השבוע נציין את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ואת יום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל. יום הזיכרון לא נחשב ליום חופש מלא, אף על פי שבני משפחות שכולות זכאים לחופש ביום זה, ואילו יום העצמאות נחשב ליום שבתון - על אף שחלקנו עובדים בו. בדקנו איזה זכויות עומדות בפני העובדים, מה המעסיק צריך לדעת ולאיזו תוספת שכר זכאים מי שעובד ביום השבתון.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
יום הזיכרון וערב יום העצמאות
לפי אתר "כל זכות", ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור נחשוב ליום עבודה רגיל, וככלל עובדים אינם זכאים להיעדר מהעבודה ביום זה. יום הזיכרון עצמו לא נחשב ליום מנוחה, אך הוא נחשב לערב חג העצמאות. לפיכך, במקומות שעובדים בהם שישה ימים בשבוע - יום העבודה בערב חג לא יעלה על שבע שעות, וכל שעת עבודה מעבר לשבע שעות תיחשב כשעה נוספת.
במקומות שעובדים בהם חמישה ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה בן שמונה שעות בתשלום של תשע שעות, או יום עבודה של שבע שעות בתשלום של שמונה שעות.
במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי חג שש שעות בתשלום של שמונה שעות, ימשיכו לעבוד כך. אם במקום עבודה עבדו ארבע או חמש שעות בערבי חג לאורך שנים, זכות זו הופכת במרוצת הזמן לנוהג ולתנאי בחוזה העבודה האישי של כל עובד באותו מקום. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.
מי רשאי להיעדר מעבודה ביום הזיכרון?
יום הזיכרון עצמו נחשב ליום בחירה, שבו לעובד יש זכות לצאת לחופש על חשבון ימי החופשה השנתית. המשמעות היא כי עובד רשאי לבחור מועד זה כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, כאשר למעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה.
למימוש זכאותו, על העובד לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה ביום הזיכרון. על המעסיק לאשר את בקשתו, וזאת בתנאי שהעובד טרם ניצל יום בחירה אחר מאז תחילת השנה. אם העובד ניצל שני ימי בחירה מתחילת השנה, המעסיק לא חייב להיעתר לבקשתו אבל עליו לשקול אותה ולנמק את סירובו אם יחליט לסרב.
בתוך כך, המעסיק רשאי לקבוע מתי יצא העובד לחופשה, ולכן הוא רשאי להחליט כי במהלך יום הזיכרון העובד יהיה בחופש. גם במקרה כזה החופשה היא על חשבון ימי החופשה השנתית שצבר העובד, ועל המעסיק להודיע לעובד מבעוד מועד על כך.
אם לעובדים אין מספיק ימי חופשה, המעסיק לא יוכל להוציא אותם לחופשה שנתית ביוזמתו על חשבון ימי חופשה עתידיים. במקרה כזה המעסיק יכול להוציא לחופשה בתשלום בלי לנכות את הימים מימי החופשה שיצבור בעתיד, או להוצא את העובד לחופשה ללא תשלום, אם העובד הסכים לכך.
מה בנוגע להיעדרות של עובד קרוב משפחה של חלל צה"ל?
עובד שהוא קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל או של חלל פעולת איבה רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון. עובד כזה ייחשב כמי שעבד באותו יום, כלומר, לא ינכו את היעדרותו ממכסת ימי החופשה או משכרו, והיעדרותו לא תשפיע על זכאותו לתשלום שכר עבור יום החופשה ביום העצמאות. זכות זו חלה רק על קרובי משפחה בדרגות קרבה אלה: הורים, הורי הורים, בן/בת זוג, ילדים, אחים ואחיות.
2 צפייה בגלריה
חיילים עומדים בצפירה בגשר הקרייה בתל אביב. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
(צילום: ירון ברנר)
יום העצמאות
יום העצמאות מוגדר כיום שבתון בישראל, כאשר לפי החוק החג מתחיל ב-20:00 בערב החג, ומסתיים ב-20:00 ביום החג עצמו. ומי כן אמור לעבוד באותו יום? ראש הממשלה מוסמך להורות על קיום עבודה ושירותים שאין להפסיקם ביום העצמאות, ולפרסם רשימת מקומות עבודה כזאת - אלא שבשנים האחרונות לא פורסמה הרשימה, ולכן על פי החוק אין לחייב עובדים לעבוד ביום זה.
לאיזה שכר זכאי מי שהיה בחופשה ביום העצמאות?
עובד בשכר חודשי יהיה זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג, ועובד שעתי או יומי יהיה זכאי לתשלום שכר רגיל גם אם היה בחופשה במהלך החג, וזאת לאחר שלושה חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג - אלא אם כן נעדר בהסכמת המעסיק, או שמדובר בבן למשפחה שכולה הזכאי להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון, בלי שהיעדרותו תשפיע על זכאותו לתשלום עבור יום העצמאות.
עובד שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרויותיו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.
לעובד שעתי העובד בשעות עבודה משתנות יש שתי דרכים לחשב את השכר שלו הוא זכאי, כאשר טרם ניתנה פסיקה מחייבת בנושא. לפי פרשנות אחת יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד בשלושת החודשים שקדמו לחג, ולפי הפרשנות השנייה יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-12 החדשים שקדמו לחג.
מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי זכאים להיעדר מהשירות ביום העצמאות, בלי קשר לדתם.
לאיזו תוספת זכאי מי שעובד ביום העצמאות?
בתי הדין לעבודה לא הכריעו לגבי זכויותיהם של עובדים אשר עבדו ביום העצמאות במקומות עבודה שאינם נכללים ברשימת ראש הממשלה, שכאמור אינה קיימת, והמצב המשפטי אינו חד משמעי.
בהתאם להנחיות משרד הכלכלה, כפי שפורסמו בשנים קודמות, עובד שהועסק ביום העצמאות באחד ממקומות העבודה - שלגביהם נקבע כי יש להפעילם ביום העצמאות - זכאי לתגמול על עבודה ביום חג ובנוסף ליום חופש חלופי (כלומר גם תוספת של 150% וגם יום חופש נוסף); או לתשלום של 200% משכרו.
בפסיקת בית הדין האזורי לעבודה נקבע כי יש לשלם לעובד שכר בשווי 150%, אך בית הדין לא הכריע בשאלה אם בנוסף לתשלום זה יש להעניק לעובד גם יום מנוחת פיצוי (בדומה לחגים אחרים).
