליטיים.